Home » מחזמר » עמוד 9

קטגוריה: מחזמר

ביקורת – המופע של שר The Cher Show

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

והיום- The Cher Show (המופע של שר):

המופע של שר עוקב אחר חייה בשלושה שלבים- שלב הילדות ותחילת דרכה כזמרת, שלב הקריירה עם סוני כ"שר וסוני" ושלב הקריירה העצמאית. עוד מהיותה ילדה, ידעה שר שהיא רוצה להיות כוכבת ובמהלך שעתיים וחצי הקהל נפתח למסלול חייה שהביא אותה לאן שהיא בצורה יצירתית, מעניינת ומקורית.

להעביר סיפור חיים של דמות זה לא קל, במיוחד אם רוצים להראות כמה תקופות בחייה, ואחרי צפייה במחזמר הנ"ל אני יכולה לומר בוודאות שהיצירתיות בדרך שבה הם בחרו היא זו שגורמת לי להמליץ לכל אחד ללכת ולצפות במחזמר.

אז מה הם בעצם עשו? במחזמר ישנן 3 שחקניות ראשיות שמשחקות את שר, אבל במקום שכל פעם הן יתחלפו כשהתקופה אליה הן רלוונטיות תיגמר, הן מדברות זו עם זו. הן מתייעצות, מבקשות עזרה, מפטפטות ומה לא אחת עם השנייה, כאילו לא היו אותה האישה. צורת ההצגה הזו נותנת להצגה את הנפח והעומק שלה ונותן לנו כקהל הזדמנות נוספת לראות את השחקניות הנהדרות הללו על הבמה.

חוץ משירים נהדרים שכולנו מכירים ואוהבים, תפאורה נהדרת המתאימה לכל סצנה (כולל מסכים שמזכירים את שנות ה-70, סט הופעה שמזכיר את שנות האלפיים וכו'), מה שעושה את ההצגה לכל כך מוצלחת היא השחקניות הראשיות, בדגש על "השר המבוגרת יותר"- סטפני ג'יי בלוק. שלושתן אימצו את שר מא' ועד ת' ולרגעים ממש חשבתי ששר על הבמה. עם חיקוי כמעט מושלם של הקול, הדיבור, תנועת הגוף ועוד, הן מחזיקות הצגה ומעבירות משהו שהוא יותר מדמות.

דבר אחרון שאציין לטובה הוא התלבושות, החלפתן ועיצובן. כל תלבושת ותלבושת מכניסה אותנו לתקופה שבה ההצגה נמצאת, למהפך ששר עוברת במהלך השנים וכל זה תוך כדי שהן מעלפות חושים וגורמות לכל אישה בקהל לרצות ללבוש אותן. מה שהכי הפתיע אותי בהצגה הייתה מהירות החלפת תלבושות ופאות, כאשר פעם אחת אפילו ספרתי רק 8 שניות בין תלבושת לתלבושת! לדעתי יש שם 10 מלבישות מאחורי הקלעים לכל אחד מהשחקנים, טירוף!

אסכם ואומר, זו הצגה ששווה כל דולר, במיוחד אם אתם אוהבים את השירים של שר. ההצגה הצליחה להעביר סיפור חיים קשה ומורכב בדרך יפייפיה ומעניינת עם כוראוגרפיות מגניבות ופיצוץ של תפאורה. המלצה אישית- אל תפספסו.

לעמוד ההצגה

ביקורת – שורת המקהלה (הקאמרי)

אם כל הביקורת הנוקשה שיש לי על ההצגה הזו, היא משעשעת ומעבירה את הזמן בכיף. עוז מורג מביא לנו כוריאוגרפיה מצוינת, התפאורה הייתה מרהיבה והתאורה מעולה. לקניית כרטיסים!

שורת המקהלה מספרת את סיפורים של 12 רקדנים ורקדניות המגיעים לאודישן ונלחמים על מקומם בהצגה שעומדת לעלות. לכל רקדן סיפור משלו למה הוא התחיל לרקוד ובמהלך ההצגה אנו נחשפים לכל הסיפורים הללו.
מההתחלה הקונספט של ההצגה לא קרץ לי. זה הרגיש כמו אחד מסרטי האנסמבל שמפוצצים בכוכבים ובדמויות אבל יוצא לנו לחוות כל אחת מהן ל- 3 דקות מתוך שעתיים. אותו דבר כאן. עם 12 רקדנים ורקדניות כאשר לכל אחד יש שיר אחד שחושף את הסיפור האישי שלו, אין לנו הזדמנות להתעמק בדמויות ולגלות קצת מעבר למה שעל פני השטח.

אם נעזוב את קונספט ההצגה ונתמקד בהפקה שקמה בישראל, התאכזבתי לגלות שמדובר בהפקה ממוצעת לחלוטין, עם שניים או שלושה כוכבים שמנסים ללא הצלחה להיכנס לנעליים של מקביליהם בברודווי.
האכזבה הראשונה, ואולי הכי משמעותית, היא רמת הריקוד הירודה שבהצגה. להקת הורה של אנשים מעל גיל שלושים הייתה נראית יותר טוב. ציפיתי לראות קצת יותר חיים, קצת יותר תשוקה, קצת יותר משהו. בחייאת, על פוינט שמעתם? אני לא מתיימרת להיות רקדנית מהוללת בעצמי אבל את הבסיס אני יודעת. כשמישהו משחק רקדן אני מצפה ממנו למינימום, שזה פוינט, פלקס וליישר ידיים. ושלא אתחיל בכלל לדבר על קטע ה"סטפס", שבזמן שהרקדנים יחפים שומעים נקישות שמגיעות מהמוסיקה. לפחות שימו לחלק מהם נעליים נורמליות ותלמדו אותם איך באמת רוקדים סטפס, כי מה שהיה שם על הבמה לא היה קרוב לזה.

אך יחד עם האכזבה היו גם תגליות ומי שמפגיזה לאורך כל ההצגה זו דנה פרידר. הבחורה הזו מוכיחה שזה לא משנה מאיפה היא הגיעה, היא כאן כדי להישאר. היא מושכת את תשומת הלב אליה גם אם היא סתם ברקע. לידה, יחזקאל לזרוב לא נשאר אדיש. אמנם הוא משמש כמספר ההצגה רוב הזמן אך הוא מפגין יכולות סטפס מרהיבות (פה זה אשכרה היה סטפס), וזה היה תענוג לראות אותו מפזז על הבמה, למרות שהקטע היה תקוע כמו עצם בגרון בלי קשר לעלילה וכנראה סתם לתת לו קצת זמן במה. אבל התגלית האמיתית הייתה גלעד שמואלי, שגיליתי שהופיע כבר בתפקידים לא קטנים בהפקות קודמות, והגיע הזמן שכל בית בישראל יכיר אותו. גם מהיציע הרחוק ביותר הרגשתי את נוכחותו ואת הכאב של הדמות שלו. אני התאהבתי.
האחרונה החביבה, מיה דגן. דגן היא מעצמה, זה ידוע, ורק העובדה שהיא עומדת שם במשך כל ההצגה כאחת מהרקדניות צריך לתת לה שאפו ענק. אבל, היא לא רקדנית, והיא כנראה גם לא תהיה אחת כזו בקרוב. אז למה לתת לה מקום בקדמת הבמה? בברודווי, כשמביאים שחקן שהוא לא רקדן, שמים אותו מאחורה מאחורי הרקדנים המקצועיים כדי שלא יבחינו בהבדלים. במקום זה, כאן נותנים לה קטע סולו. כל מה שאני שאלתי את עצמי זה איפה רונה לי שמעון כשצריכים אותה?

עם כל זאת, יש לציין שהשוק בארץ קשוח. אין מספיק רקדנים טובים שיודעים גם לשיר וגם לשחק ולכן קשה להפקות מסוג זה להיות מדויקות. אני מבינה את המפיקים שרוצים להביא את ההצלחה מברודווי לארץ, אבל הגיע הזמן לבחור בהפקות שאפשר למצוא מספיק שחקנים או רקדנים שיביאו את ההצגה לרמה שהיא אמורה להיות בה.

אסכם ואומר שמדובר בהפקה ממוצעת אך בהחלט מהנה. ישבתי במשך שעתיים ונהניתי מהשירים ומהריקודים ובכללי מהשואו, על אף הביקורת שיש לי כלפיה. אמליץ על ההצגה למי שלא רקד באופן מקצועי בחייו ולא אובססיבי להצגות ברודווי כמוני.

לקניית כרטיסים להצגה "שורת המקהלה" לחצו כאן.

לקריאה על הצגות נוספות המציגות בארץ לחצו כאן.

Miscast- גאלת המיסקאסט 2018

השנה, כמו בכל שנה בסביבות מרץ-אפריל, התקיימה גאלת המיסקאסט השנתית של תיאטרון MCC.

בגאלה ב-2018 הופיעו כמה מהשמות המכובדים ביותר בברודווי ושיתפו אותנו בכישרון הנוטף מהם. חלקם מופיעים כיום בהצגות רצות, למשל: שלישיית השחקנים הראשיים מבובספוג המחזמר, אחד השחקנים מפעם על האי הזה ועוד, וחלקם הינם ותיקי ברודווי אהובים כמו ג'רמי ג'ורדן מניוזיס ובוני וקלייד או ג'ורדן פישר מהמילטון.

אז חבל על המילים ופשוט ניתן לשירים לדבר, מקווים שתהנו כמו שאנחנו נהנינו.

ג'רמי ג'ורדן שר את השיר She Used to be Mine ממלצרית:

אלכס ניואל מפעם על האי הזה שר את This Is Me מ-The Greatest Showman:

ג'ורדן פישר (ששיחק בהמילטון) שר את I'm Here מהצבע ארגמן:

גווין לי, איתן סלייטר וווסלי טיילור מבובספוג המחזמר שרים את You Could Drive a Person Crazy מ-Company:

קתרינה לנק מביקור התזמורת עם הביצוע המרשים שלה לIf I Were a Rich Man של כנר על הגג:

ילדות רעות מגיע לברודווי!

לפני כבר כמה חודשים הודיעו שילדות רעות (Mean Girls) מגיע לברודווי! אז מתי בדיוק רג'ינה ג'ורג' הולכת להתהלך ברחבי ניו יורק?

טינה פיי, שכתבה את הסרט המקורי, הכריזה שהם עובדים על הבאת הסיפור לבמות ברודווי ועכשיו זה סוף סוף רשמי. ההפקה המקורית, שנכתבה על ידי טינה פיי ותבוים על ידי קייסי ניקולאו (בוק אוף מורמן, אלאדין), תתחיל הרצות ראשוניות ב-12 למרץ 2018 כשהבכורה מתוכננת ל-8 באפריל. כיום המחזמר רץ בוושינגטון בהרצה מקדימה עד ה-3 לדצמבר.

ילדות רעות מספר את סיפורה של קיידי הותורן, נערה שבילתה את מרבית חייה באפריקה וכעת עוברת לבית ספר רשמי בפעם הראשונה. כאשר קיידי מגיעה לבית הספר היא נתקלת בקבוצת הבנות של רג'ינה ג'ורג', המטילה אימה על כל שאר תלמידי בית הספר. קיידי סה"כ רוצה להשתלב והיא מוצאת את עצמה מהר מאוד הופכת לאחת הבנות בקבוצה, עד שהיא לא מזהה את עצמה יותר. כשקיידי זוממת תוכנית להוריד את רג'ינה מכס המלכות היא מגלה מהר מאוד שאי אפשר להתעסק עם מלכת הדבורים מבלי להיעקץ.

את קיידי תשחק אריקה הנינגסן, טיילור לאודרמן תשחק את רג'ינה, קייט רוקוול את קארן, אשלי פארק את גרטשן, בארט וילברט ויד תשחק את ג'נט ועוד.

אנחנו ממש מתרגשים לקראת העלאת המחזמר, ואתם?

לקניית כרטיסים

 

הצגות מומלצות לצופה הותיק/הרפתקני

ראיתם כבר מלך האריות, ויקד, פאנטום האופרה ואלאדין?

או שאתם פשוט מחפשים הצגה חדשה ומעניינת שעוד לא צברה את הפופולריות והותק ששאר ההצגות צברו?

במיוחד בשבילכם ריכזנו את ההמלצות שלנו להצגות חדשות או פחות מפורסמות, מלאות תשוקה וסיפורים חזקים, עם שירים מעולים לא פחות מההצגות הפופולריות. אז אולי הן פחות מוכרות ממלך האריות או בוק אוף מורמן, אבל הן לא פחות טובות והן תמיד יפתיעו אתכם לטובה.

אז בואו נתחיל:

דיר אוון הנסן (Dear Evan Hansen)– מחזמר זוכה הטוני לשנת 2017 ומסיבה מוצדקת. מחזמר מעולה עם צוות שחקנים מוכשר שבראשם בן פלאט המשחק את אוון הנסן. המחזמר מספר את הסיפור על מכתב שלא נועד להישלח, משפחה שלא נועדה לקרוא אותו ושקר שלא נועד להיווצר בעקבותו. סיפור נוגע ללב עם שירים מצוינים שמלווים אותו למשך שעתיים וחצי. בהחלט מומלץ לכל מי שמחפש הצגה חדשה מלאת נשמה. כרטיסים: ניתן להיכנס לעמוד ההצגה ולמצוא כמה דרכים לקניית כרטיסים. שימו לב שבשל פופולריות ההצגה קשה להשיג כרטיס במחיר טוב לתקופה הקרובה, לכן נמליץ לקנות כמה חודשים מראש. לביקורת המלאה של הכותבת הראשית שלנו לחצו כאן.

מלצרית (Waitress)- מחזמר המבוסס על סרט עם אותו השם וכל שיריו נכתבו על ידי שרה בארילס. המחזמר מספר את סיפורה של ג'נה ההריונית, הכלואה בנישואים כושלים עם בעל נצלן אך מוצאת את הנחמה שלה בדיינר בו היא מנצלת את כשרונה לאפות סוגי פאי מיוחדים. הסיפור של ההצגה מיוחד ואמיתי, והשירים שמלווים אותו בהחלט מכניסים אותנו לאווירה ולתחושות העוברות על כל הדמויות. הצגה מומלצת לכל מי שאהב את הסרט וגם למי שבא בלי להכיר את הסיפור. כרטיסים: מוזמנים להיכנס לעמוד ההצגה, שם תמצאו הסבר מלא לרכישת כרטיסים. לביקורת המלאה של הכותבת הראשית שלנו לחצו כאן.

אבניו קיו (Avenue Q)- מחזמר זוכה פרס הטוני לשנת 2003. אם אתם מחפשים לשבת ולצחוק במשך שעתיים וחצי זו ההצגה בשבילכם! הצגה גסה אך משעשעת שזורקת לנו את כל האמת בפרצוף, דרך בובות. כן, כן, מה ששמעתם, בובות. המחזמר מתמקד בשדרה Q ובאנשים שגרים בה, כאשר כל הכשלונות וההצלחות שלהם מוצגים לראווה לעיני הקהל. הצגה מיוחדת במינה המומלצת לכולם! בעצם רק לבני 14 ומעלה, כי בכל זאת זה גס. כרטיסים: מוזמנים להיכנס לעמוד ההצגה, שם תמצאו הסבר מלא לרכישת כרטיסים.

באו משם (Come From Away)- מחזמר המתעסק עם אחד הנושאים הכואבים של ארה"ב- 9.11. המחזמר מספר את סיפורה של עיירה קטנה והאנשים החיים בה ביום של אסון התאומים. ביום אחד, אלפי תושבים הוטסו מניו יורק לגנדר, עיירה קנדית קטנה ולא מוכרת. הוא מספר כמה מסיפוריהם האישיים של התושבים וכמה של הפליטים. המחזמר קיבל ביקורות מצוינות והוא מומלץ מאוד אבל קחו בחשבון שהנושא מעט קשה. כרטיסים: מוזמנים להיכנס לעמוד ההצגה, שם תמצאו הסבר מלא לרכישת כרטיסים.

אז אלו היו ארבעת הבחירות הראשונות שלנו להצגות חדשות ומיוחדות שיעיפו אתכם מהכיסא. שימו לב שמרבית ההצגות מציגות רק בניו יורק אבל בקרוב מאוד חלקן יעברו גם ללונדון ואפילו יצאו לסיור ברחבי ארה"ב! אז יש למה לצפות.

אנחנו היינו אנחנו, אתם הייתם אתם, והתיאטרון תמיד חי ובועט.

ביקורת- נטשה, פייר והשביט הגדול של 1812

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

והיום- Natasha, Pierre & the Great Comet of 1812 (נטשה, פייר והשביט הגדול של 1812):

המחזמר "נטשה, פייר והשביט הגדול של שנת 1812" מספר את סיפורה של נטשה, בחורה צעירה המאורסת לאנדריי הנשלח למלחמה. ברגע של חולשה נטשה מתפתה לחיזוריו של אנטולה החתיך (והנשוי). מעמדה של נטשה נפגע קשות וכעת התקווה האחרונה שלה הוא פייר, המוצא נחמה בנטשה וחש אליה חמלה ואהבה רבה.

הסיפור נשמע פשוט ומובן אך תאמינו לי שברגע שאתם נכנסים לתיאטרון הכל מסתבך. אתחיל ואספר שבתכנייה שאתם תקבלו יופיע עץ יוחסין שיסביר לכם מי מקושר למי, מי יוצא עם מי, מי מאוהב במי ומי אבוד כמונו. במהלך כל ההצגה הייתי צמודה לתכנייה הזו כמו שלא הייתי באף הצגה לפני כן, כל שנייה מסתכלת ומנסה להבין מי זו הדמות החדשה שפוצחת בסולו לפניי.

אבל עם כל הסיבוך יש להצגה הזו גם כמה נקודות אור שמחפות על הבלגן שהכניסו אותי אליו. ההצגה הזו היא חוויה. אתם לא נכנסים לראות מחזמר, אלא אתם נכנסים להופעה, תערוכה, פעילות ואפילו ארוחה! על ההתחלה נכנסו כל הרקדנים המשונים והמצחיקים עם קופסאות קטנות בידיהם וחילקו אותן לקהל היושב בהלם מוחלט. אחרי שקיבלתי את הקופסא שחשקתי בה, כי מה לעשות אני ישראלית ואני רק מחפשת את הדברים בחינם, גיליתי שבתוכה מסתתר בורקס תפו"א קטן וחמוד, קצת להרגיע את הבטן ולהיות מוכנה לשעתיים וחצי של שיר אחרי שיר אחרי שיר.

ובכן קיבלתי אוכל, נרגעתי, חייכתי והנה המופע התחיל. במהלכו הרקדנים/נגנים/שחקנים/כל שאר הדברים שהם יכולים לעשות הסתובבו בקהל, שיתפו אותו במחזמר, דאגו שהם מגיעים לכל כיסא וכיסא באולם כולל היציע העליון ביותר. אה, וכבר ציינתי שחלק מהקהל נמצא על הבמה? כן, מה ששמעתם. הבמה כולה בנויה בצורה כזו שישנם אנשים שיושבים עליה לאורך כל המחזמר, בין הלהקה לשחקנים. בנוסף לכל זה, דאגו להציב מדרגות מגניבות המאפשרות לשחקנים גם לעלות לקומה השנייה של האולם (במילים אחרות- היציע) ולבצע חלק מהשירים גם שם. אז יש לזה חיסרון גדול שלפעמים חלק מהקהל לא רואה את השחקן שמבצע את הנאמבר אבל כשהשחקן הזה שר ממש מולך זה אכן שווה את זה.

דיברנו על הרקדנים ודיברנו על הבמה אבל מה עם השירים? ובכן…איך נגדיר את זה? הם מיוחדים. כל המחזמר מועבר בשירים והסגנון שלהם משתנה משיר לשיר. יש כאלו שהם בלדות מרגשות ואז פתאום מתחיל פופ קופצני עם אורות זוהרים או נאמבר טרנס שלא ידענו מאיפה הוא נפל עלינו. אז תצפו למגוון רחב ומעניין של נאמברים בשעתיים וחצי.

יש לציין לטובה את הקאסט המוכשר שעולה לבמה כל ערב ומוציא את נשמתו עליה. ג'וש גרובן ששיחק את פייר הפגין כישרון מוזיקלי גדול אבל לא נפלתי מכישורי המשחק. מי שממש בלט מבחינתי היה לוקאס סטיל ששיחק את אנטולה, והפגין קול מרהיב ועיניים שכל בחורה הייתה מתה לבהות בהן שעות. אחרי ההופעה הוא יצא לStage Door לחתום לאנשים על התכנייה והקדיש ממש דקה או שתיים לכל אחד ואחד מהקהל העומד, כולל אותי, במהלכן הוא דאג להסתכל עליי ולשבות אותי בעיניו. התאהבתי. וואו. אוקיי. אני אפסיק.

אסכם ואומר שההצגה הזו מתחילה מדהים, עם נאמברים מפוצצים, במה מעניינת ושחקנים מוכשרים בכל התיאטרון, אבל לאט לאט העלילה הופכת ללא מעניינת במיוחד (בעיקר כי קשה לפעמים לעקוב) ומתחיל להימאס, זה כמובן עד שבא שיר משוגע בין לבין.

אבל! ממליצה לכל אחד ואחד מכם ללכת לראות אותה לפחות פעם אחת כי זו חוויה שלא תראו באף מקום אחר.

לעמוד ההצגה

כלל התמונות מתארות את זוויות הראייה מהמקום בו ישבתי (שורה ראשונה בצד). כפי שאתם יכולים לראות, את רוב הבמה רואים מכל מקום באולם אך יש כמה נקודות מוסתרות בשל גרמי המדרגות וכו'.

טקס פרסי הטוני 2017

אמנם באיחור קל אבל סוף סוף ראינו את הטקס ולהלן התוצאות העיקריות:

המחזמר הטוב ביותר- דיר אוון הנסן.

המחזמר המחודש הטוב ביותר- הלו דולי.

ההצגה הטובה ביותר- אוסלו.

ההצגה המחודשת הטובה ביותר- ג'יטני.

השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר- בן פלאט, דיר אוון הנסן.

השחקנית הראשית הטובה ביותר- בט מידלר, הלו דולי.

שחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר- גאווין קריל, הלו דולי.

שחקנית המשנה הטובה ביותר במחזמר- רייצ'ל ביי ג'ונס, דיר אוון הנסן.


סה"כ דיר אוון הנסן הוביל עם 6 זכיות ומיד אחריו הלו דולי עם 4 זכיות. התחרות השנה הייתה קשה ביותר אבל דיר אוון הנסן היה הזוכה הצפוי ולכן לא היו יותר מדי הפתעות.

השנה היו בעיות במציאת מנחה שכן הרבה אומנים שפנו אליהם דחו את ההצעה בשל בעיות בלו"ז ולבסוף נבחר קווין ספייסי האגדי. הוא פתח בנאמבר נחמד שנתן רפרנסים לכמה מהמחזות שהועמדו לפרס המחזמר הטוב ביותר ובמהלך כל הערב הפגין כישורי חיקוי מעולים אך לא תמיד התאימו למצב.

בסה"כ הייתה עונה מעולה ובואו נקווה ששנה הבאה המחזות זמר יתעלו על אלו של השנה!

מוזמנים לצפות בכמה מקטעי ההנחייה של קווין ספייסי:

 

בובספוג מגיע לברודווי!

בובספוג מכנס מרובע סוף סוף מגיע לברודווי ב-4 לדצמבר 2017 (הצגות מקדימות יתחילו ב-6 לנובמבר)!

ההפקה הראשונית של הספוג האהוב בביקיני בוטום החלה בשיקאגו, עם ספר שכתב קייל ג'רו, ועם שירים שנכתבו על ידי שרה ברילס, סינדי לאופר, ג'ון לג'נד ועוד כותבים מפורסמים רבים. ההפקה רצה במהלך הקיץ של 2016 בכיכובם של איתן סלייטר בתור בובספוג, לילי קופר בתור סינדי, גאווין לי בתור סקוייד ויד ודני סקינר בתור פטריק. כל צוות השחקנים משיקאגו יעבור להפקה בברודווי ויחלו הופעותיהם בתיאטרון "Palace" שכיום מציגה בו ההצגה "Sunset Boulevard" שעתידה להיסגר ב-25 ליוני.

ב-"בובספוג מכנס מרובע" המצב מסוכן מאי פעם, כשבובספוג וכל ביקיני בוטום עומדים בפני השמדה טוטאלית של העולם התחתון שלהם. ישנו תוהו ובוהו ורק כאשר כל התקווה כמעט נגוזה גיבור בלתי צפוי עולה ומתייצב במרכז העניינים.

לנו זו נשמעת כהצגה מיוחדת במינה שכל חובבי בובספוג וחבריו יהנו ממנה מאוד!

לא יכולים לחכות? הבאנו לכם כמה מהסרטונים של ההפקה בשיקאגו, כולל הצצה ראשונית לחזרות וכמה שירים מהמחזה.

בן פלאט מפגיז בהופעת אורח אצל סטיבן קולברט

בן פלאט, כוכב המחזמר "Dear Evan Hansen" ומועמד לפרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזמר, הופיע בתוכנית האירוח של סטיבן קולברט ב-23 למאי 2017.

עוד לפני שסטיבן יכל לומר "Whats up?" פלאט הרעיף בפניו מחמאות והתוודה שבעיניו סטיבן הוא נקודת אור בעולם של היום.

אחרי שפלאט רשמית הפך לאורח מספר אחת, הם עברו לדבר על ההצגה שפלאט מככב בה. במהלך שיחתם פלאט הסביר את המדע שמאחורי שירה אחרי בכי ואף סיפר על אורחים חצופים שהיו באחת ההופעות וכיצד התמודד איתם.

בסוף התוכנית פלאט עבר למאחורי המיקרופון ושר את אחד השירים מהמחזמר- "For Forever". כל מעריצי המחזמר יצאו מגדרם מהופעה זו, שכן זו הפעם הראשונה שבה פלאט מבצע את השיר מחוץ לגבולות התיאטרון.

במרבית הפעמים בהן הוא התארח בתוכניות טלוויזיה או בהופעות שונות, פלאט ביצע את השיר "Waving Through a Window" או את השיר "You Will Be Found" יחד עם חבריו לקאסט, שכותרתו מתנוססת על לוגו המחזמר.

המחזמר "Dear Evan Hansen" זוכה להצלחה רבה בברודווי ומקבל ביקורות מצוינות, המפארות את הופעתו של בן פלאט. באולמות מלאים עד אפס מקום, צוות השחקנים של ההצגה עולה 8 פעמים בשבוע ומביא את סיפורו של אוון הנסן, נער הנקלע לשקר שמסתבך ומסתבך ובדרך מוצא אהבה, משפחה ואת עצמו מחדש. ההצגה קיבלה מועמדות ל-9 פרסי טוני, שהטקס עצמו יתקיים ב-11 ליוני. לקריאה נוספת על ההצגה לחצו כאן.

אתם מוזמנים לצפות בקטעים מתוך תוכנית האירוח של סטיבן קולברט ובביצוע של בן פלאט לשלושת השירים האהובים מהמחזמר, בעת התארח בתוכניות האירוח השונות:

Broadway.com Audience Choice Awards- פרסי הקהל לשנת 2017

הגיע זמננו להחליט והנה התוצאות!

השנה כבכל שנה התקיים טקס פרסי הקהל של Broadway.com שבו הקהל שבבית בחר את השחקנים וההצגות האהובות עליו. ההחלטה להקים פרס כזה עלתה בשנת 2000 כשהמפיקים בברודווי הבינו שאין פרס שעליו משפיעים המעודדים הגדולים ביותר של ברודווי- המעריצים. לכן, הוקם פרס כזה שנותן לנו במה להשפיע ולהצביע לשחקנים האהובים עלינו.

השנה, בשנה ה-18 שהפרסים מחולקים, המחזמר שעקף את כל השאר עם 8 זכיות הוא דיר אוון הנסן, כאשר שאר ההצגות שזכו בפרס עומדות על 2 לכל אחת.

התוצאות של השנה בפנים והנה הן כאן לפניכם:

המחזמר החדש האהוב ביותר- Dear Evan Hansen דיר אוון הנסן.

חידוש המחזמר האהוב ביותר- Falsettos, פלסטוס.

השחקן הראשי האהוב ביותר במחזמר- בן פלאט, דיר אוון הנסן.

השחקן המשני האהוב ביותר במחזמר- אנדרו ריינולדס, פלסטוס.

השחקנית הראשית האהובה ביותר במחזמר- בט מידלר, הלו דולי.

השחקנית המשנית האהובה ביותר במחזמר- לורה דרייפוס, דיר אוון הנסן.

 

המחזה החדש האהוב ביותר- The Play That Goes Wrong, ההצגה חייבת להיגמר.

חידוש המחזה האהוב ביותר- The Glass Menagerie, ביבר הזכוכית.

השחקנית האהובה ביותר במחזה- סאלי פילד, ביבר הזכוכית.

השחקנית המשנית האהובה ביותר במחזה- לינדזי מנדז, האדם המשמעותי האחר.

השחקן הראשי האהוב ביותר במחזה- מארק רופלו, המחיר.

השחקן המשני האהוב ביותר במחזה- דני דויטו, המחיר.

 

הופעת הדיווה האהובה ביותר- בט מידלר, הלו דולי.

המשחק המצחיק ביותר- וויל רולנד, דיר אוון הנסן.

הזוג האהוב ביותר על הבמה- בן פלאט ולורה דרייפוס, דיר אוון הנסן.

השיר האהוב ביותר- "Waving Through a Window", דיר אוון הנסן.

 

פריצת הדרך האהובה ביותר (זכר)- מייק פייסט, דיר אוון הנסן.

פריצת הדרך האהובה ביותר (נקבה)- לורה דרייפוס, דיר אוון הנסן.

ההחלפה האהובה ביותר (נקבה)- שרה ברילס, מלצרית.

ההחלפה האהובה ביותר (זכר)- טודריק הול, קינקי בוטס.

הסיור האהוב ביותר- Wicked, וויקד.

ההצגה הותיקה האהובה ביותר- Hamilton, המילטון.