ההפקה של "סיפור הפרברים" בבית ליסין היא כנראה הדבר הכי קרוב לברודוויי שנחת בישראל בתקופה האחרונה. הריקודים מטורפים, השחקנים ברמה מאוד גבוהה ואין ספק שזו אחת ההפקות המוצלחות בישראל כרגע.
האם "סיפור הפרברים" עדיין אמין בימינו?
הסיפור של "סיפור הפרברים" הוא קלאסיקה על-זמנית, מעין עיבוד מודרני לטרגדיה של רומיאו ויוליה. מדובר בעלילה מרתקת עם שפע של דמויות משנה וכיווני עלילה ששומרים על עניין לאורך כל הדרך. הדרמה, המריבות, הסיפורי אהבה, כולם תורמים למחזמר ששמו הולך לפניו ואין אחד שלא מכיר אותו.
אך יחד עם זאת, לי אישית קשה לקנות את זה שטוני ומריה מתאהבים עד כלות הנשמה על בסיס ריקוד אחד מקרי. הסיפור הלא אמין הזה, במיוחד בימים של היום, גרם לי לא להתעניין בכלל בסיפור האהבה המרכזי שאמור להעביר את המסר המרכזי של המחזמר. האם יש כאן מקום לאדפטציה או שינוי מהותי במחזמר שרץ כבר שנים?
למרבה המזל, ההתמקדות בשאר הדמויות והסיפורים הסובבים אותן הייתה מספקת מספיק. היא הקלה על חוסר האמינות של הזוג הראשי והשאירה אותי מרותקת לבמה ולשאר העניינים והמסרים שהמחזמר מעביר. אך אם תשאלו לדעתי, סיפור הפרברים הוא מחזמר שמזמן דורש עיבוד ושינוי שיתאים לעולם המודרני (והדיגיטלי) של היום.
כשהבמה הופכת למגרש משחקים
מבחינה ויזואלית, מדובר באחת ההפקות המרשימות שראיתי לאחרונה, עם תפאורה מדהימה, גמישה וחכמה. היא מצליחה לתת את הנפח הנדרש ולספק את אפקט ה"וואו" שכל חובב מחזות זמר מחפש. רוני תורן עשה עבודה נפלאה גם לקהל וגם לאלדר גוהר גרויסמן הבמאי ששיחק איתה וניצל אותה עד תום.
אבל השיא האמיתי של הערב? הכוריאוגרפיה של מיכל שי. מדובר בריקודים במחזות זמר מבין המרשימים ביותר שראיתי בארץ. הרקדנים הביאו אנרגיה מטורפת, הכוריאוגרפיות היו מעניינות וכיפיות, והשימוש באביזרים היה יצירתי ומרענן. כל מי שראה את סיפור הפרברים יודע שזה מחזמר שמבוסס בהרבה על הריקודים ולהפתעתי הרבה הם לא איכזבו. מלבד רמת הרקדנים הגבוהה ביותר, שי עשתה כאן פלאים ומתחה את הגבול עם החומר שהיה לה.
גם כשפה ושם היו חוסר אחידות בזמנים או שגלגל סורר לא הסתדר, זה פשוט לא שינה לי (ומי שמכיר אותי יודע כמה אני קפדנית בנושא). כמו כן, שי דאגה לכך שכל רקדן באנסמבל קיבל את הרגע שלו לזרוח, עם סולואים וטריקים שהוכיחו בדיוק למה הם שם. אין ספק שכל המחזמר הזה שווה רק בכדי לראות את ההופעות המרהיבות הללו.
קאסט של כוכבים (ועילוי אחד בגובה שני מטר)
מבחינת השחקנים, קיבלנו כאן רמה גבוהה מאוד. לינוי כהן היא פשוט עילוי בתור מריה ונתנה הופעה נהדרת, ודור הררי היה מצוין כתמיד. מי שהפתיע אותי במיוחד היה הראל ליסמן, השחקן הגבוה בתולדות מחזות הזמר. לרקוד ברמה כזו כשאתה כל כך גבוה זה אתגר פיזי עצום, והוא עשה עבודה מופלאה שראויה כאן לציון.
גם הכימיה בין ליסמן להררי הייתה מעולה ולא הושפעה מהבדלי הגובה ואף הוסיפה לסיפור. נהניתי מאוד לראות אותם משלבים את זה כחלק מהעניין ונותנים לזה להעלות את ההופעה שלהם לרמה הגבוהה שהיא הייתה. מגי אזרזר הייתה נהדרת ולמרות שהיא לא רקדנית בהכשרתה, האדפטציות שעשו לה בריקודים השתלבו נהדר עם הדמות והעלילה.
בגזרת האנסמבל היו כמה פנינים שרציתי לציין. נתחיל מיובל קלו שהייתה קורעת מצחוק, עודד דנגור שהפיח חיים לאקשן ונתן הרבה אנרגיה והופעה מצוינת על הבמה, וארנון הרינג שחוזר אלינו לתיאטרון והיה כה מהפנט שפשוט אי אפשר היה להוריד ממנו את העיניים. לא סתם אחד הנאמברים הטובים ביותר היה "השוטר קראפקי", שבוצע ללא הקאסט הראשי והוכיח כמה הבימוי והאנסמבל כאן חזקים.
ליהוק הסלב שיצר פער בהופעה
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה הפחות נעימה. ליהוק סלבס כדי למכור כרטיסים הוא לא עניין חדש, ואני האחרונה שתתנגד לזה אם השחקן או השחקנית מרשימים ומתאימים לתפקיד (ע"ע רוני דלומי בזמנו או אפילו נטע ברזילי לחנות קטנה ומטריפה). אבל במקרה של רביב כנר בתור טוני – הפער היה גדול מדי.
כנר שר נהדר, אין ויכוח, אבל הוא לא שחקן בהכשרתו. הוא היה מעט גמלוני על הבמה, לא ראיתי מספיק כימיה עם לינוי כמריה וראו את העבודה אך עדיין יש עוד דרך עבורו. הניסיון הבימתי שלו במחזות זמר הוא התחלתי והוא הורגש לצד השחקנים הותיקים שלידו שהרשימו מאוד.
אני מאמינה שיש לו פוטנציאל אם ימשיך בלימודי משחק או תנועה, אבל נכון לעכשיו זה הרגיש כמו בחירה תמוהה שקצת מגדילה את הפער שכבר ברור שיהיה. נורא רציתי שהוא יפתיע אותי לטובה, ואולי הוא ירשים אותי בעתיד. אמנם רמת הסלב שלו נועדה למשוך עוד קהל ולהגדיל את מכירת הכרטיסים, אך בינינו? הריקודים והרמה הגבוהה של האנסמבל היו סיבה מספיק טובה עבורי להגיע.
למרות הליהוק הלא מדויק של התפקיד הראשי, "סיפור הפרברים" היא הפקה ששווה ביקור, אפילו הכרחית לחובבי הז'אנר. הריקודים והתפאורה הופכים את החוויה לכזו שהקהל ייהנה ממנה עד מאוד ואני אמליץ לכל אחד ללכת ולראות אותה.
