קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.
והיום- The Cher Show (המופע של שר):
המופע של שר עוקב אחר חייה בשלושה שלבים- שלב הילדות ותחילת דרכה כזמרת, שלב הקריירה עם סוני כ"שר וסוני" ושלב הקריירה העצמאית. עוד מהיותה ילדה, ידעה שר שהיא רוצה להיות כוכבת ובמהלך שעתיים וחצי הקהל נפתח למסלול חייה שהביא אותה לאן שהיא בצורה יצירתית, מעניינת ומקורית.
להעביר סיפור חיים של דמות זה לא קל, במיוחד אם רוצים להראות כמה תקופות בחייה, ואחרי צפייה במחזמר הנ"ל אני יכולה לומר בוודאות שהיצירתיות בדרך שבה הם בחרו היא זו שגורמת לי להמליץ לכל אחד ללכת ולצפות במחזמר.
אז מה הם בעצם עשו? במחזמר ישנן 3 שחקניות ראשיות שמשחקות את שר, אבל במקום שכל פעם הן יתחלפו כשהתקופה אליה הן רלוונטיות תיגמר, הן מדברות זו עם זו. הן מתייעצות, מבקשות עזרה, מפטפטות ומה לא אחת עם השנייה, כאילו לא היו אותה האישה. צורת ההצגה הזו נותנת להצגה את הנפח והעומק שלה ונותן לנו כקהל הזדמנות נוספת לראות את השחקניות הנהדרות הללו על הבמה.
חוץ משירים נהדרים שכולנו מכירים ואוהבים, תפאורה נהדרת המתאימה לכל סצנה (כולל מסכים שמזכירים את שנות ה-70, סט הופעה שמזכיר את שנות האלפיים וכו'), מה שעושה את ההצגה לכל כך מוצלחת היא השחקניות הראשיות, בדגש על "השר המבוגרת יותר"- סטפני ג'יי בלוק. שלושתן אימצו את שר מא' ועד ת' ולרגעים ממש חשבתי ששר על הבמה. עם חיקוי כמעט מושלם של הקול, הדיבור, תנועת הגוף ועוד, הן מחזיקות הצגה ומעבירות משהו שהוא יותר מדמות.
דבר אחרון שאציין לטובה הוא התלבושות, החלפתן ועיצובן. כל תלבושת ותלבושת מכניסה אותנו לתקופה שבה ההצגה נמצאת, למהפך ששר עוברת במהלך השנים וכל זה תוך כדי שהן מעלפות חושים וגורמות לכל אישה בקהל לרצות ללבוש אותן. מה שהכי הפתיע אותי בהצגה הייתה מהירות החלפת תלבושות ופאות, כאשר פעם אחת אפילו ספרתי רק 8 שניות בין תלבושת לתלבושת! לדעתי יש שם 10 מלבישות מאחורי הקלעים לכל אחד מהשחקנים, טירוף!
אסכם ואומר, זו הצגה ששווה כל דולר, במיוחד אם אתם אוהבים את השירים של שר. ההצגה הצליחה להעביר סיפור חיים קשה ומורכב בדרך יפייפיה ומעניינת עם כוראוגרפיות מגניבות ופיצוץ של תפאורה. המלצה אישית- אל תפספסו.