עשר הצגות בעשרה ימים- Les Mis (עלובי החיים)

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לעשרה ימים לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

img_9481

והיום- Les Misérables (עלובי החיים):

המחזמר עלובי החיים הינו מחזמר מפורסם וותיק במחוזות ברודווי והווסט אנד. המחזמר מבוסס על הספר של ויקטור הוגו עם אותו השם, ומתרחש בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-19. המחזמר עוקב אחר ז'אן ולז'אן, אסיר משוחרר לאחר ששירת שנים כעבד בשל גניבת לחם. לאחר שחרורו ולז'אן אינו מצליח לשקם את חייו ולכן משנה את זהותו ומתחיל מחדש תחת זהות בדויה, בעוד סוהרו לשעבר ז'אבר מחפש אחריו ורודף אותו עד סוף ימיו. התקופה הינה תקופה קשה בצרפת, כאשר רמת העוני גבוהה והזנות בעלייה. יום אחד ולז'אן, שהצליח להתבסס מחדש, פוגש בפנטין הגוססת, אישה צעירה שנפלה לזנות, ומבטיח לשמור על ביתה קוזאט. שנים לאחר מכן, כאשר קוזאט כבר אישה צעירה הם נקלעים למהפכה הרפובליקנית שבצרפת שם היא פוגשת ומתאהבת במריוס, סטודנט פריזאי צעיר. מריוס מתאהב בה חזרה ופוגע בחברתו הטובה, אפונין, המאוהבת בו עד מאוד ומתקשה לראותו רודף אחר מישהי אחרת.

אז אני אודה ואומר שלפני שהלכתי לראות את ההצגה לא ידעתי עליה כלום. חוץ מכמה שירים שהכרתי לפני כן ושמות של כמה מהדמויות לא היה לי מושג מי נגד מי, מי רע ומי טוב ומה הלך ההצגה. אבל…..הופתעתי ולטובה. אבל בואו נפרק את ההצגה המורכבת הזו לחלקים.

נתחיל בעלילה המסובכת שעוברת על פני כמה תקופות שונות. במהלך המחזמר אנחנו נחשפים לדמויות רבות, כאלו שנשארות רק בתקופה אחת וכאלו שמתפתחות על פני כמה תקופות, כמו קוזט ואפונין שאנו פוגשים אותן כילדות ובסוף ההצגה הן כבר נשים צעירות. ריבוי הדמויות לפעמים מקשה לעקוב אחר העלילה אבל את הדמויות המרכזיות הקהל לא שוכח ומצליח להבין מה קורה עם כל אחת ואחת מהן.

נמשיך עם האפקטים והתפאורה שלא היו חזקים במיוחד, אולי בגלל שמדובר בהצגה שאינה דורשת יותר מדי ואולי כי פשוט הם הסתמכו על הסיפור והשירים. במרבית השירים התפאורה מאוד פשוטה, התלבושות לאורך כמעט כל ההצגה הינן פשוט סמרטוטים שזרקו על השחקנים כחלק מהסיפור ואין יותר מדי אפקטים שכן אין בדיוק למה להכניס אפקטים סתם. מרבית השירים מועברים על במה כמעט ריקה ומדי פעם הוסיפו שולחן או כיסא כי השיר עכשיו מתקיים בפאב או בחדר סגור.

מבחינת השחקנים, ובכן לא הכרתי אף אחד מהם ולכן באתי בלי ציפיות ובלי שאיפות מוקדמות. לא חושבת שהיה אחד שבלט בצורה מטורפת כי כל ההצגה מתקדמת כל כך מהר שלפעמים קשה פשוט להתעכב על שחקן שריגש אותך במיוחד. כל השחקנים היו נהדרים ופנטסטים ואין לי משהו מיוחד לציין עליהם כי הם פשוט באו ועשו את העבודה שלהם, ועם שירים מרגשים כמו אלו קשה לא להיות מדהימים על הבמה. אציין גם שישבתי כל כך רחוק שלא ממש זיהיתי את הפרצופים של השחקנים והדרך היחידה לזהות מי זה מי הייתה באמצעות התלבושות שלהם.

בתור הצגה שכל העלילה מועברת בה בשירים, לא סבלתי כל כך. אחרי חוויה לא כל כך טובה בהצגה המפורסמת RENT שגם היא מועברת כולה בשירים לא הכי התלהבתי מכך כשגיליתי אחרי רבע שעה במחזמר שכנראה אני עומדת לשבת שעתיים וחצי ולצפות בבלדה אחרי בלדה. אבל למזלי את חלק מהשירים הכרתי ככה שהיה נחמד יותר ובכללי אלו שלא הכרתי היו מרגשים ונוגעים בקהל עמוק בלב, אפילו שלפעמים לא הבנתי מה השחקנים שרים.

לסיכום, ההצגה הייתה מאוד נחמדה והפתיעה אותי מאוד. סה"כ נהניתי לצפות בה אפילו שהיא הייתה די ארוכה ומייגעת לפעמים. ניסיתי אחרי זה לצפות בסרט אבל פשוט לא הייתה לי סבלנות. כנראה שיש לי סיבולת רק להרצה אחת מלאה של עלובי החיים ועכשיו אני רק אקשיב מדי פעם לשירים האהובים עליי. מה שכן, ממש בימים אלו החלה ההפקה הישראלית ואותה אני ממש ארצה לבדוק, במיוחד אחרי שראיתי את ההפקה בברודווי.

** לקניית כרטיסים ללונדון לחצו כאן.

לעמוד ההצגה

img_9451 IMG_9453

התמונה הנ"ל מתארת את זווית הראייה מהכיסא בו ישבתי (מיקום מדויק באולם ניתן לראות בתמונה למטה באדום בחלק הכחול). כפי שניתן לראות ישבתי ביציע בכיסא הכי צדדי. הראות הייתה מוגבלת והיה שיר שלם שלא ראיתי את השחקנית כי היא עמדה באחורי הבמה בצד שמאל, בדיוק איפה שהעמוד נמצא. אבל ראיתי מספיק וסה"כ לא חושבת שפספסתי יותר מדי מהמחזמר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *