Home » מלצרית

תגית: מלצרית

מלצרית (הקאמרי) – חובה על כולם לבוא לראות

4.7/5

המחזמר ״מלצרית״ בהפקת הקאמרי עושה עבודה נהדרת ונאמנה למקור הברודוואי שלה. צוות השחקנים מופלא ומפתיע, העלילה מצוינת וההפקה בהחלט לא מאכזבת.

הפקה מעולה וראויה לציון

המחזמר מתאר את סיפורה של ג׳נה, מלצרית בדיינר באמצע שום מקום הכלואה במערכת יחסים אלימה. המפלט שלה הוא אפיית פאי בכל מיני סוגים וצבעים, אך מה קורה כשהיא נכנסת להיריון? האם ג׳נה תצליח למצוא את האושר בחייה?

בתור אחת שראתה את המחזמר בברודווי שבניו יורק 3 פעמים, ההפקה שהקאמרי העלו מופלאה ועלתה על כל הציפיות שלי. המוזיקה, השואו העדין, הנשמה שנכנסה למחזמר, הכל הורגש ונתן חווית צפייה מדהימה לכל אחד ואחת בקהל. המחזמר כל כך מלא בנשמה והם הצליחו ובגדול להביא אותו לקהל הישראלי כמו מנת פאי מפתה.

צוות שחקנים מנצח

משי קליינשטיין ידועה כבר בכל הארץ והיא נותנת כאן הופעה ייחודית ומצוינת. היא נתנה לדמות קלילות שלא ראיתי עוד ודפקה ביצועים מרשימים בכל השירים הקשים של שרה בארליס. עם זאת, הכיוון של הדמות הייתה שונה מאוד מאיך שהוצגה במחזמר המקורי, כשהיא יותר אנרגטית וצעירה אל מול הדיכאונית והמבוגרת של ברודווי. בכל זאת, משי היממה ואני חושבת שזה התפקיד הכי טוב שהיא עשתה עד כה על במות ישראל.

לידה טלי אורן הפגיזה כהרגלה, ואחרי שהיא הפכה את אחד השירים השנואים עליי לשיר מטורף ומהפנט אין משהו שהיא לא יכולה לעשות. השלישית בחבורה, נוי הלפרין, הייתה גיקית חמודה ומתוקה עם מוזרות ייחודית לדמותה וצלחה בלי מאמץ נאמבר עם החלפת תלבושות שלא מביישת את פרוזן.

גם צוות הבנים היה נהדר, כשבראשם גלעד שמואלי בתפקיד ארל הערמומי והכריזמטי. הוא הצליח לגרום לי לאהוב את הדמות, אפילו שרציתי לשנוא אותה. ההופעה שלו הייתה כל כך לא צפויה וילדותית לעתים, הכי נאמנה לסרט שאפשר. עופרי ביטרמן היה מצוין, אם כי לא מספיק אקוורד עבורי, במיוחד בהתחלה. עוד טיפ טיפה של מוזרות ואני חושבת שהוא בול שם. האחרון בחבורה, רפאל עבאס כפרה עליו, שיבוא וישחק בכל הצגה את הבחור החמוד והמוזר ואני אבוא ואצפה בו מופיע שוב ושוב ושוב.

תפאורה קרירה לצד תאורה מטורפת

תפאורת המחזמר סתרה את עצמה מאוד. מתפאורת של הדיינר הייתה מלאת צבעוניות וחיים, ליד התפאורות הנכנסות והיוצאות שהיו קרירות למדי. כנראה וזו הייתה כוונת המשורר, שהדיינר הוא המקום החם היחידי שהיא חוותה בחייה, ואם כן, אז הרגשתי זאת ממש.

התאורה של קרן גרנק הייתה בול במקום, עם ספוטלייטים עם הצבעים הנכונים בכל רגע שיא של שיר מטורף, אם זה הכחול של משי או הכתום של טלי אורן. השילוב של הצבעים הללו יחד עם התפאורה הביאו נפח אחר ויפייפה לבמה.

קשה מאוד לתרגם את שרה בארליס

אחד הדברים שהכי קשים בהצגה שכזו כשמביאים אותה לארץ היא התרגום. כשבחלק מהשירים התרגום היה נהדר, במיוחד בשיר She used to be mine הקשה, בחלק אחר הוא התפספס. שרה בארליס כותבת שירים בצורה מאוד ספציפית וקשה מאוד לתרגם אותם כך שאני מבינה את המעברים והשינויים שנאלצו לעשות. 

אי אפשר להתווכח שמדובר במחזמר השנה בתיאטרון הקאמרי ואפילו בישראל. הוא מרתק את הקהל, שובה אותו מההתחלה ועד הסוף. הוא כיפי, זורם, מרגש אך מצחיק והוא מעביר את הזמן בטיל. בעיני, כל אחד שאוהב מחזות זמר אפילו במעט חייב ללכת לראות אותו.