בוסתן ספרדי (הבימה) – יש בה כל כך הרבה קסם והיסטוריה כך שלא מפתיע שמעלים אותה כל 15 שנה

המחזמר בוסתן ספרדי, שנכתב על ידי יצחק נבון על שכונת ילדותו, מעביר סיפור נוגע ללב על ההיסטוריה של ירושלים ושל שפת הלדינו. בהפקה מחודשת של תיאטרון הלאומי הבימה, בכיכובם של רוני דלומי, חני נחמיאס וטל מוסרי, אנו זוכים לשמוע את המנגינות היפייפיות שוב.

לקניית כרטיסים

רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה מאיתנו!

אז על מה המחזמר בכלל?

המחזמר עוקב אחר מעלליה של שכונה אחת, בירושלים של שנות ה-30, באמצעות סיפורים משעשעים ושפת הלדינו. הריכולים, משחקים, מנהגים ותפילות, כל מה שעשה את השכונה הספרדית הזו לכזו מיוחדת, מגיע לבמה באמצעות מלודיות עתיקות מרגשות.

לא אשקר לכם, זה מחזמר שצריך להיכנס אליו, צריך להישאב אליו כדי באמת להנות ממנו. חצי מהמילים הן בלדינו, שפה שמרבית הצעירים של היום לא מכירים בכלל ויחשבו שמדובר בספרדית קלוקלת (אל דאגה ישנן כתוביות). אבל אם קיבלתם את ההחלטה לתת לעצמכם לשקוע בסיפור אתם תיכנסו יחד עם השחקנים לשכונה הוותיקה בירושלים, לעולם חדש, ותצאו עם המנגינות תקועות לכם בראש ועם חשק לעוד איזה שיר או שניים.

מי שמכיר את המחזמר יודע כבר למה לצפות. השירים והמלודיות כל כך יפות שכל זמר ומלחין בארץ מקנא שהוא לא זה שכתב אותן. יש הרבה נשמה המועברת בין המילים והשירים ופשטות של סיפורי יום יום שגורמים לי לפעמים להתגעגע לימים שבהם לא היו טכנולוגיות, לא היו מסכים, אלא פשוט מפגשים שכונתיים ויחסים עמוקים.

ומה עם השחקנים?

המחזמר מתחיל עם טל מוסרי, המנחה של הסיפור, שעושה מה שהוא תמיד עושה, כי הוא טל מוסרי. במהלך ההצגה הוא קופץ בין דמותו הבוגרת לדמותו כילד ולא יודעת עוד לומר כמה אהבתי לראות את האדם בן ה-40 משחק ילד בן 6, במיוחד אחרי שאני עצמי גדלתי על טל מוסרי כל חיי. במזל, אנו זוכים לראות גם את הצדדים הבוגרים שלו, אלו שבגללם הוא שחקן מצליח כל כך הרבה שנים.

לצידו חוויתי את חני נחמיאס, האמא של כולנו. אי אפשר לומר אף מילה רעה על נחמיאס, פשוט אי אפשר. כל פעם שהיא פותחת את פיה מלאכים שרים ומזל שיש לנו אותה על במותינו. ההפתעה הגדולה מבחינתי הייתה רוני דלומי, ולא בגלל הקול הגדול שלה או הנוכחות שלה על הבמה כשהיא עלתה עם השמלה האדומה שהעלימה את כל השאר וגרמה לנו להתפקס רק בה. אלא בגלל שבכל החלק הראשון של ההצגה רוני שיחקה שלל דמויות משניות ברקע ולקח לי זמן רב להבין שזו היא. היכולת להיות ברקע, היא זו שגרמה לי להתאהב בדלומי, כי אז כשהיא באה לקידמה היא הרשימה עוד יותר.

אני חייבת גם לציין את שירן הוברמן שהייתה מהפנטת בשיר הסולו שלה, מצחיקה בטירוף בקטעים המשעשעים ופשוט נהדרת בכל סצנה ששיחקה על הבמה. יש לה נוכחות שכבר ידעתי שהעולם צריך להיות מודע אליו ואני שמחה שסוף סוף היא הגיעה לתיאטרון הלאומי ויותר אנשים נחשפים ליכולות שלה.

אבל, לא הכל מושלם

אסיים רק עם הערה קטנטונת שקצת הפריעה לי לנוכח ההיסטוריה של ההצגה. אני לא במאית וגם לא מתיימרת להיות אחת כזו, אבל כשהייתי בניו יורק הלכתי למחזמר "אוקלהומה", מחזמר ישן ומאובק שקיבל גרסה מחודשת ומודרנית שהייתה כל כך מדהימה שלא הפסקתי לחשוב עליה למשך חודשיים. בגלל שבוסתן ספרדי הינו מחזמר ישן וידוע, למה לא להפוך אותו למעט מודרני? אין צורך לשנות את הסיפור, אין צורך לשנות את השירים, כל מה שצריך זה קצת יצירתיות בהגשה ובהפקה. מהניסיון שלי, השינויים הללו והמודרניות הזו הם אלה שמושכים גם את הקהל הצעיר וחושפים אותו להיסטוריה שלנו.

הציון שנתנו להצגה זו הוא:

המחזמר בוסתן ספרדי עלה לראשונה בשנת 1969 והוא עדיין מחזיק בשנת 2021. הוא פשוט, מצחיק בחלק מהזמן ומרגש בחלק האחר ומחזיר אותנו 100 שנה אחורה לתקופה אחרת ולתרבות אחרת שנקווה שלעולם לא תישכח.

לקניית כרטיסים למופע "בוסתן ספרדי" –  לקניית כרטיסים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *