אופטימיות חסרת תקנה במסדרונות המועדון

המחזמר מספר את סיפורה של צ'ריטי, בחורה אופטימית שעובדת כרקדנית ליווי במועדון לילה מפוקפק, וכל מה שהיא רוצה זה למצוא אהבה אמיתית ולצאת מהחיים שתקעו אותה בבוץ. בין חברותיה למועדון שכבר איבדו תקווה לבין הגברים המאכזבים שהיא פוגשת בדרך, אנחנו נסחפים למסע של תקווה אל מול מציאות נושכת.

זוהי פעם ראשונה שראיתי את הסיפור של צ'ריטי על הבמה, והעלילה זורמת בצורה כל כך כיפית וחמודה, שזה פשוט עשה לי חשק לראות את המחזמר שוב. השירים מצוינים, הדיאלוגים שנונים, ואפילו דמויות המשנה מקבלות מספיק מקום כדי להיכנס ללב ולגרום לנו להחזיק להן אצבעות.

כשמגבלה הופכת להברקה בימויית

אחת הסיבות להצלחה של המחזמר הזה היא הצוות המנצח שגויס למשימה: הבמאי עידו רוזנברג והכוריאוגרף עוז מורג. השניים התמודדו עם אתגר לא פשוט שהינו החלל שבו המחזמר מתקיים עם עמוד ענקי שתקוע באמצע, אך הפיכת הבמה למעין מסדרון ארוך כשהקהל יושב משני צידיו הייתה מבריקה בעיניי.

הסידור הזה הפך בבימוי חכם של רוזנברג לחוויה מהפנטת. התנועתיות הדינמית והצורך של הקהל להסתכל ימינה ושמאלה הפכו את המחזמר לזורם ומרתק הרבה יותר מאשר על במה רגילה. לצידו, הכוריאוגרפיה של עוז מורג היא הלב הפועם של המופע, עם נאמברים מהודקים בהשראת בוב פוסי שפשוט מרימים את ההפקה בכמה רמות למעלה. כל נאמבר גדול ריגש והפתיע, מהכוריאוגרפיה ועד התלבושות של ניצן טל, ופשוט חייכתי ונהניתי נורא מכל קטע וקטע.

הכוכבת הראשית וגונב ההצגה הנוירוטי

מעל הכל, "צ'ריטי המתוקה" קמה ונופלת על השחקנית הראשית, ועמית אסלן פשוט שבתה את האולם. עמית היא צ'ריטי מהפנטת עם תנועתיות זורמת ויפה, יכולת העברת רגש מדהימה וקול עמוק ששובה אותך מהרגע הראשון. לצידה בלטו גאיה אמון האנרגטית, לילי פרלמן בעלת הנוכחות הנהדרת, וסתיו אהרון שהבריק באנסמבל עם רגעים קומיים מצוינים.

אבל מי שגנב את ההצגה היה ללא ספק גלעד בראון בתור אוסקר לינדקוויסט, בן הזוג הנוירוטי של צ׳ריטי. בראון היה כל כך מהפנט ומצחיק שלא הצלחתי להוריד את החיוך מהפנים בכל קטע שלו על הבמה. הכימיה בינו לבין אסלן הייתה פשוט מצוינת, ושניהם יחד הגישו ביצועים ברמה הגבוהה ביותר.

סמינר הקיבוצים על המפה

בשנים האחרונות אני נחשפת ליותר ויותר הפקות של בתי ספר למשחק, וההפקה הזו עקפה את כולן מבחינתי. סמינר הקיבוצים, שלי היה מוכר יותר בזכות לימודי משחק קלאסיים, הוכיח כאן שהוא בהחלט "על המפה" של מחזות הזמר. רמת היצירתיות והחשיבה מחוץ לקופסא בהפקה הזו גרמה לי להתאהב שוב בפרינג׳. מדובר במופע שחייב לצאת מגבולות בית הספר ולרוץ בחוץ – כי פשוט כולם צריכים לראות אותו.

הדבר היחידי שהם חייבים להשתפר בו הוא הפרסום והשיווק שלהם. גם אחרי ששמעתי על ההפקה נאלצתי לבצע חיפוש עמוק באינטרנט עד שהגעתי למכירת הכרטיסים (ולטריילר אני בכלל לא מצליחה להגיע במקום שהוא לא האינסטגרם) אז אם מישהו מהם קורא את זה עכשיו – קחו זאת לתשומת ליבכם!