Home » בלוג » ניו יורק

קטגוריה: ניו יורק

ביקורת – אישה יפה Pretty Woman

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

והיום- Pretty Woman (אישה יפה):

לפני הביקורת אתוודה ואומר שלא ראיתי את הסרט לפני שראיתי את ההצגה. כן כן, אני יודעת שזה סרט קלאסי שחובה על כל אדם לראות אבל פשוט לא יצא לי. מה שכן, אולי זה דווקא הוסיף לי לצפייה במחזמר וגרם לי להנות ממנו עוד יותר.

המחזמר מספר את סיפורה של ויויאן, העוסקת בזנות ברחובות הוליווד, שיום אחד נתקלת באדוארד, איש עסקים עשיר. אדוארד משכיר את שירותיה של ויויאן כנערת ליווי ליום ומשם העניינים מתחממים. לאחר תקופת ההעסקה לא ידוע מי עזר יותר למי ומי הציל את מי, מה שכן ידוע זה ששניהם מצאו צדדים חדשים בעצמם.

"אישה יפה" זה מחזמר שעושה מה שרבים לפניו עשו, הוא לוקח סרט קיטשי ומוכר, מוסיף לו שירים, זורק שחקנים ראשיים מפורסמים ובום יש מחזמר. אבל עם כל הקיטש והרומנטיקה והעלילה הצפויה, הם מצליחים להביא סיפור מקסים ומיוחד לבמה. כל מי שראה את הסרט מכיר את הסיפור, יודע לאן זה מתפתח ואיך זה נגמר, וגם מי שלא ראה את הסרט יכול לנחש. אין פה טוויסטים מטורפים או הפתעות גדולות אבל המחזמר גם לא מתיימר להיות משהו שהוא לא. הוא בא לעשות דבר אחד בלבד- להביא קומדיה רומנטית לבמה בצורה הכי טובה שהוא יכול, והוא מצליח.

המחזמר גייס לשורותיו כמה שחקנים ראשיים- סמנתה בארקס (עלובי החיים: הסרט), אנדי קארל (Law & Order) ואורפה (Across The Universe). שתי הנשים עושות את עבודתן מעולה, עם קולות יוצאי דופן, משחק קומי ומרגש וכריזמה על הבמה. הדמויות שלהן מלאות חיים ואופי ותמיד כיף לראות נשים חזקות על הבמה, אפילו אם הן מתחילות כזונות. מי שאיכזב אותי היה אנדי קארל, עם הרזומה שלו ציפיתי ממנו ליותר ובמקום זה קיבלתי דמות חסרת אופי ושירה ממוצעת. מזל שיש נשים שירימו את הקהל. מי שכן היה מצוין היה אריק אנדרסון ששיחק את מנהל המלון ועוד תפקיד והפתיע בשוני בין התפקיד בהצגה הזו לבין התפקידים אותם שיחק בהצגות שונות, כולל "האמן הגדול מכולם". מלבד השחקנים הראשיים אציין לטובה גם את האנסמבל, ובמיוחד את טומי בראקו (Newsies, A Bronx Tale) שרקד ושיחק והתרוצץ לאורך ההצגה כולה, שעתיים וחצי של החלפת תלבושות וריקודים בלי סוף, ממש מרתון שלם הוא סיים בהצגה הזו.

את שירי ההצגה כתבו בריאן אדאמס וג'ים וואלאנס, ועם כמה שהם התאימו לאופי ההצגה והיו נחמדים מאוד, היו כמה נאמברים שהזכירו לי מחזות זמר משנות תרפפ"ו שבהם ישנו זמר אחד או זמרת אחת ששרים סולו נוגע ללב אך משעמם ומרדים למשך כמה דקות. מתי כבר יבינו שזה לא עובד יותר? רוצים לתת לרקדנים לנוח? תשתמשו בטכנולוגיה או משהו במקום לשים שחקן אחד על הבמה ששר לי על רגשותיו המובנים מאליהם.

אך יחד עם כל הקיטש והמובן מאליו, ההצגה מצליחה לעורר משהו בקהל, להכניס ניצוץ של רומנטיקה ואהבה לעיניהם של היושבים באולם. עם כוריאוגרפיה נהדרת וסצנות סקסיות שלא חושפות יותר מדי, המפיקים הצליחו להביא סיפור אהוב בשידור חי עם קצת שירים וריקודים בין לבין. אז אם בא לכם ערב נחמד וקליל אבל נמאס לכם מסרטים זו ההצגה בשבילכם.

** לקניית כרטיסים לניו יורק לחצו כאן או כאן.

לעמוד ההצגה

ביקורת – Gettin' the Band Back Together

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

והיום-  Gettin' the Band Back Together (לאחד את הלהקה מחדש):

לצערי אתחיל בכך שההצגה הזו לא קיבלה את ההערכה הראויה לה והיא יורדת עוד שבועיים, אז אם אתם בניו יורק רוצו לראות אותה כי היא שווה כל דולר שתשקיעו בה.

ההצגה מספרת את סיפורו של מיטץ', בחור בן 40 שביום הולדתו הוא מפוטר מהעבודת משרד שלו בבורסה. שבור, הוא חוזר למקום האחרון בעולם שהוא רוצה להיות בו, לבית של אמא שלו בג'רזי. שם, האויב שלו מהילדות מאיים לעקל לאמא שלו את הבית אם מיטץ' וחבריו לא ישתתפו בתחרות הלהקות השנתית. בלית ברירה, מיטץ' אוסף את את כולם ויחד הם חוזרים לימי העבר עם הגיטרה והקלידים. בדרך, מיטץ' מגלה שתמיד אפשר לרדוף אחרי חלומות ישנים ואף פעם לא מאוחר מדי.

העלילה עצמה נשמעת בנאלית למדי ולא מעניינת במיוחד אבל איך אני שמחה שנתתי למחזמר הזה צ'אנס. כל ההצגה היא קומדיה אחת גדולה, שצוחקת על עצמה ועל הצגות אחרות ועושה הכל בחיוך ובשמחה גדולה. השירים הורסים מצחוק, משיר הפתיחה שמדבר על ג'רזי, העיר הכי "טובה" בעולם, לשיר נוסף שנקרא "שכבתי עם אמא שלך" ועד לשיר הסיום שאפילו מעלה נציג מהקהל. טיפ קטן, אם שואלים אתכם אם אתם מנגנים בלהקה תגידו שכן!

התפאורה ילדותית מעט מה שעוד מוסיף לאופי ההצגה שמחזירה אותנו לחלומות ילדות ולתקופות ישנות שכבר שכחנו. כל ההפקה מושקעת מאוד עם אפקטים אדירים וסטים מפוארים. כל פעם שמשהו חדש צץ התפעלתי עוד יותר והחיוך רק גדל וגדל. הכוריאוגרפיה והשימוש החכם בבמה הוסיפו עוד להצגה ונתנו לה נפח שלא תמיד ההצגות מצליחות לקבל.

בהופעה שאני ראיתי עלו כמה מהמחליפים בתפקידים הראשיים, שזה בדרך כלל מבאס ומוריד מעט מההצגה, אבל במקרה שלי זה עשה לי את ההצגה. השחקן הראשי, רוב מרנל, הוא גילוי עבורי ואני רק מקווה שהוא ימשיך וישגשג מפה, ואוכל לבוא ולראות אותו שוב. עם קול שכזה, משחק קומי וכריזמה אדירה על הבמה אי אפשר להתאכזב ממנו. עוד גילוי בהצגה הזו הוא ג'יי קלייטץ שמשחק את בארט, החבר הטוב ביותר של מיטץ'. כמה וכמה פעמים הוא גנב את ההצגה מכולם עם יציאות קומיות גאוניות. בכללי הקאסט נהדר ומאמץ את ההצגה השטותית הזו עד הסוף, כל אחד נותן את כולו לא משנה כמה מגוחכת הדמות שלו. אתם יודעים שהשחקנים נהנים מהעבודה שלהם כשבאמצע ההצגה הם פשוט לא יכלו להתאפק וכמעט פרצו מצחוק מאחת היציאות של שחקן משנה. תענוג.

אבל עם כל הדברים הטובים שהיו בהצגה היא עדיין לא הצליחה להחזיק מעמד בתחרות הקשוחה שבניו יורק והיא יורדת אחרי חודשיים בלבד. אחרי הצפייה בה אני באמת לא מבינה למה, במיוחד לאור העובדה שאחרי הרבה הצגות שראיתי זו ההצגה היחידה שגרמה לי לחייך למשך שעתיים וחצי רצוף ולצחוק כמו שלא צחקתי כבר הרבה זמן.

אז אם בא לכם הצגה שלא תוריד לכם את החיוך, שתיתן לכם הפוגה מההצגות הרציניות ואולי גם תזכו בחולצה על הדרך, לכו להצגה הזו. השקיעו המון בהפקה הזו, כל הצוות נהנה ממנה בטירוף ורואים את זה.

** לקניית כרטיסים לניו יורק לחצו כאן.

בתמונות הבאות ניתן לראות את הזווית ראייה מהמקום שבו ישבתי ביציע. האולם יחסית קטן ובנוי כך שאפשר לראות ממש טוב את ההצגה מכל מקום, מה שמוסיף להנאה של הקהל.

טקס פרסי הטוני 2018

השנה הזוכים הגדולים בטקס פרסי הטוני, שהתקיים ב-11.6, הם הארי פוטר והילד המקולל והגאווה הישראלית שלנו- ביקור התזמורת.

הארי פוטר זכה סה"כ ב-6 פרסים, מתוכם המחזה הטוב ביותר והבימוי הטוב ביותר.

ביקור התזמורת גרף את כל הפרסים הנחשקים, כולל שלושה מפרסי השחקנים שהלכו לקתרינה לנק, טוני שלהוב ואריאל סטאכל, והשילוש הזהוב- בימוי, ספר ההצגה והמחזמר הטוב ביותר. בהחלט אפשר לומר שביקור התזמורת ומפיקיו הביאו גאווה לישראל והעובדה שהם זכו בפרס הגדול על מחזמר שמתקיים בישראל בהחלט אומרת הרבה.

אחד הרגעים היפים במהלך הטקס היה בעת נאומה של קתרינה שהקדישה את הפרס לרונית אלקבץ ז"ל ולא שכחה את המקורות של התפקיד שבזכותה היא זכתה.

חוץ משני המחזות הללו, גם פעם על האי הזה זכה בהצגה המחודשת הטובה ביותר ומלאכים באמריקה זכה במחזה המחודש הטוב ביותר.

קרוסל גרף את הפרסים של שחקנית המשנה ושל הכוריאוגרפיה, ובינינו? בצדק! ראיתם את הריקודים שעולים במחזמר הזה? מופלא!

השנה דווקא המחזות הגדולים יותר נשכחו ויצאו בידיים ריקות, כמו פרוזן וילדות רעות שהלכו בלי אף פסלון ביד, או עם פסלון אחד, כמו בובספוג מכנסמרובע וגבירתי הנאווה.

אנחנו נהנינו השנה וכבר קנינו כרטיסים לביקור התזמורת, ואתם?

עד השנה הבאה!

Tony Awards 2018: Best Leading Actress in a Musical

Congrats to Katrina Lenk on winning Best Leading Actress in a Musical for her role in The Band's Visit!

‎Posted by Tony Awards On CBS on‎ יום שלישי 12 יוני 2018

Tony Awards 2018 Performance: The Band's Visit

What a beautiful performance by the cast of The Band's Visit!

‎Posted by Tony Awards On CBS on‎ יום שני 11 יוני 2018

 

 

מועמדויות פרסי הטוני 2018

הרגע הגיע ויש כבר רשימת מועמדים לטקס פרסי הטוני שיתקיים ביוני השנה! מתרגשים? גם אנחנו!

השנה מי שהובילו את הרשימה הם "ילדות רעות" ו"בובספוג: המחזמר", וממש אחריהם נמצאת ההצגה "ביקור התזמורת" שמביאה לנו גאווה ישראלית.

את הרשימה המלאה אתם יכולים לראות בקישור הנ"ל או לצפות בסרטון ההכרזה:

מבין ההצגות שקיבלו מועמדות:

ילדות רעות עם 12 מועמדויות

בובספוג עם 12 מועמדויות

ביקור התזמורת עם 11 מועמדויות

מלאכים באמריקה עם 11 מועמדויות

קרוסל עם 11 מועמדויות

הארי פוטר והילד המקולל עם 10 מועמדויות

פעם על האי הזה עם 8 מועמדויות

טרווסטיז עם 4 מועמדויות

פרוזן עם 3 מועמדויות

דונה סאמר עם 2 מועמדויות

ילדים חורגים לאלוהים עם מועמדות אחת

 

 

Miscast- גאלת המיסקאסט 2018

השנה, כמו בכל שנה בסביבות מרץ-אפריל, התקיימה גאלת המיסקאסט השנתית של תיאטרון MCC.

בגאלה ב-2018 הופיעו כמה מהשמות המכובדים ביותר בברודווי ושיתפו אותנו בכישרון הנוטף מהם. חלקם מופיעים כיום בהצגות רצות, למשל: שלישיית השחקנים הראשיים מבובספוג המחזמר, אחד השחקנים מפעם על האי הזה ועוד, וחלקם הינם ותיקי ברודווי אהובים כמו ג'רמי ג'ורדן מניוזיס ובוני וקלייד או ג'ורדן פישר מהמילטון.

אז חבל על המילים ופשוט ניתן לשירים לדבר, מקווים שתהנו כמו שאנחנו נהנינו.

ג'רמי ג'ורדן שר את השיר She Used to be Mine ממלצרית:

אלכס ניואל מפעם על האי הזה שר את This Is Me מ-The Greatest Showman:

ג'ורדן פישר (ששיחק בהמילטון) שר את I'm Here מהצבע ארגמן:

גווין לי, איתן סלייטר וווסלי טיילור מבובספוג המחזמר שרים את You Could Drive a Person Crazy מ-Company:

קתרינה לנק מביקור התזמורת עם הביצוע המרשים שלה לIf I Were a Rich Man של כנר על הגג:

ילדות רעות מגיע לברודווי!

לפני כבר כמה חודשים הודיעו שילדות רעות (Mean Girls) מגיע לברודווי! אז מתי בדיוק רג'ינה ג'ורג' הולכת להתהלך ברחבי ניו יורק?

טינה פיי, שכתבה את הסרט המקורי, הכריזה שהם עובדים על הבאת הסיפור לבמות ברודווי ועכשיו זה סוף סוף רשמי. ההפקה המקורית, שנכתבה על ידי טינה פיי ותבוים על ידי קייסי ניקולאו (בוק אוף מורמן, אלאדין), תתחיל הרצות ראשוניות ב-12 למרץ 2018 כשהבכורה מתוכננת ל-8 באפריל. כיום המחזמר רץ בוושינגטון בהרצה מקדימה עד ה-3 לדצמבר.

ילדות רעות מספר את סיפורה של קיידי הותורן, נערה שבילתה את מרבית חייה באפריקה וכעת עוברת לבית ספר רשמי בפעם הראשונה. כאשר קיידי מגיעה לבית הספר היא נתקלת בקבוצת הבנות של רג'ינה ג'ורג', המטילה אימה על כל שאר תלמידי בית הספר. קיידי סה"כ רוצה להשתלב והיא מוצאת את עצמה מהר מאוד הופכת לאחת הבנות בקבוצה, עד שהיא לא מזהה את עצמה יותר. כשקיידי זוממת תוכנית להוריד את רג'ינה מכס המלכות היא מגלה מהר מאוד שאי אפשר להתעסק עם מלכת הדבורים מבלי להיעקץ.

את קיידי תשחק אריקה הנינגסן, טיילור לאודרמן תשחק את רג'ינה, קייט רוקוול את קארן, אשלי פארק את גרטשן, בארט וילברט ויד תשחק את ג'נט ועוד.

אנחנו ממש מתרגשים לקראת העלאת המחזמר, ואתם?

לקניית כרטיסים

 

ביקורת – ההצגה חייבת להיגמר (בית ליסין)

אתמול, אחרי ציפייה ארוכה, הלכתי לראות את ההצגה "ההצגה חייבת להיגמר" של בית ליסין. בתור מעריצה נלהבת של המחזה, שהתחיל בלונדון ואפילו התרחב לניו יורק, ציפיתי להרבה מההצגה וקיבלתי הרבה מעבר. הצגה מלאת טעויות עם קאסט שמעביר את הבדיחות ברמה ולא משאיר אף עין יבשה בקהל (מרוב צחוק כן?). אז אם יש לכם ערב פנוי, אל תהססו ולכו לקנות כרטיסים!

בערב המופלא הזה אתם מוזמנים לצפות בהצגה המיוחדת שמעלה תיאטרון השיקמה, בכיכובם של איריס הספרית, דני הפקח, אבישי הקבלן, מתן מבית הכנסת, נהג המונית באחו ואפילו ירון ממחלקת המים. כולם למדו את תפקידיהם טוב טוב והם מוכנים ונרגשים להציג את העבודה הקשה שלהם, אבל לצערם כל דבר רע שיכול לקרות, קורה. מה שכן אפשר לסמוך עליו זה שהם מקצוענים, וההצגה חייבת להימשך והם יגמרו אותה לא משנה מה.

עם הומור משובח וכוריאוגרפיה מושלמת, מצליח הקאסט וצוות הבמה של "ההצגה חייבת להיגמר" לרתק את הקהל למשך שעה וחצי ולגרום לו לרצות עוד ועוד. הייחוד של ההצגה הזו, ובאמת שאנחנו לא מאמינים שאפשר לומר את זה על הרבה הצגות בארץ, הוא שהוא מתאים לכל גיל. אבל ממש לכל גיל- מהילדים הקטנים בגילם ועד הילדים הקטנים בנפשם.

אמנם מדובר בהומור טיפשי ומגוחך ואתם חושבים לעצמכם על כל בדיחה שהיא דבילית ותת רמה, אבל אתם לא יכולים להישאר אדישים ולא לצחוק. הנרי שילדס, הנרי לואיס וג'ונתן סאייר הביאו אל הבמה את הבדיחות הבנאליות, אלו שכל אחד מאיתנו היה יכול לחשוב עליהן, וכתבו הצגה כל כך מוצלחת שאחריה הם המשיכו וכתבו עוד שתיים שזכו גם כן להצלחות מסחררות.

בגלל שראיתי כמה דקות מההצגה בלונדון לפני כן, זה היה צפוי מבחינתי להשוות בין שני הביצועים. מאוד אהבתי את התאמה של הגרסה הישראלית לארץ ע"י הוספת הבחור הדתי לדמויות, אבל כן ניתן לראות שבלונדון הקאסט נתן ביצוע טוב יותר, בעיקר בגלל שהם אלו שכתבו את המחזה. אך אם נתעלם מההשוואה, הקאסט הישראלי נתן את כל כולו אתמול והיו מעולים אחד אחד.

יש לציין שישנו צוות שלם מאחורי הקלעים שעובד לא פחות קשה מהקאסט שעל הבמה ועל כן ניתן להם מחיאות כפיים ואת הכבוד שמגיע להם.

לסיכום, לכו לצפות בהצגה ולא תתחרטו על כך. היא לא יקרה כל כך, היא תורמת לתיאטרון הישראלי, ותצחקו כל כך הרבה שתכאב לכם הבטן למשך כמה ימים.

הצגות מומלצות לצופה הותיק/הרפתקני

ראיתם כבר מלך האריות, ויקד, פאנטום האופרה ואלאדין?

או שאתם פשוט מחפשים הצגה חדשה ומעניינת שעוד לא צברה את הפופולריות והותק ששאר ההצגות צברו?

במיוחד בשבילכם ריכזנו את ההמלצות שלנו להצגות חדשות או פחות מפורסמות, מלאות תשוקה וסיפורים חזקים, עם שירים מעולים לא פחות מההצגות הפופולריות. אז אולי הן פחות מוכרות ממלך האריות או בוק אוף מורמן, אבל הן לא פחות טובות והן תמיד יפתיעו אתכם לטובה.

אז בואו נתחיל:

דיר אוון הנסן (Dear Evan Hansen)– מחזמר זוכה הטוני לשנת 2017 ומסיבה מוצדקת. מחזמר מעולה עם צוות שחקנים מוכשר שבראשם בן פלאט המשחק את אוון הנסן. המחזמר מספר את הסיפור על מכתב שלא נועד להישלח, משפחה שלא נועדה לקרוא אותו ושקר שלא נועד להיווצר בעקבותו. סיפור נוגע ללב עם שירים מצוינים שמלווים אותו למשך שעתיים וחצי. בהחלט מומלץ לכל מי שמחפש הצגה חדשה מלאת נשמה. כרטיסים: ניתן להיכנס לעמוד ההצגה ולמצוא כמה דרכים לקניית כרטיסים. שימו לב שבשל פופולריות ההצגה קשה להשיג כרטיס במחיר טוב לתקופה הקרובה, לכן נמליץ לקנות כמה חודשים מראש. לביקורת המלאה של הכותבת הראשית שלנו לחצו כאן.

מלצרית (Waitress)- מחזמר המבוסס על סרט עם אותו השם וכל שיריו נכתבו על ידי שרה בארילס. המחזמר מספר את סיפורה של ג'נה ההריונית, הכלואה בנישואים כושלים עם בעל נצלן אך מוצאת את הנחמה שלה בדיינר בו היא מנצלת את כשרונה לאפות סוגי פאי מיוחדים. הסיפור של ההצגה מיוחד ואמיתי, והשירים שמלווים אותו בהחלט מכניסים אותנו לאווירה ולתחושות העוברות על כל הדמויות. הצגה מומלצת לכל מי שאהב את הסרט וגם למי שבא בלי להכיר את הסיפור. כרטיסים: מוזמנים להיכנס לעמוד ההצגה, שם תמצאו הסבר מלא לרכישת כרטיסים. לביקורת המלאה של הכותבת הראשית שלנו לחצו כאן.

אבניו קיו (Avenue Q)- מחזמר זוכה פרס הטוני לשנת 2003. אם אתם מחפשים לשבת ולצחוק במשך שעתיים וחצי זו ההצגה בשבילכם! הצגה גסה אך משעשעת שזורקת לנו את כל האמת בפרצוף, דרך בובות. כן, כן, מה ששמעתם, בובות. המחזמר מתמקד בשדרה Q ובאנשים שגרים בה, כאשר כל הכשלונות וההצלחות שלהם מוצגים לראווה לעיני הקהל. הצגה מיוחדת במינה המומלצת לכולם! בעצם רק לבני 14 ומעלה, כי בכל זאת זה גס. כרטיסים: מוזמנים להיכנס לעמוד ההצגה, שם תמצאו הסבר מלא לרכישת כרטיסים.

באו משם (Come From Away)- מחזמר המתעסק עם אחד הנושאים הכואבים של ארה"ב- 9.11. המחזמר מספר את סיפורה של עיירה קטנה והאנשים החיים בה ביום של אסון התאומים. ביום אחד, אלפי תושבים הוטסו מניו יורק לגנדר, עיירה קנדית קטנה ולא מוכרת. הוא מספר כמה מסיפוריהם האישיים של התושבים וכמה של הפליטים. המחזמר קיבל ביקורות מצוינות והוא מומלץ מאוד אבל קחו בחשבון שהנושא מעט קשה. כרטיסים: מוזמנים להיכנס לעמוד ההצגה, שם תמצאו הסבר מלא לרכישת כרטיסים.

אז אלו היו ארבעת הבחירות הראשונות שלנו להצגות חדשות ומיוחדות שיעיפו אתכם מהכיסא. שימו לב שמרבית ההצגות מציגות רק בניו יורק אבל בקרוב מאוד חלקן יעברו גם ללונדון ואפילו יצאו לסיור ברחבי ארה"ב! אז יש למה לצפות.

אנחנו היינו אנחנו, אתם הייתם אתם, והתיאטרון תמיד חי ובועט.

ביקורת- נטשה, פייר והשביט הגדול של 1812

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

והיום- Natasha, Pierre & the Great Comet of 1812 (נטשה, פייר והשביט הגדול של 1812):

המחזמר "נטשה, פייר והשביט הגדול של שנת 1812" מספר את סיפורה של נטשה, בחורה צעירה המאורסת לאנדריי הנשלח למלחמה. ברגע של חולשה נטשה מתפתה לחיזוריו של אנטולה החתיך (והנשוי). מעמדה של נטשה נפגע קשות וכעת התקווה האחרונה שלה הוא פייר, המוצא נחמה בנטשה וחש אליה חמלה ואהבה רבה.

הסיפור נשמע פשוט ומובן אך תאמינו לי שברגע שאתם נכנסים לתיאטרון הכל מסתבך. אתחיל ואספר שבתכנייה שאתם תקבלו יופיע עץ יוחסין שיסביר לכם מי מקושר למי, מי יוצא עם מי, מי מאוהב במי ומי אבוד כמונו. במהלך כל ההצגה הייתי צמודה לתכנייה הזו כמו שלא הייתי באף הצגה לפני כן, כל שנייה מסתכלת ומנסה להבין מי זו הדמות החדשה שפוצחת בסולו לפניי.

אבל עם כל הסיבוך יש להצגה הזו גם כמה נקודות אור שמחפות על הבלגן שהכניסו אותי אליו. ההצגה הזו היא חוויה. אתם לא נכנסים לראות מחזמר, אלא אתם נכנסים להופעה, תערוכה, פעילות ואפילו ארוחה! על ההתחלה נכנסו כל הרקדנים המשונים והמצחיקים עם קופסאות קטנות בידיהם וחילקו אותן לקהל היושב בהלם מוחלט. אחרי שקיבלתי את הקופסא שחשקתי בה, כי מה לעשות אני ישראלית ואני רק מחפשת את הדברים בחינם, גיליתי שבתוכה מסתתר בורקס תפו"א קטן וחמוד, קצת להרגיע את הבטן ולהיות מוכנה לשעתיים וחצי של שיר אחרי שיר אחרי שיר.

ובכן קיבלתי אוכל, נרגעתי, חייכתי והנה המופע התחיל. במהלכו הרקדנים/נגנים/שחקנים/כל שאר הדברים שהם יכולים לעשות הסתובבו בקהל, שיתפו אותו במחזמר, דאגו שהם מגיעים לכל כיסא וכיסא באולם כולל היציע העליון ביותר. אה, וכבר ציינתי שחלק מהקהל נמצא על הבמה? כן, מה ששמעתם. הבמה כולה בנויה בצורה כזו שישנם אנשים שיושבים עליה לאורך כל המחזמר, בין הלהקה לשחקנים. בנוסף לכל זה, דאגו להציב מדרגות מגניבות המאפשרות לשחקנים גם לעלות לקומה השנייה של האולם (במילים אחרות- היציע) ולבצע חלק מהשירים גם שם. אז יש לזה חיסרון גדול שלפעמים חלק מהקהל לא רואה את השחקן שמבצע את הנאמבר אבל כשהשחקן הזה שר ממש מולך זה אכן שווה את זה.

דיברנו על הרקדנים ודיברנו על הבמה אבל מה עם השירים? ובכן…איך נגדיר את זה? הם מיוחדים. כל המחזמר מועבר בשירים והסגנון שלהם משתנה משיר לשיר. יש כאלו שהם בלדות מרגשות ואז פתאום מתחיל פופ קופצני עם אורות זוהרים או נאמבר טרנס שלא ידענו מאיפה הוא נפל עלינו. אז תצפו למגוון רחב ומעניין של נאמברים בשעתיים וחצי.

יש לציין לטובה את הקאסט המוכשר שעולה לבמה כל ערב ומוציא את נשמתו עליה. ג'וש גרובן ששיחק את פייר הפגין כישרון מוזיקלי גדול אבל לא נפלתי מכישורי המשחק. מי שממש בלט מבחינתי היה לוקאס סטיל ששיחק את אנטולה, והפגין קול מרהיב ועיניים שכל בחורה הייתה מתה לבהות בהן שעות. אחרי ההופעה הוא יצא לStage Door לחתום לאנשים על התכנייה והקדיש ממש דקה או שתיים לכל אחד ואחד מהקהל העומד, כולל אותי, במהלכן הוא דאג להסתכל עליי ולשבות אותי בעיניו. התאהבתי. וואו. אוקיי. אני אפסיק.

אסכם ואומר שההצגה הזו מתחילה מדהים, עם נאמברים מפוצצים, במה מעניינת ושחקנים מוכשרים בכל התיאטרון, אבל לאט לאט העלילה הופכת ללא מעניינת במיוחד (בעיקר כי קשה לפעמים לעקוב) ומתחיל להימאס, זה כמובן עד שבא שיר משוגע בין לבין.

אבל! ממליצה לכל אחד ואחד מכם ללכת לראות אותה לפחות פעם אחת כי זו חוויה שלא תראו באף מקום אחר.

** לקניית כרטיסים לניו יורק לחצו כאן.

לעמוד ההצגה

כלל התמונות מתארות את זוויות הראייה מהמקום בו ישבתי (שורה ראשונה בצד). כפי שאתם יכולים לראות, את רוב הבמה רואים מכל מקום באולם אך יש כמה נקודות מוסתרות בשל גרמי המדרגות וכו'.

טקס פרסי הטוני 2017

אמנם באיחור קל אבל סוף סוף ראינו את הטקס ולהלן התוצאות העיקריות:

המחזמר הטוב ביותר- דיר אוון הנסן.

המחזמר המחודש הטוב ביותר- הלו דולי.

ההצגה הטובה ביותר- אוסלו.

ההצגה המחודשת הטובה ביותר- ג'יטני.

השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר- בן פלאט, דיר אוון הנסן.

השחקנית הראשית הטובה ביותר- בט מידלר, הלו דולי.

שחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר- גאווין קריל, הלו דולי.

שחקנית המשנה הטובה ביותר במחזמר- רייצ'ל ביי ג'ונס, דיר אוון הנסן.


סה"כ דיר אוון הנסן הוביל עם 6 זכיות ומיד אחריו הלו דולי עם 4 זכיות. התחרות השנה הייתה קשה ביותר אבל דיר אוון הנסן היה הזוכה הצפוי ולכן לא היו יותר מדי הפתעות.

השנה היו בעיות במציאת מנחה שכן הרבה אומנים שפנו אליהם דחו את ההצעה בשל בעיות בלו"ז ולבסוף נבחר קווין ספייסי האגדי. הוא פתח בנאמבר נחמד שנתן רפרנסים לכמה מהמחזות שהועמדו לפרס המחזמר הטוב ביותר ובמהלך כל הערב הפגין כישורי חיקוי מעולים אך לא תמיד התאימו למצב.

בסה"כ הייתה עונה מעולה ובואו נקווה ששנה הבאה המחזות זמר יתעלו על אלו של השנה!

מוזמנים לצפות בכמה מקטעי ההנחייה של קווין ספייסי: