Home » ילדים

קטגוריה: ילדים

אלאדין (Aladdin) – נחמד לילדים, לא מספיק למבוגרים

3.1/5

גרסת המחזמר של אלאדין כיפית ומלאת קסם והיא ההצגה המושלמת לילדים. אך, לצערי הרב, בשל שינויים קלים בין הסיפור בסרטים לבין המחזמר ההפקה התיאטרונית איננה מספיקה למבוגרים שבינינו.

שינויים לא ברורים בעלילה

המחזמר, המבוסס על הסרט המצויר של דיסני, מספר את סיפורו של אלאדין, בחור עני וגנב אשר בעקבות רצף של מקרים משיג את מנורת הזהב אשר בתוכה לא אחר מאשר ג'יני מגשים משאלות. כיצד אלאדין ינצל את שלושת משאלותיו? האם יצליח להתחתן עם הנסיכה אותה הוא אוהב?

הסיפור של אלאדין אהוב ומוכר על ידי כולם והוא קיבל סרט מצויר, סרט מעובד אנושי ומחזמר שרץ בברודווי כבר שנים רבות. הוא עבר עיבודים שונים מהסרט המקורי, והמחזמר קרוב לסרט החדשני יותר מאשר למקור המצויר. בגלל עיבוד לבמה כמה שינויים היו הכרחיים, אך לדעתי הם עבדו כנגד הסיפור ולא לטובתו.

כצפוי, דמות הקוף האהוב ירדה ובמקומו נכנסו 3 חברים משעשעים לאלאדין הגיבור. החברים הללו תופסים 2 שירים שלמים במחזמר ומספקים את ההפוגות הקומיות שלא באמת צריך. הנוכחות שלהם מיותרת, מכניסה צד לא באמת מובן באישיותו של אלאדין והורסת את כל סיפור הגדילה שלו.

במקום להוריד את הקוף ולהוסיף לטרגיות שבחייו של אלאדין, הוספו דמויות שתופסות לנו זמן במה יקר ושבגללן הרגעים המרגשים באמת נדחסים לכדי 5 דקות כי אי אפשר למרוח את ההצגה יותר מדי. אז בשביל מה זה היה הכרחי? כדי לתת להם קצת עומק שלא באמת התקבל? מיותר.

העולם של אגרבה בחיים האמיתיים

אך כל השינויים האלו בעלילה רלוונטים בעיקר למבוגרים שהולכים למחזמר. לילדים זה כנראה לא ישנה והם עדיין יהנו מהכניסה לעולם הפיקטיבי והמדומיין.

התפאורה של המחזמר פשוט מופלאה, עם סטייל יפייפה של אגרבה, עם בניינים מיוחדים ותלבושות ייחודיות. המקומות שבהם המחזמר מתרחש לא קלים לעיבוד בימתי בתפאורה ולדעתי עשו עבודה יפייפיה, גם בשילוב האפקטים השונים כמו הכניסות והיציאות של הג׳יני מהמנורה.

התמונה הכי מרשימה הייתה דווקא מערת האוצרות אליה נכנס אלאדין. האפקטים, התפאורה, התאורה והשילוב של כולם היו קסומים ובהחלט שבו אותי.

בנוסף, השירים היו קסומים בדיוק כמו שאנחנו מכירים אותם. אמנם היו כמה שירים נוספים (ולא כולם מועילים באמת) עדיין כל שיר היה באווירה המוכרת והאהובה לכולנו ועם כוריאוגרפיה ייחודית ויפייפיה שליוותה את הכל. 

ליהוק כושל במיוחד

אני אתחיל ואומר שהביקורת הבאה אינה נגד השחקנים עצמם, אלא נגד הליהוק הלא תואם שלהם. השחקנים עשו כמיטב יכולתם, אך לצערי לפעמים אתה צריך לראות את מה שאתה מדמיין.

אפתח בדמיון המודרך הבא – כשאתם מדמיינים את אלאדין, מה אתם מדמיינים? בחור גבוה או נמוך? צנום או שרירי? קטן או גדול מימדים? בואו אענה על השאלה, כי היא מבוססת על הסרט עצמו. אלאדין תמיד היה בחור נמוך יחסית, צנום אך לא רזה מדי ועם חיוך ענקי מפה לאוזן.

בהפקה שאני ראיתי ליהקו בחור גבוה ורזה במיוחד שלא תאם בכלל את הדמות שאני דמיינתי מילדותי, מה שנקרא במינוח המקצועי יותר – מיסקאסט (ליהוק לתפקיד שבהכרח השחקן אינו עונה לדרישות הפיזיות, למשל גבר לתפקיד אישה, מבוגר לצעיר, רזה ביותר לדמות שרירית). המחזמר המילטון למשל השתמש במיסקאסט עד הסוף כשכל הדמויות ההיסטוריות (שבבירור היו לבנות) מבוצעות על ידי שחקנים ממגוון רקעים.

לעומת המילטון, המיסקאסט שבוצע כאן היה אך ורק בדמות אחת. כשמדובר בדמות אחת זה לא ליהוק מכוון לשם ״הבדיחה״ או האומנות, זה פשוט ליהוק שגוי. השחקן היה נורא חמוד, אבל כל הריקודים המיוחדים נראו עליו מוזר, הכימיה שלו יחד עם יסמין הנמוכה ביותר נראתה לא נכונה ולשים אותו ליד שלושת חבריו גם נראתה לא במקום. בקצרה – התפקיד הזה לא התאים לו בכלל.

לידו גם השחקן של הג׳יני היה מאוד משעשע אך נראה כבר שהוא מבצע את התפקיד בצורה מאוד מכנית ואולי הגיע הזמן לשינוי. אך אל דאגה, שלושת החברים היו נהדרים, ג׳פאר היה מצוין וצוות האנסמבל היה סביר ביותר.

ההפקה של אלאדין מאוד מאכזבת בביצוע שלה, אבל היא לא זקוקה להרבה כדי להרשים את כמות הילדים שמגיעים לצפות בה ועדיין ממלאים אולמות יום אחרי יום.

חמשת מחזות זמר לילדים הטובים ביותר בלונדון

מחפשים ערב תרבותי וכיפי עם הילדים במהלך הטיול שלכם ללונדון? ריכזנו לכם המלצות לחמשת מחזות זמר בלונדון לילדים:

1. מלך האריות המחזמר

אין מה לעשות, עם הצלחה אי אפשר לערער. הקלאסיקה של דיסני רצה בלונדון משנת 1999 ומביאה את כל הדמויות האהובות לחיים. מדובר בקלאסיקה לילדים וגם הנאה מובטחת להורים. הדבר היחידי שיש לקחת בחשבון הוא שהמחזמר מועבר באנגלית ולכן כלל השירים המוכרים יהיו באנגלית, לכן נמליץ לשמוע אותם קצת לפני.

2. פרוזן המחזמר

הלהיט הכי חדשני של דיסני הגיע לפני כמה שנים לתיאטרון ומאז צובר תגובות נלהבות. מרבית הילדים של היום גדלו על הסרט האייקוני ומה יותר מושלם מלהביא אותם לעולם של אלזה ואנה במציאות? המחזמר משלב אפקטים מגניבים ותפאורה יפייפיה ומומלץ מאוד לילדים ולהוריהם גם כן.

3. מטילדה המחזמר

מטילדה הוא סיפור הילדים הקלאסי, והמחזמר הלייבי מקסים לא פחות. עם שירים קצביים וכיפיים, ריקודים מהנים ומלא ילדים מוכשרים על הבמה יוצא מחזמר נהדר לקחת ילדים אליו. גם הרבה מבוגרים שגדלו על הספר הלכו למחזמר ונהנו בטירוף, במיוחד לאור התפאורה והתלבושות המיוחדים שמכניסים לאווירה.

4. מרי פופינס המחזמר

העולם הקסום של המטפלת הכי מיוחדת בעולם, עם הקסם שלה והאפקטים המיוחדים של התיאטרון. המחזמר מלא בדמיון, ריקודים, שגעונות כיפיים של ילדים ומבוגרים גם יחד. ראיתם את הסרט, עכשיו תראו אותו מולכם בתיאטרון.

5. בחזרה לעתיד המחזמר

אמנם זה לא מחזמר קלאסי לילדים, אבל אנחנו בטוחים שישנן משפחות רבות שצופות ביחד בסרט הקלאסי הזה. מלא בהומור, דמויות נלהבות ואותה אנרגיה של השחקנים מהסרט, המחזמר הוא בהחלט חוויה קסומה.

אלו היו ההמלצות שלנו לכמה מחזות זמר בלונדון לילדים שאנו חושבים שיספקו לכם ערב מהנה ומיוחד עם ילדיכם.

מחפשים משהו אחר? כנסו לעמוד מחזות זמר בלונדון ותמצאו את המחזמר בשבילכם!

הכבש השישה עשר (הבימה) – הצגת הילדים לכל המשפחה

תיאטרון הבימה החזירו קלאסיקה ישראלית כיפית ואנרגטית. ההפקה יפיפייה מכל הבחינות ומומלצת לכל המשפחה ללא תלות בגילאים!

לקניית כרטיסים

רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה מאיתנו!

קלאסיקה ישראלית וטובה

הכבש השישה עשר, מאת יהונתן גפן ועל בסיס שיריו וספריו, עוקב אחרי קבוצת ילדים המחפשת אחר חבריהם הנעלם, דניאל. במהלך החיפושים, הם נכנסים לגן הישן שלהם, ועוברים מסע התבגרות לאורך לילה אחד בגן סגור.

המחזמר ילדים הזה הוא דוגמא נהדרת להצגה שכל המשפחה יכולה ללכת ביחד ולהנות. עם שירי ילדות מוכרים לכולנו, ליאור רונן עשה עיבודים יפייפיים שמחדשים למבוגרים שבינינו ומגלים עולם חדש לילדים שבינינו. הקאסט שר נהדר, מותיקי הבמה נדיר אלדד, רוני מרחבי, שירן הוברמן ועוד ועד החדשים על הבמה – שירה לוי ואור עמרמי ברוקמן.

סיפור הילדים מקסים ונחמד, וגם כצופה בוגרת נהניתי מהצפייה, אפילו בקטעי המשחק הילדותיים, בעיקר בזכות השחקנים הנהדרים שליהקו להפקה. רוני מרחבי עם היופי העדין שלה, שירן הוברמן עם קטעי הקומדיה ההורסים שלה, נדיר אלדד שהאמנתי שהוא ילד אפילו שהוא עבר את ה-40, אליעד סודאי המוביל, שירה לוי התמימה והעדינה ועוד. כל השחקנים נראו כישות אחת הפועלת ביחד בריקודים, בשירה ובמשחק. הם היו אחידים, החמיאו אחד לשני, שיחקו זה מזה והיה כיף לצפות בכזו כימיה על הבמה.

הרמוניה מושלמת למעט צלע אחת

היחידי שנראה כעוף בלהקת דגים היה אור עמרמי ברוקמן הצעיר. שלא תטעו, הוא שר נהדר, הוא לא סתם קיבל את הבמה להפגין את קולו המופלא ולהוכיח שהוא פרפורמר ענק. מה הבעיה? לא מדובר בהופעת שירה, מדובר בהצגה. אור לא שיחק, הוא הופיע, ולי בתור צופה בוגרת זה הפריע מאוד. כל פעם שהיה לו טקסט, כל שיר שהוא השתתף בו, הרגיש כאילו הוא לא חלק. מה שמצחיק זה שמבין כל הקאסט הוא הכי קרוב לגיל הדמות, אבל אולי דווקא זה מה שמונע ממנו להשתחרר ולהתנהג כמו ילד בן 6.

אני חושבת שיש לו פוטנציאל, הוא פשוט צריך לעבור כמה שיעורי משחק, ללמוד להשתחרר ולשחק אותה ילד. לא לעלות בתור אור הזמר, אלא אור השחקן ואם הוא ילמד לעשות זאת אני צופה לו עתיד מזהיר בעולם התיאטרון ובמיוחד בעולם מחזות הזמר.

שעה וחצי של כיף

בסך הכל, ההצגה הזו נהדרת וכיפית בטירוף. הכוריאוגרפיה של אביחי חכם נהדרת, במיוחד השיר עם הקוביות הדורש יכולת סינכרון פנומנלית והשחקנים עושים זאת בצורה נהדרת. התפאורה של אדם קלר יפיפייה עם כמות פרחים מטורפת על הבמה והיא משרה אווירה שמחה וצוהלת. היה אנרגטי, היה נוסטלגי והיה לי כיף, אפילו שמדובר בהצגת ילדים ואני כבר לקראת שנות ה-30 שלי.

זו לא הצגה חדשה, היא קיבלה כמה וכמה הפקות שונות במהלך השנים, אבל יש סיבה מוצדקת לכך. היופי הוא שבכל הפקה חדשה ההצגה מקבלת חיים חדשים, אופי שונה ועיבוד יצירתי ומיוחד. כל אנשי ההפקה עבדו ועכשיו הם יכולים לקצור את הפירות, כי אני צופה שההצגה תרוץ להרבה זמן.

הציון שנתנו להצגה זו הוא:

אם יש לכם ילדים, אתם ללא ספק תהנו מההצגה הזו. אם אין לכם ילדים, תשאילו אותם מחבר, שכן, קרוב משפחה, או שתגיעו לבד ותהנו ככה או ככה.

לקניית כרטיסים

ברודווי נפתח שוב! תאריכים חשובים שצריך לדעת…

כלל ההצגות החוזרות לברודווי בחודשים ספטמבר אוקטובר השנה. כולל לינקים רלוונטים למידע נוסף וכיצד ניתן לרכוש כרטיסים

לקרוא עוד

החיים הם קברט (תיאטרון הקאמרי)

תיאטרון הקאמרי מביא לנו מופע מיוחד המושלם לכל חובבי ז'אנר מחזות הזמר ומכיל בתוכו את מיטב שירי המחזות האהובים בכל הזמנים.

לקניית כרטיסים

רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה מאיתנו!

החיים הם קברט הינו מופע ייחודי בתיאטרון הקאמרי בכיכובם של איציק כהן, דנה פרידר, גל פופולר, רויטל זלצמן, נוי הלפרין, עופרי ביטרמן ועוד שלל חברי אנסמבל מוכשרים. המופע מעביר אותנו בין מחזות זמר ישראליים כמו "קזבלן" ו-"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ועד מחזות זמר עולמיים כמו "סיפור הפרברים", "המפיקים", "עלובי החיים" ועוד.

את המופע מוביל איציק כהן עם הכריזמטיות הנשטפת ממנו שמכניס אותנו לסלון של אדם בודד המעלה זכרונות על אימו השחקנית. עטיפת המופע עם הסיפור הקטן הזה הינו קונספט נחמד וכהן בהחלט סוחט כל רגע על הבמה כדי להצחיק את הקהל. שבירת הקיר הרביעי והדיאלוג עם הקהל רק הוסיפו והיוו הסחת דעת נחמדה בזמן ששאר השחקנים מתכוננים לשיר הבא.

אין ספק שמדובר במופע מרהיב, כל שיר חדש שהתחיל גרר תחושת געגוע ושמחה שהמחזות שאהבנו כל כך מקבלים במה חדשה. הקהל מקבל מעין תקציר לכל מחזות הזמר המפורסמים שעלו בארץ בשנים האחרונות אבל רק עם השירים הטובים ביותר והריקודים המפוארים ביותר. התפאורה והתלבושות מתאימים את עצמם לכל שינוי מחזמר וזה בהחלט גן עדן לכל חובב מחזות זמר מושבע.

בהפקת המופע דאגו להביא כמה מהשמות הגדולים בתיאטרון אך מבחינתי אלו שדווקא פרחו ובלטו היו אלו שעדיין לא קיבלו את התהילה הענקית שמגיעה להם. הראשון הינו עופרי ביטרמן, שבכל שיר שעלה על הבמה הורגש שהוא נכנס לדמות החדשה שלו בצורה מלאה ונתן לה את הנפח המגיע לה. הוא סיפק כמה מהקטעים הטובים ביותר בהצגה, בנאמבר "המפיקים" או "קברט", והפגין יכולות מרהיבות שהכניסו את הגדולים בתיאטרון לכיסו הקטן. לידו, מרהיבה לא פחות, הייתה נוי הלפרין שכבר שנים מוכיחה כל פעם מחדש שהיא שם שכל חובב תיאטרון צריך להכיר. כמו כן, ירדן ניקפהמה וציון חורי הפתיעו אותי מאוד לטובה ואני בטוחה שנשמע מהם עוד הרבה בעתיד.

האכזבה הגדולה שלי היו דנה פרידר ורויטל זלצמן, אך לאו דווקא באשמתן. שתיהן כל כך כישרוניות וכל כך טובות על הבמה, אז למה זכיתי לראות אותן רק בשניים או שלושה קטעים וגם הם היו מאוד חד כיווניים, פרידר על קטעי הריקוד ושירה וזלצמן על הבלדות המרגשות. אני לא יודעת למה הוחלט ככה, אבל למה לא לאתגר אותן קצת? הן יעמדו בזה, אני מאמינה בהן. תנו להן אפילו שיר אחד לבצע ביחד, זה יהיה הכי טוב, לא חושבים?

כמו כן, היו כמה שירים שפשוט לא הביאו את האנרגיה הצפויה, למשל "שורת המקהלה" או "כנר על הגג" שמביאים איתם ציפיות גבוהות מאוד, בעיקר בגלל ההפקות המצוינות שעלו בארץ, ובמופע הן פשוט לא הצליחו להחזיק. אולי זה בגלל העומס על צוות השחקנים שלא נח ואולי זה בגלל ההתרגשות של ההצגה הראשונה, אבל זה לא היה מספיק במופע הזה.

יחד עם זאת, אין ספק שזהו המופע הלהיט בקאמרי כרגע, עם כוריאוגרפיה ובימוי מצוין של עוז מורג וצוות שחקנים חזק שעומד בקדמת הבמה. אני באמת מאמינה שכל מי שיגיע יהנה מאוד, גם אם לא יכיר את כל מחזות הזמר המיוצגים שם, ומקווה שהמופע ייתן השראה לעוד מופעים בסגנון, אך הפעם עם מחזות זמר חדשים יותר ומגוונים יותר ובתקווה ייצוג ישראלי גדול יותר.

הציון שנתנו להצגה זו הוא:

"החיים הם קברט" מביא לקהל מופע רהוט ומלא הפתעות מהעבר, גורם לכולם לרצות לשיר ובו זמנית להתלהב מהריקודים והביצועים על הבמה. זהו מופע המתאים לכל המשפחה ומומלץ לכל מי שאוהב את שירי מחזות הזמר המפורסמים.

לקניית כרטיסים למופע "החיים הם קברט" לחצו כאן.

 

ביקורת – וויקד Wicked

הכתבת הראשית שלנו חוזרת עוד פעם עם ביקורת על מגוון הצגות ומחזות זמר שמציגות בברודווי שבניו יורק, והפעם היא הלכה לראות את וויקד. רדו לסוף הפוסט בשביל לראות כמה פלייבילס היא נתנה להצגה!

ההיכרות שלי עם וויקד עוד מחזירה אותי לשנת 2013 לביקור שלי בלונדון, ומאז הספקתי לראות את ההצגה עוד פעמיים – פעם אחת בברודווי ב-2017 ופעם אחת באורגון בסיור ב-2019. למה לקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב את הביקורת הזו? אולי בגלל שהיא הפכה להיות כל כך קבועה בנוף התיאטרון שזה פשוט ברח לי מהראש. אז בואו נתחיל…

וויקד מספר את הסיפור של ארץ עוז, המכשפה הירוקה, איש הפח, איש הקש ועוד שלל אגדות ופנטזיות שלא ידעתם שאתם צריכים בחייכם. סיפור יפייפה של חברות לא צפויה בין אלפבה לגלינדה, שתי בחורות שמגיעות מקצוות שונים של העולם ומוצאות חברות אמת אחת בשנייה.

מדובר באחת ההצגות המצליחות ביותר בשנות האלפיים, עם הפקה קבועה בלונדון ובניו יורק ועוד שלל סיורים ברחבי ארה"ב וקנדה. נראה כאילו בכדי להפוך לשחקנית מן המניין בברודווי עלייך לעבור בתפקיד של גלינדה או אלפבה, מעין חניכה לעולם התיאטרון. ההתלהבות סביב המחזמר כל כך גדולה שלפעמים אנשים שוכחים שהוא בכלל לא זכה בפרס הטוני למחזמר הטוב ביותר, לא שזה משנה בשלב זה. אז למה עם כל ההצלחה הזו אני עדיין לא מתלהבת ממנו כל כך?

השירים במחזמר מעולים, הם כבר הפכו לחובה לכל חובב תיאטרון מושבע, כי לא הגיוני שאתה אוהב תיאטרון בלי להכיר את Popular בעל פה או שיהיה לך חבר דואט לשיר איתו את For Good, ואל תתחילו לדבר איתי בכלל על Defying Gravity שגרם לאח שלי להתלהב מהתיאטרון בפעם הראשונה. אפילו השירים הפחות מוכרים מצוינים אחד אחד ועושים לך חשק לשמוע אותם בלופים שוב ושוב ושוב.

התפאורה והתלבושות פשוט מוציאים עיניים ומכניסים אותנו לעולם הפנטזיה של ארץ הפלאות וממש אפשר לראות את ההשקעה הרבה שהקדישו לכל פרט קטן על הבמה. לפעמים כן היה לי חסר משהו בתפאורה כי נדמה שרוב הזמן הבמה עצמה די ריקה, הם יושבים על ספסל חצר כשהם לומדים בבית הספר ובבתים שלהם אין רהיטים, בכלל. אבל נסלח להם בקטע הזה כי זה ממש משני ולא קריטי לעלילה.

כל נאמבר מדהים יותר מקודמו, השחקנים שהם מלהקים לתפקידים מדהימים אחד אחד ומפתיעים ביכולות הווקליות שלהם, הבימוי מעולה, העלילה יצירתית ומעניינת וסוף סוף שמה נשים חזקות במרכזה, הטוויסטים מפתיעים וכיפיים והאולם תמיד ענק ומרשים.

אז מה לא הסתדר? מה לא תפס כל כך? אני באמת לא יודעת לומר לכם. מדובר במחזמר מדהים שאם נפרק אותו לחלקים שמרכיבים אותו הוא יקבל 100 עגול, אבל כשמחברים הכל ביחד חסר משהו, לפחות לי. ראיתי אותו 3 פעמים ואף פעם לא יצאתי בוואו מטורף, אבל הרבה אנשים אחרים כן.

הציון שבחרתי לתת להצגה זו הוא:

אמנם אני לא חובבת מושבעת של המחזמר, אני עדיין אוהבת לשמוע את השירים מדי פעם ואם תתנו לי כרטיס בזול אלך לראות אותו בפעם הרביעית. כן אומר שמבחינתי זה מחזמר קלאסי להיכנס איתו לעולם התיאטרון, יש בו הכל והוא מפתיע ומחדש ונותן לכל צופה חוויה מדהימה. אז אל תתנו לי לדכא אתכם ולכו לראות אותו, אולי בשבילכם הוא כן יעשה את הוואו המטורף הזה שחיכיתם לו כל חייכם.

** לקניית כרטיסים לניו יורק לחצו כאן.

** לקניית כרטיסים ללונדון לחצו כאן.

לעמוד ההצגה

Playbill For Dummies

לא שמעתם על המונח "פלייביל"? הפוסט הזה הוא חובה בשבילכם.

אז מה זה פלייביל בכלל?

פלייביל הינו מגזין חודשי בארה"ב, המחולק חינם, לבאי התיאטרון. הפלייביל הראשון הודפס בשנת 1884 עבור אחד התיאטראות ברחוב ה-21 במנהטן והיום הוא ניתן לכל באי התיאטרון בברודווי ואף לחלק מהתיאטראות באוף ברודווי.

לפלייביל שני חלקים עיקריים, הראשון מתיחס לכל הקשור להצגה הספציפית, כגון: הביוגרפיה של השחקנים, השירים של ההצגה, הביוגרפיה של כל מי שעבד מאחורי הקלעים על ההפקה הזו (במאי, כוריאוגרף וכו') ועוד. החלק השני, זה שמתעדכן כל חודש, כולל כתבות חודשיות על ברודווי, ראיונות עם שחקנים, רשימה של כל ההצגות המציגות החודש ועוד.

למה אני צריך את זה?

מזכרת נחמדה לחזור אחורה ולראות את מי ראיתם בהצגה לפני שנים.

וכמו בהרבה דברים, הפלייבילס הפכו עסק לאספנים. יש אנשים שאוספים פלייבילס וממסגרים אותם או מוצאים דרכים יצירתיות להציג אותם לראווה בחדרם. ישנם אפילו קלסרים מיוחדים לפלייבילס למי שרוצה לשמר אותם בארון וכמובן שוק בינלאומי למסחר בפלייבילס.

אספנים "רציניים" גם ידאגו להחתים את השחקנים על הפלייביל, מה שיעלה את ערכו בשוק. איך עושים זאת ניתן לקרוא בפוסט הבא.

איך אני משיג אחד?

1. לנסוע ולראות את ההצגה בעצמכם.

2. לבקש מחבר שנוסע שיקח עוד אחד בשבילכם. אפשר לבקש מהסדרנים אקסטרה פלייבילס ולרוב הם יתנו לכם, וגם אם לא – יש להם ערימות של הפלייבילס מאחורי השורה האחרונה אז תוכלו בשושו לחטוף עוד אחד.

3. לרכוש באחד מאתרי הקניות – Amazon, Ebay וכו'. ישנם אנשים שמוכרים פלייבילס ישנים שלהם במחירים סבירים.

4. לרכוש באחת מקבוצות הפייסבוק (יש לפחות 4 כאלו) מאדם רנדומלי ברשת. הרכישה מתבצעת בצורה פרטית ולא בטוחה אבל קחו בחשבון שרובם חובבי תיאטרון כמוכם (ואם אתם לא בטוחים יש קבוצה שלמה שמפרסמת שמות של האנשים שאי אפשר לסמוך עליהם – Known Scammers ).

5. ישנה אופציה נוספת של החלפת פלייבילס (פלייביל עבור פלייביל) שמתבצעת דרך הקבוצות פייסבוק כמו האופציה הקודמת.

להלן הקבוצות שבהן ניתן לקנות או להחליף פלייבילס:

Playbill & LOB Trading & Selling

Playbill Trading and Selling

Playbill and Flyer Trading and Selling

Broadway Trading- Playbills, Programs & Memorabilia

יש לכם אוסף משלכם? שתפו תמונה שלכם עם האוסף!

אבא מתארס מגיע לתיאטרון!

מחזמר חדש בשם Identical (זהות) מחפש היום את הכוכבות החדשות שלו שיובילו את ההצגה, זוג תאומות זהות.

המחזמר מבוסס על ספרו של אריך קסטנר "אורה הכפולה", שקיבל עיבוד לסרט בשם "אבא מתארס" שיצא בשנת 1961 בכיכובה של היילי מילס וגרסה מחודשת שלו שיצאה בשנת 1998 בכיכובה של לינדזי לוהאן.

המחזמר החדש מחפש כעת זוג תאומות זהות בגילאי 9-12 להפקה שתרוץ בקיץ הבא בנוטינגהאם, אנגליה. את ההצגה יביים טרוור נון (כנר על הגג), הספר נכתב על ידי סטיוארט פטרסון (ספר הג'ונגל) ואת השירים כתבו הצמד סטיילס ודרו.

רק אנחנו מחזיקים אצבעות שזה יהיה טוב ממש בשביל להגיע לווסט אנד? נחכה ונראה.

ביקורת – ההצגה חייבת להיגמר (בית ליסין)

אתמול, אחרי ציפייה ארוכה, הלכתי לראות את ההצגה "ההצגה חייבת להיגמר" של בית ליסין. בתור מעריצה נלהבת של המחזה, שהתחיל בלונדון ואפילו התרחב לניו יורק, ציפיתי להרבה מההצגה וקיבלתי הרבה מעבר. הצגה מלאת טעויות עם קאסט שמעביר את הבדיחות ברמה ולא משאיר אף עין יבשה בקהל (מרוב צחוק כן?). אז אם יש לכם ערב פנוי, אל תהססו ולכו לקנות כרטיסים!

בערב המופלא הזה אתם מוזמנים לצפות בהצגה המיוחדת שמעלה תיאטרון השיקמה, בכיכובם של איריס הספרית, דני הפקח, אבישי הקבלן, מתן מבית הכנסת, נהג המונית באחו ואפילו ירון ממחלקת המים. כולם למדו את תפקידיהם טוב טוב והם מוכנים ונרגשים להציג את העבודה הקשה שלהם, אבל לצערם כל דבר רע שיכול לקרות, קורה. מה שכן אפשר לסמוך עליו זה שהם מקצוענים, וההצגה חייבת להימשך והם יגמרו אותה לא משנה מה.

עם הומור משובח וכוריאוגרפיה מושלמת, מצליח הקאסט וצוות הבמה של "ההצגה חייבת להיגמר" לרתק את הקהל למשך שעה וחצי ולגרום לו לרצות עוד ועוד. הייחוד של ההצגה הזו, ובאמת שאנחנו לא מאמינים שאפשר לומר את זה על הרבה הצגות בארץ, הוא שהוא מתאים לכל גיל. אבל ממש לכל גיל- מהילדים הקטנים בגילם ועד הילדים הקטנים בנפשם.

אמנם מדובר בהומור טיפשי ומגוחך ואתם חושבים לעצמכם על כל בדיחה שהיא דבילית ותת רמה, אבל אתם לא יכולים להישאר אדישים ולא לצחוק. הנרי שילדס, הנרי לואיס וג'ונתן סאייר הביאו אל הבמה את הבדיחות הבנאליות, אלו שכל אחד מאיתנו היה יכול לחשוב עליהן, וכתבו הצגה כל כך מוצלחת שאחריה הם המשיכו וכתבו עוד שתיים שזכו גם כן להצלחות מסחררות.

בגלל שראיתי כמה דקות מההצגה בלונדון לפני כן, זה היה צפוי מבחינתי להשוות בין שני הביצועים. מאוד אהבתי את התאמה של הגרסה הישראלית לארץ ע"י הוספת הבחור הדתי לדמויות, אבל כן ניתן לראות שבלונדון הקאסט נתן ביצוע טוב יותר, בעיקר בגלל שהם אלו שכתבו את המחזה. אך אם נתעלם מההשוואה, הקאסט הישראלי נתן את כל כולו אתמול והיו מעולים אחד אחד.

יש לציין שישנו צוות שלם מאחורי הקלעים שעובד לא פחות קשה מהקאסט שעל הבמה ועל כן ניתן להם מחיאות כפיים ואת הכבוד שמגיע להם.

לסיכום, לכו לצפות בהצגה ולא תתחרטו על כך. היא לא יקרה כל כך, היא תורמת לתיאטרון הישראלי, ותצחקו כל כך הרבה שתכאב לכם הבטן למשך כמה ימים.

הצגות מומלצות לצופה הותיק/הרפתקני

ראיתם כבר מלך האריות, ויקד, פאנטום האופרה ואלאדין?

או שאתם פשוט מחפשים הצגה חדשה ומעניינת שעוד לא צברה את הפופולריות והותק ששאר ההצגות צברו?

במיוחד בשבילכם ריכזנו את ההמלצות שלנו להצגות חדשות או פחות מפורסמות, מלאות תשוקה וסיפורים חזקים, עם שירים מעולים לא פחות מההצגות הפופולריות. אז אולי הן פחות מוכרות ממלך האריות או בוק אוף מורמן, אבל הן לא פחות טובות והן תמיד יפתיעו אתכם לטובה.

אז בואו נתחיל:

דיר אוון הנסן (Dear Evan Hansen)– מחזמר זוכה הטוני לשנת 2017 ומסיבה מוצדקת. מחזמר מעולה עם צוות שחקנים מוכשר שבראשם בן פלאט המשחק את אוון הנסן. המחזמר מספר את הסיפור על מכתב שלא נועד להישלח, משפחה שלא נועדה לקרוא אותו ושקר שלא נועד להיווצר בעקבותו. סיפור נוגע ללב עם שירים מצוינים שמלווים אותו למשך שעתיים וחצי. בהחלט מומלץ לכל מי שמחפש הצגה חדשה מלאת נשמה. כרטיסים: ניתן להיכנס לעמוד ההצגה ולמצוא כמה דרכים לקניית כרטיסים. שימו לב שבשל פופולריות ההצגה קשה להשיג כרטיס במחיר טוב לתקופה הקרובה, לכן נמליץ לקנות כמה חודשים מראש. לביקורת המלאה של הכותבת הראשית שלנו לחצו כאן.

מלצרית (Waitress)- מחזמר המבוסס על סרט עם אותו השם וכל שיריו נכתבו על ידי שרה בארילס. המחזמר מספר את סיפורה של ג'נה ההריונית, הכלואה בנישואים כושלים עם בעל נצלן אך מוצאת את הנחמה שלה בדיינר בו היא מנצלת את כשרונה לאפות סוגי פאי מיוחדים. הסיפור של ההצגה מיוחד ואמיתי, והשירים שמלווים אותו בהחלט מכניסים אותנו לאווירה ולתחושות העוברות על כל הדמויות. הצגה מומלצת לכל מי שאהב את הסרט וגם למי שבא בלי להכיר את הסיפור. כרטיסים: מוזמנים להיכנס לעמוד ההצגה, שם תמצאו הסבר מלא לרכישת כרטיסים. לביקורת המלאה של הכותבת הראשית שלנו לחצו כאן.

אבניו קיו (Avenue Q)- מחזמר זוכה פרס הטוני לשנת 2003. אם אתם מחפשים לשבת ולצחוק במשך שעתיים וחצי זו ההצגה בשבילכם! הצגה גסה אך משעשעת שזורקת לנו את כל האמת בפרצוף, דרך בובות. כן, כן, מה ששמעתם, בובות. המחזמר מתמקד בשדרה Q ובאנשים שגרים בה, כאשר כל הכשלונות וההצלחות שלהם מוצגים לראווה לעיני הקהל. הצגה מיוחדת במינה המומלצת לכולם! בעצם רק לבני 14 ומעלה, כי בכל זאת זה גס. כרטיסים: מוזמנים להיכנס לעמוד ההצגה, שם תמצאו הסבר מלא לרכישת כרטיסים.

באו משם (Come From Away)- מחזמר המתעסק עם אחד הנושאים הכואבים של ארה"ב- 9.11. המחזמר מספר את סיפורה של עיירה קטנה והאנשים החיים בה ביום של אסון התאומים. ביום אחד, אלפי תושבים הוטסו מניו יורק לגנדר, עיירה קנדית קטנה ולא מוכרת. הוא מספר כמה מסיפוריהם האישיים של התושבים וכמה של הפליטים. המחזמר קיבל ביקורות מצוינות והוא מומלץ מאוד אבל קחו בחשבון שהנושא מעט קשה. כרטיסים: מוזמנים להיכנס לעמוד ההצגה, שם תמצאו הסבר מלא לרכישת כרטיסים.

אז אלו היו ארבעת הבחירות הראשונות שלנו להצגות חדשות ומיוחדות שיעיפו אתכם מהכיסא. שימו לב שמרבית ההצגות מציגות רק בניו יורק אבל בקרוב מאוד חלקן יעברו גם ללונדון ואפילו יצאו לסיור ברחבי ארה"ב! אז יש למה לצפות.

אנחנו היינו אנחנו, אתם הייתם אתם, והתיאטרון תמיד חי ובועט.