לא מזמן הייתה לי שיחה עם חברה טובה על מאמה מיה בתיאטרון הבימה. התחלנו לדון באהבה שלנו לשירי להקת אבבא ואז העליתי את העובדה שתיאטרון הבימה החליט לתרגם את כל השירים לעברית ושאני ממש שמחה על ההחלטה הזו. מפה לשם החברה התעצבנה מעט ואמרה שהיא באה למחזמר כדי לשיר ושהכסף שהיא שמה על ההצגה שווה ערך להנאה שהיא תקבל ממנה, והיא נהנית יותר כשהיא שרה. אני מנגד התעצבנתי על החוסר כבוד לאדם שיושב לידה ששם את הכסף לשמוע את הזמרים המקצועיים שרים ולא אותה מזייפת.
אז על מה בעצם אנחנו משלמים כשאנחנו באים למחזמר?
אני יכולה להבין אותה, ואני יודעת שהיא לא היחידה בדעתה, וישנם אנשים רבים שמשלמים ללכת למחזמר בשביל להנות מהשירים המוכרים ולהצטרף לזמרים וללהקה החיה בקולי קולות. למשל, אם תעמדו בצד הקהל במהלך "סימני דרך" בתיאטרון הבימה תשמעו את כולם שרים כאחדאת "עוד לא אהבתי די" או שירים נוספים מוכרים ואהובים שעולים במהלך ההצגה. אבל, וזה אבל גדול, אם תשבו בקהל במהלך ההצגה הזו לא תשמעו את כולם כיחידה אחידה, אתם תשמעו את הגברת המזייפת משמאל והגבר שלא בטון מימין ואת הזוג מאחור שאפילו לא שר בקצב ובקושי יודע את המילים. במקום לשמוע את רויטל זלצמן, או רוני דלומי, או מיקי קם האגדית, אתם תשמעו את ברכה האחות מפתח תקווה או יוסי רואה החשבון מתל אביב. יש סיבה שהם לא על הבמה מולכם, מבחירה ולא מבחירה, אבל למה אני זו שצריכה לסבול מזה?
אם הייתי רוצה ערב שירה בציבור הייתי קוראת לשרה'לה שרון ומארגנת משהו אחרי ההצגה. הרי בשביל זה לפעמים בסוף מחזמר גדול יש מחרוזת נוספת שמאפשרת לקהל לשיר יחד עם הזמרים בלי שזה יפריע לשאר הצופים. אני מבינה שהשירה גורמת לכם הנאה, אבל בזמן שאתם נהנים אני סובלת ומצטערת שבאתי בכלל כי את מה שקיבלתי בהצגה הזו יכלתי לקבל גם בערב משפחתי עם שתי גיטרות וסבתא.
אתם רוצים לשיר? לכו להופעה של מירי מסיקה או הראל סקעת או ישי ריבו. רוצים נוסטלגיה? לכו לאלפי הלהקות קאברים שמחזירות את השירים הישנים לבמה. אל תבואו למחזמר במטרה לשיר, תבואו למחזמר במטרה לצפות.
אז מנהלי הבימה החליטו שמאמה מיה יוצג בעברית, מה שמקשה על האדם שלידי לשיר יחד איתם וגורם לי להיות שמחה יותר. אל דאגה, בסוף ההצגה יש מחרוזת של השירים באנגלית ככה שתוכלו להצטרף אליה.
השבוע החלטנו לדאוג לאימון הבא שלכם וליצור רשימה של 15 שירים הטובים ביותר לרוץ איתם. מרוק לפופ ריכזנו לכם את 15 השירים הכי מקפיצים, אנרגטיים, או סתם כאלו שיגרמו לכם לשיר בקולי קולות ולהיכנס לגרוב. כל כך נהנו ליצור את הרשימה הזו שיצרנו פלייליסט בספוטיפיי (מופיע בסוף הפוסט) שתוכלו להנות ממנו ולשמוע עוד שירים מקפיצים שפשוט לא נכנסו לרשימה שלנו. אז בואו נתחיל:
שיר רוק לפנים שגורם לך להוציא את כל העצבים שלך החוצה, והזמן הכי טוב לעשות את זה הוא במהלך אימון ריצה טוב. התופים, הגיטרה החשמלית והכעס של השיר פשוט מכניסים עוד אנרגיות לעוד 4 דקות אימון.
14. "Some Kinda Time" – דוגפייט
המחזמר הזה אולי לא מוכר אבל אם יש משהו שאתם צריכים להכיר ממנו זה את השיר הזה. הדיאלוגים, השיח, הקצב, והבלאגן שבשיר הזה פשוט כיפיים ומכניסים עניין לריצה משעממת ורגועה.
בואו נודה באמת, זה לא היה משנה איזה שיר נשים ממאמה מיה כל אחד מהם היה מעולה לכל אימון שלכם. אבל בחרנו את השיר הזה כי הוא פשוט כיפי, קצבי וגורם לנו להנועע יחד עם המוזיקה.
8. "We Go Together" – גריז
אותו הדבר ממאמה מיה תקף פה בגריז, אבל לדעתנו זה השיר הכי קצבי וכיפי מהמחזמר וגורם לנו לשים אותו שוב ושוב ושוב.
אמנם השיר ארוך ולא אנרגטי כמו שאר השירים, אבל רק הרצון לשיר את כל המילים כמו שצריך מכניסות אותנו כל כך לאנרגיות של המילטון שאנחנו שוכחים את המאמץ של הריצה ורוצים להמשיך כבר עם כל הפלייליסט של המחזמר המפורסם.
פרס הטוני בברודווי הוא כמו פרס האוסקר בהוליווד, רק שבתיאטרון זכייה בפרס, או אי זכייה במקרה שלנו, עלולה להשפיע על הקהל ולגרום לכך שההצגה תיסגר מוקדם יותר משתכננה. ישנן הצגות רבות שלאור אי מועמדות או אפילו אי זכייה הובילו לכך שהן נסגרו חודש חודשיים לאחר הטקס, אבל לפעמים יש הצגות ששורדות ומצליחות בענק, אפילו שאין להן את תואר המחזמר הטוב ביותר. לשם כך, אירגנו לכם רשימה של 10 מחזות זמר שלא זכו בפרס אבל הצליחו בכל זאת:
ההצגה האהובה דרימגירלס, עם קאסט מרשים בכל אחת מהפקותיו, לא צלח בהפקתו הראשונה כשהפסיד למחזמר NINE. אבל לטווח הארוך דרימגירלס קיבל יותר חשיפה והצלחה, בעיקר בעקבות הסרט בכיכובה של ביונסה, וכל הפקותיו רצו לתקופה די ארוכה.
9. פאני גירל
פאני גירל מוכר בעיקר בזכות ברברה סטרייסנד או אפילו הסדרה GLEE שהחזירה את המחזמר לכותרות. אבל אי שם, כשההצגה רק התחילה, היא הפסידה את הפרס להצגה לא קטנה גם היא – הלו דולי. ברברה סטרייסנד כנראה הלכה בעקבות ההצלחה, משום שאחרי ששיחקה את פאני ברייס בברודווי ובסרט היא עברה לשחק את דולי בסרט של הלו דולי. עולם קטן?
מלצרית היא יהלום בברודווי, והיא זכתה באהדה רבה מהרגע ששרה בארילס שחררה שירים שהיא כתבה עבורה. לצערה, ההצגה יצאה באותה שנה שיצא המילטון, ככה שלא היה לה אפילו סיכוי לזכות בפרס הנחשק. למרות זאת, ההצגה רצה במשך שנים ורק השנה הוכרז שהיא נסגרת ב-2020, אך הפקות שלה עדיין רצות בלונדון וברחבי ארה"ב.
לא רק שלמצוא את ארץ לעולם לא לא זכה בטוני, הוא אפילו לא הועמד לאף פרס. לרוב אם הצגה אינה מועמדת היא יורדת לאחר חודש חודשיים אך במקרה הזה הקהל הבין שמדובר בטעות ענקית והמחזמר שרד שנתיים נוספות (!!) אחרי הטקס.
ניוזיס הוא מחזמר בעל קהל נאמן ואוהב מאז שהוא יצא לעולם בשנת 2011. אמנם הוא הפסיד לוואנס את פרס הטוני, הוא עדיין המשיך לרוץ לכמה שנים נוספות בברודווי ויצא לסבב הופעות מסביב לארה"ב. הוא אפילו זכה לצילום מקצועי עם הקאסט המקורי שחזר להופעות האחרונות של הסבב.
מטילדה היה הצלחה מסחררת בלונדון וניסו להביא אותה גם לניו יורק. המחזמר זכה לקהל מעריצים גדול אבל לא היה מספיק מוצלח בשביל לזכות בפרס הטוני, אליו הפסיד לקינקי בוטס. המחזמר שרד 4 שנים אחרי ההפסד והוא עדיין רץ בלונדון ובסבבים ברחבי ארה"ב וקנדה.
4. אל תוך היער
אל תוך היער הפך לקאלט עם השנים, אבל בטוני הנחשק הם לא הצליחו לזכות. ההפסד לפאנטום האופרה היה די צפוי, אבל המחזמר הצליח לשרוד עוד שנתיים בברודווי לפני שנסגר. מאז הוא זכה לכמה הפקות בווסט אנד, ברודווי ובכל רחבי העולם, כולל סרט בכיכובה של מריל סטריפ ועוד.
3. סיפור הפרברים
אי שם בשנת 1958 ההפקה הראשונה של סיפור הפרברים הפסידה להפקה הראשונה של "The Music Man". על פי הפופולאריות של סיפור הפרברים אפשר להסיק שהוא ניצח במבחנים אחרים את ההצגה השנייה. שתי ההצגות הללו זכו לחידושים רבים ואפילו בשנה הבאה סיפור הפרברים זוכה לסרט מחודש ו"The Music Man" זוכה להפקה מחודשת בברודווי.
מחזמר הכלא הידוע והמפורסם הפסיד בשנת 1976 למחזמר "שורת המקהלה". מאז ההפקה ההיא הסתיימה והפקה מחודשת עלתה ב-1997 והחזירה את הכבוד כשזכתה בפרס הטוני להפקה המחודשת הטובה ביותר. המחזמר רץ בכל העולם בהפקות רבות והשיג את מעמד המחזמר השני שרץ הכי הרבה זמן בברודווי.
לא כל המחזות זמר הפופולארים ביותר זכו בפרס הטוני, ווויקד הוא המפתיע מכולם. בשנת 2004 המחזמר הפסיד לאבניו קיו המשעשע, אבל הוא ניצח את מלחמת הזמן. בעוד וויקד עדיין רץ בברודווי, בווסט אנד ובהפקות רבות מסביב לעולם, אבניו קיו עבר לאוף ברודווי, שם רץ שנים, ונסגר סופית השנה.
לא שמעתם על המונח "פלייביל"? הפוסט הזה הוא חובה בשבילכם.
אז מה זה פלייביל בכלל?
פלייביל הינו מגזין חודשי בארה"ב, המחולק חינם, לבאי התיאטרון. הפלייביל הראשון הודפס בשנת 1884 עבור אחד התיאטראות ברחוב ה-21 במנהטן והיום הוא ניתן לכל באי התיאטרון בברודווי ואף לחלק מהתיאטראות באוף ברודווי.
לפלייביל שני חלקים עיקריים, הראשון מתיחס לכל הקשור להצגה הספציפית, כגון: הביוגרפיה של השחקנים, השירים של ההצגה, הביוגרפיה של כל מי שעבד מאחורי הקלעים על ההפקה הזו (במאי, כוריאוגרף וכו') ועוד. החלק השני, זה שמתעדכן כל חודש, כולל כתבות חודשיות על ברודווי, ראיונות עם שחקנים, רשימה של כל ההצגות המציגות החודש ועוד.
למה אני צריך את זה?
מזכרת נחמדה לחזור אחורה ולראות את מי ראיתם בהצגה לפני שנים.
וכמו בהרבה דברים, הפלייבילס הפכו עסק לאספנים. יש אנשים שאוספים פלייבילס וממסגרים אותם או מוצאים דרכים יצירתיות להציג אותם לראווה בחדרם. ישנם אפילו קלסרים מיוחדים לפלייבילס למי שרוצה לשמר אותם בארון וכמובן שוק בינלאומי למסחר בפלייבילס.
אספנים "רציניים" גם ידאגו להחתים את השחקנים על הפלייביל, מה שיעלה את ערכו בשוק. איך עושים זאת ניתן לקרוא בפוסט הבא.
איך אני משיג אחד?
1. לנסוע ולראות את ההצגה בעצמכם.
2. לבקש מחבר שנוסע שיקח עוד אחד בשבילכם. אפשר לבקש מהסדרנים אקסטרה פלייבילס ולרוב הם יתנו לכם, וגם אם לא – יש להם ערימות של הפלייבילס מאחורי השורה האחרונה אז תוכלו בשושו לחטוף עוד אחד.
3. לרכוש באחד מאתרי הקניות – Amazon, Ebay וכו'. ישנם אנשים שמוכרים פלייבילס ישנים שלהם במחירים סבירים.
4. לרכוש באחת מקבוצות הפייסבוק (יש לפחות 4 כאלו) מאדם רנדומלי ברשת. הרכישה מתבצעת בצורה פרטית ולא בטוחה אבל קחו בחשבון שרובם חובבי תיאטרון כמוכם (ואם אתם לא בטוחים יש קבוצה שלמה שמפרסמת שמות של האנשים שאי אפשר לסמוך עליהם – Known Scammers ).
5. ישנה אופציה נוספת של החלפת פלייבילס (פלייביל עבור פלייביל) שמתבצעת דרך הקבוצות פייסבוק כמו האופציה הקודמת.
היופי בברודווי ובעולם התיאטרון הוא שעם הכאב של ירידת הצגות אהובות יש את ההתרגשות של עליית הצגות חדשות. בכל שנה בממוצע עולות בניו יורק, בברודווי, כ-35 הפקות חדשות של הצגות, מחזות זמר ומופעים מיוחדים. לשם כך, ריכזנו את עשרת המחזות זמר שאנחנו הכי מתרגשים לקראת העלייה שלהם בשנה הקרובה:
10. West Side Story – סיפור הפרברים
נפתח בתאריך: 10.12.2019
טוני ומריה חוזרים לברודווי בהפקה מחודשת ומעניינת עם ריקודים חדשים לגמרי וצוות שחקנים צעיר ומוכשר. ההפקה הזו מובלת על ידי איבו ואן הוב שמבטיח להביא את הקלאסיקה לבמה כאילו זו הפעם הראשונה.
המחזמר המוצלח מלונדון עושה את המעבר האמיץ לבמות ברודווי וההתרגשות כבר בשיאה. עם הכוכבת הראשית אדריאן וורן, שכבר הופיעה בניו יורק בתפקידים אייקונים אחרים, ההצגה כבר יוצרת באזז וכל מה שנותר זה ללכת לראות על מה כל המהומה.
מחזמר על חייה של הנסיכה המפורסמת בעולם מגיע לניו יורק ונשמע מבטיח ומרתק. מבט עמוק אל חייה של הנסיכה מוולס, הדילמות והקשיים איתם נאלצה להתמודד והדרך שעשתה בכדי להפוך לאחד האייקונים הגדולים בעולם, אי אפשר לומר שזה לא נשמע מעניין.
נכון יש את המחזמר Thriller בלונדון שמצליח מאוד, אבל ניו יורק צריכים לעשות משהו אחר, וכך נולד המחזמר השני של מייקל ג'קסון. המחזמר יספר את סיפורו של האגדה, בדגש על ההכנות שלו ושל הצוות שלו לסבב ההופעות ב-1992, ויכלול את שיריו המצליחים ביותר כשהם מתאמנים לקראת המופע.
6. Plaza Suite – סוויטת הפלאזה
נפתח בתאריך: 13.03.2020
טוב, אמנם זו הצגה ולא מחזמר אבל מת'יו ברודריק ושרה ג'סיקה פארקר חוזרים לברודווי ועוד ביחד (הם זוג במציאות)! לא יכולנו שלא להכניס את זה לרשימה, במיוחד שזו הצגה כיפית וקומית שלא עלתה בברודווי מאז שנות השישים. סיפור ההצגה מתרחש בסוויטה במלון פלאזה ומספר את סיפורם של 3 אורחים שהגיעו לסוויטה בזמנים שונים.
ההפקה ההפוכה שהתחילה בלונדון עוברת כעת לניו יורק ומלהיבה את כולנו. אמנם זו לא הצגה חדשה, ההפקה הזו מכניסה טוויסט כשהיא הפכה את הדמות הראשית לאישה ולא גבר כמו תמיד. ההיפוך הזה גורם להפקה להיות חדשנית ומעניינת וקיבלה ביקורות כל כך טובות שהיא זכתה לעבור לברודווי.
המחזמר עם שיריה של אלאניס מוריסט סוף סוף מגיע לברודווי. עם הרצה ראשונית במסצ'וסטס, המחזמר המבוסס על האלבום המפורסם של מוריסט עובר לניו יורק בהתלהבות מרובה ואנחנו לא יכולים לחכות.
המחזמר הזה צבר אהדה ענקית מההרצה שלו בלונדון ואנחנו ממש לא מופתעים שהוא עובר לניו יורק. המחזמר מספר את סיפורן של ששת נשותיו של הנרי השמיני בצורה מודרנית ומשעשעת, כאשר כל אחת עולה ומספרת כיצד הנרי פגע בה בצורה הכי קשה ולמה היא צריכה להיות הזמרת הראשית בלהקת הפופ שלהן. מעניין, מרגש ומגניב ביחד!
אוקיי, לא מדובר במחזמר חדש אלא חידוש של מחזמר ישן, אבל החידוש הנ"ל כולל בתוכו גם את יו ג'קמן וגם את סוטן פוסטר ובגלל זה אנחנו לא מסוגלים להפסיק לצעוק ולקפוץ מרוב התרגשות. שתי אגדות על במה אחת זה כל מה שביקשנו מהעונה הזו, במחזמר המספר את סיפורו של הנוכל הרולד היל שמתחזה למנהל להקות בנים המבין במוזיקה.
הסרט המפורסם בכיכובו של רובין וויליאמס מגיע לבמות התיאטרון עם גרסה מוזיקלית מחדשת וכיפית. המחזמר צובר באזז כבר תקופה די ארוכה ועכשיו סוף סוף הכריזו על כך רשמית שהוא הולך להגיע לברודווי. עם הרצה מוקדמת בסיאטל, בכיכובו של רוב מקלייר, המחזמר מספר את סיפורו של דניאל הילארד שאשתו נפרדת ממנו ובשביל לבלות זמן עם ילדיו הוא מתחזה למנקה שמגיעה לביתם.
גאלת המיסקאסט מתרחשת כל שנה בסביבות אפריל בחסות תיאטרון MCC וכל הרווחים מאותו הערב הולכים לתיאטרון, לפיתוחו ולפיתוחן של ההפקות שעולות תחתיו. מה שמיוחד בערב הזה הוא שכל אומן יכול לבצע שירים שהוא בחיים לא יוכל לבצע, כי הם בדרך כלל מיועדים למין השני, ומעלים נאמברים שלא נוכל לראות בשום מקום אחר. בחרנו את עשרת הביצועים הטובים ביותר מהשנים האחרונות שפשוט גורמים לנו לרצות לראות אותם בלייב:
10. לורה בננטי וכריסטופר פיצג'רלד – "Sixteen Going on Seventeen"
גרסה מעודכנת של השיר המוכר מהמחזמר "צלילי המוזיקה" בביצועם של לורה בננטי (גבירתי הנאווה) וכריסטופר פיצג'רלד (מלצרית) המוכשרים.
9. ג'רמי ג'ורדן וג'ונתן גרופ – "Let Me Be Your Star"
SMASH הייתה סדרה קאלט לכל אוהבי מחזות זמר, אך לצערנו היא הסתיימה אחרי 2 עונות בלבד. בזמנה הקצר היא סיפקה לנו מגוון שירים מעולים, שהמפורסם מביניהם הוא "Let Me Be Your Star". ג'רמי ג'ורדן, ששיחק בסדרה, נותן כאן ביצוע משעשע יחד עם "אויבו" לאודישנים, ג'ונתן גרופ.
8. אווה נובלזאדה – "Go The Distance"
התאהבנו באווה מהרגע שבו ראינו אותה במיס סאיגון, ואי אפשר להתווכח עם העובדה שהקול שלה הוא משהו מיוחד. לא יכולנו להישאר אדישים לביצוע המרהיב שלה לשיר מתוך "הרקולס" אז היינו חייבים להכניס אותו לרשימה.
7. ג'ונתן גרופ וכריסטיאן בורל – "If Mama Was Married"
השיר המשעשע מתוך המחזמר "ג'יפסי" עם שניים מהכוכבים האהובים עלינו בברודווי, ג'ונתן גרופ וכריסטיאן בורל, שלא מתביישים להיכנס לדמות של ילדות קטנות שבסה"כ מדמיינות איך החיים היו אם אמא שלהן הייתה נשואה.
6. גאווין לי, אית'ן סלייטר וווסלי טיילור – "You Could Drive a Person Crazy"
השלישייה המצחיקה הזו מבובספוג המחזמר נותנת לשיר מקומפני זווית אחרת. אפשר שהם ישירו עוד בבקשה? תודה.
5. ארון טוויט וגאווין קריל – "Take Me or Leave Me"
אם יש משהו שאנחנו אוהבים, זה שני שחקני ברודווי הורסים שלוקחים קלאסיקה כמו זו מ-"רנט" וגורמים לנו להתאהב בהם ובה מחדש.
כשהקאסט של ילדות רעות עולות לבצע מחרוזת שירי ג'רזי בויז, לזכר הימים בהם ההצגה רצה באותו תיאטרון שילדות רעות רץ בו היום, אנחנו יודעים שזה הולך להיות טוב.
3. קת'רינה לנק – "If I Were a Rich Man"
כששמענו את הביצוע של קת'רינה לנק, עם הכינור והתלבושות הלבנה היפייפיה, לשיר הקלאסי מכנר על הגג התמוגגנו מרוב אושר. לא סתם היא קיבלה פרס טוני ולא נופתע אם היא תקבל עוד אחד בעתיד.
מה מה מה? הם עוד לא עברו גיל בר מצווה? כמה כישרון מתפרץ על הבמה! לקחת שיר כזה להיט מהמחזמר המילטון ועוד לבצע אותו בגיל כזה צעיר? ראינו את הקליפ הזה כל כך הרבה פעמים ועוד לא נמאס לנו.
1. ג'ונתן גרופ – "Anything Goes"
ג'ונתן גרופ הוא אגדה בברודווי. הוא כל כך מוכשר שאנחנו צמאים לכל ביצוע שהוא יביא לנו, אז כשהוא לוקח על עצמו קטע סטפס שלם אנחנו לא יכולים שלא לצרוח "יש!". השיר מההצגה "Anything Goes" הוא אחד הקלאסיקות וכמה אנחנו שמחים שיש את הגאלה הזו שתתן לנו את ההזדמנות לראות קטעים כאלו.
מסכימים עם הרשימה שלנו? הצביעו בעצמכם ובחרו את שיר המיסקאסט הטוב ביותר!
לא פעם ולא פעמיים קורה שאנחנו מגיעים למחזמר, מתכוננים להנאה צרופה, צחוקים וחיוך נמרח על הפנים ומקבלים בכי והתרגשות אינסופית. יש כל כך הרבה הצגות שממש מרגשות אותנו שהדמעה לא מסוגלת להישאר בפנים ואנחנו בקושי מצליחים לחסום את היללה הקטנה שיוצאת לנו מהפה. לכבוד הרגעים האלו ריכזנו לכם את עשרת השירים העצובים ביותר ממחזות זמר:
אחרי שהחבר הכי טוב שלו בלע גלולה אלקטרונית שמשתלטת עליו וגורמת לו להיות פופולרי, מייקל ננטש ומוצא עצמו בשירותים בלי חברים ובלי מושג מה הוא עושה עכשיו. יחד עם הסיפור נוגע ללב של הילד "הפריק" הבודד הביצוע של ג'ורג' סלאזר כל כך אותנטי ואמיתי שאי אפשר שלא להתרגש.
אלפבה, שכל חייה מרגישה דחויה בשל צבע עורה הירוק, מתאהבת בבחור שהיא יודעת שלעולם לא תוכל להשיג. זה לא נגמר כאן, הבחור הזה יוצא עם החברה היחידה שלה. הכאב שלה כל כך מורגש בשיר הזה, הכאב של דחייה וחוסר ביטחון, שאי אפשר להישאר אדישים.
אבא ובת יוצאים לנסיעה ברכב, הוא יודע והיא לא. היא לא יודעת שזו הנסיעה האחרונה שלה איתו לפני שהוא מתאבד. הוא חי בארון כבר שנים ושמר את זה בפנים והיא בדיוק הביאה את הבת זוג שלה להכיר להורים. היא חושבת על הנסיעה הזו, מה היא יכלה לומר ומה הוא. האם דברים היו משתנים אם הייתה אומרת משהו?
ההצגה לוקחת אותנו ל-9 בספטמבר בגאנדר, עיירה קנדית שכוחת אל. בשל החשש לפצצות נוספות מאות מטוסים נשלחים לשם והנוסעים, אנשים שבאו מכל עבר, תקועים. ברגע משבר הם הולכים להתפלל, כל אחד באמונתו שלו, ויוצרים שיר יפייפה ומרגש.
11. "Falling Slowely" – וואנס (פעם)
בחורה שומעת בחור מנגן וניגשת אליו. לאחר שיחה היא מבינה שהוא כתב את שיריו לאקסית שלו שעזבה אותו. בשביל לשלם לו על תיקון שהוא עשה בשבילה היא מחליטה לנגן לו בפסנתר. היא לוקחת את אחד משיריו ומתחילה לנגן, כשהוא לוקח את הגיטרה ומנגן איתה. ביחד הם יוצרים מהכאב משהו יפייפה ושובר לבבות.
יש שני דברים שיגרמו לנו לבכות בתיאטרון- מוות וחתונה, להלן החתונה.
אחרי לחץ רב, טוביה סוף סוף מרשה לביתו הבכורה להינשא למוטל, חייט צעיר ועני. החתונה של השניים כל כך מרגשת בזמנים קשים אלו ומזכירה לנו שאהבה שווה יותר מכל פרוטה.
9. "Who Lives, Who Dies, Who Tells Your Story" – המילטון
ולהלן המוות.
המילטון הצגה כזו עמוסה שכשמגיעים לסוף, לשיא שבו המילטון נהרג, השיר הזה מזכיר לנו שיש גם חיים אחרי המוות. מה שהמילטון עשה בחייו ייזכר גם אחרי מותו והאנשים שהשאיר אחריו ימשיכו בפועלו ובדרך חשיבתו. השיר שמתאר את עלילות הדמויות לאחר הדו קרב הגורלי לא יכול להשאיר עין יבשה אחת באולם כשבעצם מבינים שחיים שלמים באו לסופם.
ההצגה על בסיס שיריהם של גרין דיי עוקבת אחרי 3 בחורים שנאלצים להתבגר, אפילו שהם לא הכי רוצים. כל אחד מהם עובר דרך ארוכה מתחילת ההצגה ועד סופה, ואחד מהם חווה זוגיות שנשברת ובסוף הוא מבין שהוא בעצם איבד את האהבה הגדולה של חייו ופשוט נתן לה ללכת.
ישראלית ומצרי יושבים ביחד בבית קפה. עם אנגלית עילגת הם מנסים לתקשר ולנהל שיחה, עד שהם מגיעים למכנה משותף ביניהם – הסרטים הערביים ששניהם ראו בילדותם. ברגע של שקט, נזכרת הישראלית באום כולתום ועומר שריף ובילדותה הרחוקה, בעוד המצרי יושב ומהופנט ממנה.
6. "Still Hurting" – חמש השנים האחרונות
לא לכל סיפורי האהבה סוף טוב. חמש השנים האחרונות מביא לנו סיפור אהבה מטורף שמתחיל עם הסוף שלו – הבחורה פגועה ועוד כואבת מהפרידה הקשה.
ימי המהפכה הצרפתית, כל הגברים הצעירים יוצאים להילחם ולהגן על כבודם, ורק אחד ניצל. הוא ניצל בזכות אהבתו לבתו של ז'אן וולז'אן שבמו ידיו סחב אותו מהקרב לאזור בטוח. הוא מתעורר למציאות שבה כל חבריו אינם, כל הכיסאות עליהם ישבו ולמדו ודיברו ריקים ורק הוא צריך להמשיך בחייו.
ברגע שיא של הסיפור, משפחתו של קונור, הנער שהתאבד, מגלה שאוון שיקר להם כל הזמן. הם מגלים שהוא לא היה חבר של קונור, שהם לא התכתבו, לא נפגשו בסתר ובעצם מעולם לא הכירו אחד את השני בצורה כזו מעמיקה. אוון שיקר להם וחי איתם במשך שבועות והם ספגו כל מילה שלו בשביל לנסות ולהתמודד עם ההתאבדות של בנם. ברגע האחרון, אוון מנסה להסביר להם, לדבר איתם, לאחות את הקשר שנשבר בצורה כזו פתאומית, הקשר שהוא היה צמא לו כל חייו.
ג'נה מגיעה מבית שבו בעלה מתעלל בה במשך שנים, פיזית ונפשית. הדבר היחידי שנותן לה תקווה הוא אפיית פאי והיצירתיות שבאה עם זה. יום אחד היא מגלה שהיא בהיריון והיא מזועזעת מגורלו של התינוק בבית שהיא חיה בו, בית בו היא איבדה את עצמה ואינה מזהה את עצמה יותר.
החבר הכי טוב שלו התאבד, האהבת נעורים שלו נהרגה בתהליך של הפלה ועכשיו הוא נשלח לפנימייה שבה התלמידים מתעללים בו לאחר שהוא הואשם בהתאבדותו של חברו. ברגע אחרון הוא מתלבט האם להתאבד בעצמו או לא, ואז רוחות חבריו חוזרות אליו ומנסות לתמוך בו ולתת לו את הכוח להמשיך בחייו ולהילחם.
אחרי שהיא חולה מדי בשביל להגיע להצגה, ג'יי בארי מגיע אליה יחד עם צוות השחקנים והם מעלים את המופע בביתה הקט. יחד עם ארבעת בניה הם צופים בפלא שנוצר, שנקרא "פיטר פן", והיא סוף סוף מגיעה למקום השקט שלה ונפטרת בנחת. לא משנה כמה פעמים נשמע את השיר הזה, הוא עדיין השיר שמוביל למוות העצוב ביותר שנשמע.
מסכימים איתנו? לא מסכימים? תצביעו בסקר ונראה האם אתם חושבים אחרת!
אוהבים את השחקן ההוא מהסרט המפורסם הזה? מאוהבים בשחקנית המדהימה מהסדרה ההיא? תופתעו לגלות שהם התחילו בכלל בתיאטרון! ריכזנו לכם רשימה של 15 שחקני קולנוע או טלוויזיה שהתחילו את הקריירה שלהם בתיאטרון, לפני שנהפכו להיות סלבריטי בהוליווד:
15. ג'פרי רייט
קריירת הקולנוע של רייט החלה בשנות ה-90 ומאז הוא נראה בסרטים ובסדרות כמו משחקי הרעב וווסטוורלד, אבל הוא בכלל התחיל את הקריירה שלו בהפקה קטנה באוף ברודווי לפני שפנה להוליווד. הוא אפילו זכה בפרס הטוני והאמי על התפקיד שביצע בהצגה "מלאכים באמריקה" שעליה זכה לתשבוחות רבות.
14. מורגן פרימן
פרימן ביסס את מעמדו במהלך השנים כאחד משחקני הקולנוע הטובים ביותר בעשורים האחרונים, מסרטים כמו: "להסיע את מיס דייזי", "מיליון דולר בייבי" ועוד. אבל עוד לפני שהיה שם שכל חובב קולנוע מכיר הוא היה רקדן בסן פרנסיסקו לפני שעבר לניו יורק ושיחק בהפקה כולה שחורה של "הלו דולי" בשנת 1967.
13. ליה מישל
הכוכבת של GLEE שכולם אהבו לזרוק עליה סלושי הייתה כוכבת בברודווי הרבה לפני שמרבית העולם גילה אותה. מישל החלה את הקריירה שלה בגיל 8 בלבד במחזמר "עלובי החיים" ואת הפריצה הגדולה שלה בברודווי קיבלה מהתפקיד הראשי במחזמר "אביב מתעורר". מאז שיחקה בכמה סדרות וסרטים ואף הוציאה כמה אלבומים.
12. מת'יו מוריסון
עוד כוכב GLEE אהוב שבכלל פיזז על במות ברודווי לפני שהוא לימד את התלמידים ממקינלי היי איך לשיר ולרקוד. הוא החל את מסעו בתיאטרון בשנת 2002 במחזות זמר "פוטלוס" ו-"מופע האימים של רוקי", אבל קיבל את הפריצה הגדולה כשכיכב בתור לינק לרקין במחזמר "היירספריי". מאז הוא בנה לעצמו חתיכת רזומה בברודווי ואף הוציא שני אלבומים משלו.
11. טיי דיגס
השחקן הפופולארי החל את דרכו באחת ההצגות המצליחות בברודווי- "רנט". משם הקריירה שלו רק צמחה במגוון סרטים ("הבוס שלי בדייט", "שיקאגו" ועוד) וסדרות ("מרפאה פרטית") והוא אפילו חזר לשחק את אותו התפקיד בגרסת הסרט של "רנט".
10. ג'ון טרבולטה
האיש והאגדה, הידוע בעיקר בתור דני מ-"גריז", טוני מ-"שיגעון המוזיקה" או אפילו עדנה מ-"היירספריי", התחיל את דרכו בהפקה של "גריז" בתור דודי שיצאה לסיור ברחבי ארה"ב. לאחר הסיור הוא הופיע בהצגה "Over Here" בברודווי לתקופה עד שעבר ללוס אנג'לס וחל את הקריירה המצליחה שלו.
9. ויקטור גרבר
אי שם בשנת 1972 גרבר שיחק בהצגה "Godspell" בטורונטו מה שזיכה אותו בתפקיד בסרט המפורסם. מאז הוא פיתח קריירה יפה בברודווי, בהצגות כמו: "סוויני טוד", "Noises Off", "Damn Yankees" ועוד, בקולנוע בסרטים כמו: "Sleepless in Seattle", "טיטאניק", "לא רק בלונדינית" ועוד, ובטלוויזיה בשלל תפקידים, העיקרי בהם הוא מרטין שטיין ב-"Legends of Tomorrow".
8. ג'ייסון אלכסנדר
אין אדם שלא מכיר את סיינפלד, ומשם מכיר את ג'ייסון אלכסנדר, אבל לפני שג'ורג' שיגע את כולנו הוא שיחק, רקד ושר בהצגה "Merrily We Roll Along". מאז הוא השתתף באיסנפור הצגות, סרטים וסדרות ואפילו זכה בפרס הטוני.
7. ג'וש גאד
את הקריירה המצליחה שלו התחיל גאד בהצגה "The 25th Annual Putnam County Speling Bee" בשנת 2005. אחרי זמנו בברודווי השיג תפקיד בסיטקום הוליוודי ומשם המשיך לסרטים רבים, כשהמפורסמים בהם הם: "פרוזן", "היפה והחיה", "המתמחה" ועוד. הוא אפילו חזר לברודווי בשביל לשחק את התפקיד הראשי ב-"בוק אוף מורמן" בשנת 2011.
6. אנה קנדריק
פצצת האנרגיה הזו, ששיחקה בשלל סרטים מצליחים, החלה את דרכה בתיאטרון בגיל 13 בהצגה "High Society" שעליו זכתה במועמדות לפרס הטוני. מאז שפרצה לתודעה לא חזרה לתיאטרון אבל היא לא שוכחת את המקורות שלה ושיחקה בשלל סרטים מוזיקליים, כמו: "Pitch Perfect", "Into the Woods", "The Last 5 Years".
5. מריל סטריפ
השחקנית שוברת השיאים, עם 21 מועמדויות לאוסקר, שיחקה בברודווי בשנת 1975 בהצגה "Trelawny of the Wells" ובעוד שתי הצגות בשנת 1976 שזיכו אותה במועמדות לפרס הטוני. מאז 1977 היא לא חזרה לתיאטרון, אבל שיחקה בכמה סרטים מוזיקליים כמו "Into the Woods" ו-"מאמה מיה".
4. דיאן קיטון
עוד לפני האוסקר והגולדן גלוב והאמי, קיטון זכתה בתפקיד במחזמר המוכר "שיער" כשהייתה בת 22. שנתיים אחרי היא זכתה בתפקיד נוסף בהצגה יחד עם וודי אלן, שעליו אף קיבלה מועמדות לטוני, ואחרי המעבר להוליווד ההצלחה רק גדלה.
3. שרה ג'סיקה פארקר
קארי בראדשו מסקס והעיר הגדולה הייתה אנני הרבה לפני שהיא גילתה את ניו יורק. שרה ג'סיקה פארקר התחילה את דרכה בברודווי בגיל 14 ובגיל 19 כבר כבשה את מסכי הקולנוע. היא אפילו חוזרת השנה עם בעלה, מת'יו ברודריק, לסבב נוסף בתיאטרון בהצגה "Plaza Suite".
2. ג'ולי אנדרוז
מלכת המחזות זמר. בטוחים שזו לא הפתעה גדולה מדי אבל לפני שהיא כיכבה על המסך שלכם ב-"צלילי המוזיקה", "מרי פופינס" ואפילו "יומני הנסיכה", ג'ולי אנדרוז הייתה כוכבת ברודווי רצינית. לצערנו, בשנת 1997 היא עברה ניתוח בגרון שפגע לה במיתרי הקול וככה נגמרה לה הקריירה הגדולה במחזות זמר. מאז, אנדרוז השקיעה את זמנה בפרויקטים רבים בתיאטרון בתפקידי שונים, בסרטים מצוירים ועוד.
1. יו ג'קמן
כן, כן, וולברין יודע לשיר. ראיתם את זה ב-"אמן הגדול מכולם", "עלובי החיים" ו-"אוקלהומה" אבל לפני שהוא הגיע למסך הקולנוע הוא כיכב בהפקות תיאטרון באוסטרליה וההצלחה הגדולה הגיעה ממשחקו כקורלי ב-"אוקלהומה" בווסט אנד. רוקד ושר על במות התיאטרון, יו ג'קמן אף פעם לא שכח מאיפה הוא הגיע והוא מדי פעם חוזר לטקס פרסי הטוני להופעה קטנה. אנחנו בעד מחזמר וולברין בכיכובו, מה אומרים?
הרבה שחקניות מוכשרות ושחקנים מוכשרים, אבל ממי הכי הופתעתם? הצביעו בסקר הבא!
מחזמר חדש בשם Identical (זהות) מחפש היום את הכוכבות החדשות שלו שיובילו את ההצגה, זוג תאומות זהות.
המחזמר מבוסס על ספרו של אריך קסטנר "אורה הכפולה", שקיבל עיבוד לסרט בשם "אבא מתארס" שיצא בשנת 1961 בכיכובה של היילי מילס וגרסה מחודשת שלו שיצאה בשנת 1998 בכיכובה של לינדזי לוהאן.
המחזמר החדש מחפש כעת זוג תאומות זהות בגילאי 9-12 להפקה שתרוץ בקיץ הבא בנוטינגהאם, אנגליה. את ההצגה יביים טרוור נון (כנר על הגג), הספר נכתב על ידי סטיוארט פטרסון (ספר הג'ונגל) ואת השירים כתבו הצמד סטיילס ודרו.
רק אנחנו מחזיקים אצבעות שזה יהיה טוב ממש בשביל להגיע לווסט אנד? נחכה ונראה.
סטייג'דור, או במילים אחרות – דלת כניסת האמנים, הפך במהלך השנים לפעולה ולא רק לשם עצם. ישנו מנהג, בעיקר בניו יורק, שבו לאחר ההופעה ואחרי הקידה ניתן להגיע לסטייג'דור ולחכות לשחקנים לצאת ולחתום על הפלייביל שלכם (החוברת שמקבלים בהצגה). המנהג הזה הפך להיות כל כך פופולארי שהיום אין הצגה בברודווי שלא עושה את זה והשחקנים עצמם מאוד מתרגשים לצאת ולפגוש את כל המעריצים שלהם.
אז איך עושים את זה ומה המנהגים המקובלים? בשביל לענות על השאלות האלו ריכזנו לכם כמה טיפים לסטייג'דורינג:
1. וודאו היכן הדלת נמצאת כדי שתדעו איך להגיע אליה – ברוב ההצגות הדלת נמצאת ממש ליד דלת היציאה לקהל אבל יש מקרים יוצאי דופן בהם צריך ללכת מעט בשביל להגיע לסטייג'דור. לכן, כדאי לשאול את אחד מהסדרנים במהלך ההפסקה או לאתר את הדלת לפני ההצגה (יש שלט על הדלת שמציין שהיא הסטייג'דור ולרוב יש בסביבה חסמים בשביל להפריד בין הקהל לבין השחקנים). כדאי לכם גם לנסות ולמהר לצאת מהתיאטרון אחרי הקידה כדי לתפוס מקום טוב.
כשהלכתי לראות וויקד לקח לי מלא זמן למצוא את הסטייג'דור ופספסתי את השחקן הראשי. הסתבר שהדלת הייתה מחוץ לאולם מעבר לכביש קטן המוביל לחנייה במקום שבחיים לא הייתי מנחשת ללכת אליו.
2. הכינו את הפלייביל שלכם והפלאפון ביד – הולך להיות צפוף והולכים להיות הרבה אנשים. לכן, כשהשחקנים יוצאים הם לרוב מעדיפים לחתום יחסית מהר אז תהיו מוכנים עם הכל ביד כדי שלא תצטרכו להתעסק יותר מדי ולפספס את השחקן (לא תמיד הם יחכו לכם). אפשר לנסות ולהחתים יותר מפלייביל אחד אבל זה תלוי בשחקן ובעומס שיש בסטייג'דור.
כל הצגה הייתי דואגת לקחת עוד שני פלייבילס לאחיות שלי והייתי מחתימה גם אותם. לרוב השחקנים היו סבלניים וחתמו על שלושתם אבל לפעמים כשראיתי שיש עומס הבאתי לשחקנים לחתום רק על אחד.
3. תתכוננו לחכות – השחקנים בסך הכל באים ליום עבודה רגיל. חלקם צריך זמן רב להוריד את האיפור או אפילו להתקלח אחרי ההופעה ולכן יכול להיות מצב שתחכו יחסית הרבה זמן עד שהשחקן שאתם רוצים יצא.
האינטראקציות הכי כיפיות שלי היו עם שחקנים שחיכיתם להם מעל 20 דק'. בזמן הזה מרבית הקהל כבר הלך ונשארו מספר מועט של אנשים ככה שיכלתי לנהל עם השחקן או השחקנית שיחה נורמלית, לקחת תמונה בכיף ואפילו לקבל מהם הקדשה. למשל, השחקנית סטפני ג'יי בלוק אהובה מאוד על אחותי אז ביקשתי ממנה לחתום לה הקדשה ומזל טוב על הפלייביל לקראת היום הולדת שלה. לא רק שהיא כתבה את השם שלה וחתמה לה בענק, היא גם כתבה מזל טוב על עמוד שלם וממש שמחה לעשות את זה. הנדיבות שלהם ברגעים אלו מדהימה ושווה כל דקת המתנה.
4. תחתימו את כולם – אמנם השחקני אנסמבל לא מפורסמים היום אבל אי אפשר לדעת מה יקרה איתם מחר. חוץ מזה, הם כל כך שמחים לחלק חתימות ולדבר עם מעריצים שהם יעשו את זה בכיף גדול ויתרגשו מאוד אם תזרקו להם איזו מילה טובה או תבקשו תמונה.
הייתה הצגה שהגעתי אליה בגלל שחקן אנסמבל אחד שקלטתי אותו בוידאו של אחד הנאמברים. הוא רקד בצורה כזו מופלאה שהייתי חייבת ללכת לראות את ההצגה בלייב. בסטייג'דור זיהיתי אותו וסיפרתי לו שהוא הסיבה שבגללה הגעתי. אתם יכולים לדמיין כמה מאושר הוא היה באותו הרגע ואיזה חיוך ענק עלה לו על הפנים.
5. יתכן והשחקן שאתם רוצים לפגוש לא יצא. זו זכות ולא חובה והם בסך הכל בני אדם שרוצים לחזור הבייתה למשפחה שלהם. לרוב, ככל שהם מפורסמים יותר ככה הסיכוי שיצאו קטן יותר. עדיין שווה לחכות ואולי תיפלו על יום שבו הם יחליטו לפגוש קצת מעריצים.
לא פעם ולא פעמיים חיכיתי הרבה זמן עד שהשומר אמר את המילים המאכזבות "אין יותר שחקנים שיוצאים היום". זה קורה וזה מבאס, אבל סה"כ זה מובן וממשיכים הלאה. אבל כשהם כן יוצאים ואתם המזליסטים שהיו שם זה כיף גדול ומרגיש כמו רגע נדיר בקהילת התיאטרון. למשל, בן פלאט לא היה תמיד יוצא ולי יצא להיות באחת ההצגות הראשונות שהוא כן יצא ואפילו הצטלם עם הקהל.
6. אל תהיו חצופים. תגידו תודה על החתימה, התמונה או אפילו על ההופעה הטובה שהם הציגו בפניכם. אל תגעו בהם אם הם לא מסכימים ותשאלו אם אפשר לקחת תמונה. תהיו מנומסים ותזכרו- הם לא חייבים לכם כלום.
ראיתי את שון הייז בהצגה ולפני שהוא יצא לסטייג'דור הם הכריזו בקול רם שהוא לא לוקח תמונות. כשהוא הגיע אלי שאלתי אותו בנחמדות אם אני יכולה להצטלם איתו (בכל זאת ניסיתי) והוא אמר שכל עוד הוא חותם אין לו בעיה. כנראה הוא היה בלחץ של זמן ורצה לסיים מהר, אז מזל שהבאתי לו 3 פלייבילס לחתום עליהם ובזמן צילמתי הוא היה נחמד מספיק לחייך לשנייה למצלמה.
סה"כ מדובר בחוויה כיפית והזדמנות נדירה להוקיר תודה לשחקנים שהוציאו את נשמתם על הבמה לפניכם. זה מצב של WIN WIN כשהשחקנים נהנים לקבל מחמאות והקהל נהנה מקצת יחס אישי. אל תתביישו לספר שאתם מישראל, להגיד להם כמה נהניתם ואפילו לומר לשחקן האהוב עליכם שהוא היה הכי טוב בהצגה.
הלכתם לסטייג'דור? יש לכם חוויה מגניבה? שתפו אותנו!
