Home » דור הררי

תגית: דור הררי

בלוז לחופש הגדול (בית ליסין) – מחזמר צעיר ובועט

4.8/5

״בלוז לחופש הגדול״ בהפקת בית ליסין מספק סיפור רלוונטי מתמיד עם הפקה מצוינת, עיבוד מופתי לסרט וצוות שחקנים מוכשר ברמות. כל ישראלי שיראה לא יוכל שלא להתרגש ולהתחבר למחזמר הנהדר הזה.

סיפור רלוונטי יותר מתמיד

בלוז לחופש הגדול, בהתבסס על הסרט שיצא בשנת 1987, מספר את סיפורם של קבוצת צעירים בחופש הגדול לפני הגיוס. האהבות, הדילמות, המרד וכל מה שעובר בראשם של אלו שרק התחילו לחיות את חייהם.

אמנם המחזמר מתרחש בשנות ה-60 וה-70, אבל הנושא שלו כל כך כאוב ועדיין רלוונטי גם בימינו אנו. השילוב העדין בין הכובד והקושי שבגיוס ובמלחמות לצד הקלילות והשמחה שבאהבה צעירה וחברות ילדותית מנוהלים בצורה מופתית במחזמר. הסיפור פשוט מעניין, מתפתח ונוגע מספיק בכל דמות כדי לקבל מיצוי והנאה מכל אחד ואחת מהם.

אודה ואומר שלא ראיתי את הסרט מעולם ואני עדיין חושבת שלא יכלו לבחור סרט טוב כמו זה להעביר לגרסת מחזמר. אין לנו ברירה בתור ישראלים לגדול ולהתבגר מהר, אז לפחות שנוכל להתרגש גם עם מוזיקה נוגעת ללב ומדויקת במקומות הנכונים.

הפקה מרשימה במיוחד

אורן יעקובי ועילי בוטנר התאחדו יחד שוב וכתבו שירים נהדרים למחזמר, הם קלילים, מרגשים ומקפיצים. הביצועים של השירים היו מצוינים וכל אחד מהם הרגיש שונה וייחודי, עם ההשפעות השונות שלו. למשל, שיר אחד מאוד הזכיר לי את השיר "Totally Fucked״ מהמחזמר ״אביב מתעורר״ שהיה בברודווי. הרגשתי את ההומאז׳ לאותה הסיטואציה שהתאימה בול גם כאן, בתור נערים ונערות שאמורים להתבגר אך מונעים מהם לעשות זאת.

הבימוי של יותם קושניר לכל אחד מהשירים היה מופתי ועבודת בכורה נפלאה בתיאטרון רפרטוארי. במצבים כאלו אני שמחה שבית ליסין ממשיך בדרכו בתור התיאטרון שלא מפחד לקחת צ׳אנסים ולתת הזדמנויות ליוצרים צעירים ולתוכן ישראלי וחדש.

חוץ מזה, ההפקה כאן נותנת מקום נהדר לאמנים הצעירים שעל הבמה שמרשימים עם יכולותיהם המשחקיות, ווקליות ומוזיקליות. דור הררי עם הגיטרה ואיתמר אלבז עם החצוצרה האדירה, ובתור חצוצרנית בעצמי – איזה כיף לראות את הכבוד המגיע לכלי הזה בפני כולם.

החיסרון היחידי שבכל ההפקה הזו הוא דווקא הסאונד של כלל השירים שפתאום היה חלש ולא מרשים. במקום להיכנס לגרוב ולאנרגיה של כל שיר בועט או מרגש התעסקתי בלנסות לשמוע את השחקנים. זו לא פעם ראשונה שזה קורה לי בבית ליסין וחבל, כי השירים מצוינים, הקאסט נהדר, ההפקה מצוינת, אז למה אני צריכה להתאמץ לשמוע הכל? 

לא הייתי יכולה להמציא את דור הררי גם אם הייתי רוצה

אין ספק שבלוז החופש הגדול הוא המחזמר של השחקן הצעיר דור הררי. אני בטוחה שהשתפכתי עליו כבר לפני אבל אין מה לעשות, כשיש אמן מוכשר שכזה צריך לפרגן. הררי הוא לא רק שחקן נהדר, זמר מדופלם ונגן מחונן, הוא גם שחקן פיזי מאוד. מעטים השחקנים שיכולים להעביר כל כך הרבה גם דרך הגוף בצורה מופתית ומחוזקת והררי אחד מהם. האחרון שראיתי שהיה מדופלם בזה היה אית׳ן סלייטר בספאמלוט שבניו יורק והררי ממש מגיע לרמותיו. 

הררי מוביל את המחזמר הזה בצורה מופתית בתפקיד מוסי הצעיר העדין. הוא משחק באופן נפלא בין הצד המרדני שלו לבין הצד המאוהב והחברי. כל פעם שהוא פותח את הפה כל הבנות בקהל מתאהבות בו ואי אפשר שלא עם כל הכריזמה הנוטפת ממנו. מבחינתי שיוביל כל מחזמר מעתה ועד עולם וכולנו נהיה מרוצים.

אבל כמובן שהוא לא היחידי שנותן הופעה מצוינת. כל צוות השחקנים פשוט מצוין, אבל אני רוצה לנצל את הביקורת הזו לשים את הספוטלייט על אלינור וייל. דמותה של שושי (או אמאלה) מתארת כל כך הרבה נשות חיילים בעבר ובהווה, ווייל הייתה פשוט שובת לב. היא הביאה הופעה בועטת, עוקצנית ומרגשת באחד השירים היפים ביותר שכתבו עילי בוטנר ואורן יעקובי.

יחד איתם טל גרושקה הוביל את הסיפור בדרך יפייפיה, חני נחמיאס הייתה מרגשת כתמיד ונועם קלינשטיין הפתיעה אותי מאוד עם הקול העדין שלה והנוכחות הבימתית שלה. כמו כן, אי אפשר לשכוח את אבירם אביטן הכריזמטי שסיפק כמה רגעי צחוק והומור משעשעים וממש הזכיר לי את עדו רוזנברג הצעיר. 

״בלוז החופש הגדול״ הוא המחזמר שכולנו צריכים עכשיו בשביל להמשיך לזכור את המציאות שאנחנו נמצאים בה אבל גם להנות ולהיזכר מהפשטות והאהבה שיש בחיים. מדובר באחת ההפקות המרשימות של מחזות זמר ישראליים וחובה על כולם ללכת לצפות בה.

שלום לך ארץ (הקאמרי) – מרגשת, מצחיקה ופשוט מושלמת

שלום לך ארץ, מאת מוריה זרחיה ובבימויה, מצליחה לתפוס את ההווי הישראלי בסיטואציות מוכרות מחו"ל בצורה מושלמת. ההצגה מרגשת ומצחיקה בו זמנית וקבוצת הצעירים של הקאמרי מוכיחים שוב שהם כוח שאי אפשר להתעלם ממנו.

רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה מאיתנו!

כתיבה משובחת ואותנטית

שלום לך ארץ מציגה ארבעה סיפורים קצרים על ישראלים המתגוררים בחו"ל והסיטואציות המיוחדות שהם נתקלים בהם. מזוג שפתח חומוסייה בברלין, שלישיית הייטקיסטים בדובאי ועד ארבע בנות העובדות בעגלות באלבמה.

מוריה זרחיה כתבה יצירת מופת עכשווית, עם הרבה הומור אבל גם הרבה רגש וביקורת מעורבבים. זה לא קל לגור בחו"ל, במיוחד כשאנחנו כאלו ישראלים מבפנים, ובתור אחת שחוותה זאת 3 פעמים לא יכולתי שלא להזדהות ולהבין את הקונפליקטים והלבטים שהדמויות השונות עמדו בהן. היופי של הכתיבה של זרחיה הוא שכל קונפליקט או ביקורת שעולה כאן כתובה בהומור משובח, דמויות משעשעות וסיפורים נהדרים.

יחד עם הכתיבה המשובחת זרחיה ביימה הצגה נהדרת עם ניואנסים קטנים ומדויקים. היא עשתה שימוש נהדר בקטעי שירה כקטעי מעבר שהעבירו את הקהל מסיטואציה אחת לשנייה, ממדינה אחת לאחרת. היא ידעה להשתמש בשחקנים שלה בצורה מופתית ולהוציא מהם את המיטב באותנטיות לצד הקצנה משעשעת.

אזרוק בהזדמנות זו גם מילה טובה על התפאורה הנהדרת שהתאימה לכל סצנה במדויק, מהשמיכה על המיטה ועד הסטנד של בית הכנסת. נטע אמיתי עשתה כאן עבודה מצוינת בשיתוף עם התאורה של מתן פרמינגר ויחד הם החמיאו בטירוף למחזה של זרחיה.

קבוצת הצעירים מכה שנית

בנוסף לצוות ההפקה הנהדר, קבוצת הצעירים של הקאמרי מתגלה שוב כקבוצה חזקה שאין לערער עליה. כשהם עולים לבמה ביחד הם מחמיאים זה לזו, תומכים זה בזו בצורה מיוחדת שלא רואים יותר מדי וגורמים לי תמיד לרצות עוד.

הם כולם מוכשרים מאוד, אבל הבולטים בעיני היו בראש ובראשונה שלישיית הזמר – דור הררי, תום חודורוב ודקלה הדר, שהצטרפה כאורחת לכמה חודשים במקום חן גרטי. הם גם שחקנים נהדרים וגם זמרים ונגנים מצוינים ואם הם יעשו הצגה רק שלושתם אגיע אליה בשנייה. חוץ מהם גם יעלי רוזנבליט הייתה נהדרת כהרגלה ורוני נתנאל פשוט גורמת לי לאהוב אותה יותר ויותר.

הנוסחא הזו שהקאמרי יצרו כאן מנצחת – קבוצת שחקנים צעירים מבטיחה יחד עם יוצרים מקוריים ישראליים. יש כאן עתיד מבטיח לתיאטרון שיחזיר את הדור הצעיר יותר לאולמות. אני רק מקווה ששאר התיאטראות בארץ יבינו את הייחודיות שבדבר שכזה וינסו להעתיק את ההצלחה המסחרת הזו.

הציון שנתנו להצגה זו הוא:

אין לי יותר מה להוסיף לכם, "שלום לך ארץ" היא אחת ההצגות המוצלחות שראיתי לאחרונה והדבר היחידי שלא מוצלח בה זה שהיא קצרה מדי. אל תבזבזו את הזמן בלשבת לקרוא את הביקורת הזו, פשוט תלכו לקנות כרטיס ותאמינו לי שתהנו מכל רגע.

הצגות קומדיה מומלצות נוספות: זרים מושלמים, הנכד, ארבע אימהות.

רינגו (הקאמרי) – המחזמר החם של העונה

קבוצת הצעירים של הקאמרי היא ממש ה"Star Kids" הישראלית, קבוצה צעירה ומלאת כישרון שמביאה לנו חומרים חדישים מצוינים לבמה. הראשון הוא המחזמר "רינגו", מחזמר חדש ובועט שהולך למשוך את הדורות הצעירים חזרה לתיאטרון.

לקניית כרטיסים

רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה מאיתנו!

הפתעה בקומה האחרונה של הקאמרי

דני דינגוט מציע נישואין למיקה אהובתו אחרי שנתיים של זוגיות. הוא מאושר ושמח, אך שנייה אחרי הוא מגלה שהזין שלו, "רינגו", נעלם. בזמן שהוא רץ לחפש אותו ולהבין את מקור העניין, רינגו מתהולל בעיר ומתחיל להנות מחייו החופשיים.

כל תהליך היצירה, חזרות ובכלל ההקמה של המחזמר הזה לא היה קל. הוא התחיל בקורונה והמשיך עם מלחמה אבל סוף סוף המחזמר המקורי מאת ירון אדלשטיין עלה לאוויר ויצא לעולם. זה לא "מאמה מיה" או "החיים הם קברט", זה לא "בוסתן ספרדי" או "אפס ביחסי אנוש". רינגו יושב על הקו המחבר בין מחזמר מקורי בברודווי לבין מחזמר סאטירי ופארודי. הוא נוגע בכל הנקודות "הנכונות" ועושה זאת בהרבה הומור, הרמוניה ויצירתיות רבה.

כשישבתי וצפיתי בכל השחקנים מביאים סיפור די מגוחך לחיים התפלאתי ברמה הגבוהה שעומדת בפניי. בתור מחזמר פארודי הייתם מצפים שהשירים יהיו מגוחכים וטיפשיים ובכללי שהשיח במחזמר יהיה על סף הטמטום, אך זה לא כך ברינגו. נכון ישנם כמה שירים סאטיריים, בכל זאת מדובר במחזמר שמדבר על זין שיצא לחופשי, אך מרבית השירים רציניים וקליטים, ממש שירי מחזות זמר כמו בברודווי.

שימוש נכון בחוזק וביכולות של השחקנים

לצד השירים הייתה כוריאוגרפיה מעולה ובימוי מטורף מצידו של עמית אפטה. השימוש בחוזקות של כל שחקן ושחקן ושילובם במחזמר הם בדיוק אלו שמעלים אותו שלב. דור הררי שמשחק את רינגו מפגין יכולות ריקוד מטורפות המוכיחות לנו במהלך ההצגה למה הוא השחקן המושלם לתפקיד. אסור גם לשכוח את הנאמבר של הסבתות המטורף או השיר המזרחי כשרינגו נמצא בחסות החמאס. כל אלה משולבים פשוט גרמו לי לרצות לקום מהכיסא ולרקוד יחד איתם.

חוזק נוסף של המחזמר הוא היכולת שלו לתת לכל שחקן את הזמן לזרוח ולהוכיח את הכישרון הרב המצוי בו. אלעד אטרקצ'י יוצא עם המחזמר הזה עם סימן היכר (תראו ותבינו איזה), תם גל בתור הפוליטיקאי המדופלם, יעלי רוזנבליט בתור הסבתא הכי שווה בעיר ועוד ועוד ועוד. לא סתם בחרו את תשעת השחקנים הללו מבין 600 מועמדים והם מוכיחים זאת על הבמה.

אז למה זה עובד כל כך טוב?

המחזמר הזה בעל חוזקות רבות. החל מהשחקנים שכבר היללנו, השירים שכבר זמזמנו והבימוי המטורף. הוא חריף, ולא מפחד להעלות נושאים פוליטיים במידה מתונה ומדויקת שאינה מעפילה על נושא ההצגה. הוא מכיל טוויסטים טובים שהקהל לא תמיד צופה ואפילו אני לא עליתי על כולם. בנוסף, השימוש באולם האינטימי שבו השחקנים עוברים בין הקהל, מתקשרים איתו ומתפעלים אותו בהחלט מוסיף לאווירה. כשצפיתי הרגשתי שאני ממש חלק מהסיפור, אם זה בבר או בעצרת על זין.

יש לי עוד כל כך הרבה דברים לומר על המחזמר המופלא שצפיתי בו עכשיו אבל אז אצטרך לכתוב בתחילת הפוסט אמ;לק והוא לא ייגמר. יחסית לעובדה שראיתי את ההופעה הרביעית שהם אי פעם הציגו מול קהל, הופתעתי מהחוזק והליטוש של המחזמר וכבר הלכתי לקנות כרטיס לראות אותו פעם נוספת. אציין רק דבר אחד אחרון – המחזמר גס במידה, בכל זאת ישנם הרבה דיבורים על איברי מין ואף עירום קטן במהלכו, לכן אל תיקחו ילדים קטנים!

הציון שנתנו להצגה זו הוא:

"רינגו" הוא המחזמר הטרי שחיכינו לו כבר זמן רב ומגיעות לו כל המחמאות האפשריות. קבוצת הצעירים של הקאמרי מביאה קונספט חדשני שבו ניתן גם לשוחח עם השחקנים לאחר ההצגה ולקבל את החוויה כולה בערב אחד.

לקניית כרטיסים