Home » מחזמר » עמוד 23

קטגוריה: מחזמר

Tootsie – טוטסי

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

המחזמר מספר את סיפורו של מייקל דורסי, שחקן קשה שאינו מצליח למצוא עבודה ומוכן לחצות גבולות בכדי לקבל אחת. כשהוא מתחפש לבחורה בשם דורות'י מייקלס הוא סוף סוף מצליח להגשים את חלומו ולהופיע בברודווי. אך לאט לאט, תוך כדי שכולם מתאהבים בדורות'י, הוא מבין שיותר קשה מלהגיע לפסגה זה להישאר שם.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אין הגבלת גיל לילדים.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

את שירי המחזמר כתב דייויד יצבק (שכתב גם את השירים לביקור התזמורת), להלן כמה מהנאמברים במופע:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

המחזמר מבוסס על סרט עם אותו השם שיצא בשנת 1982. ההפקה החלה בשיקאגו בספטמבר 2018, ולאחר הצלחה רבה עלתה בברודווי באפריל 2019  בבימויו של סקוט אליס ועל פי ספר ההצגה שכתב רוברט הורן, שקיבל פרס טוני על כך. את תפקיד מייקל משחק סנטינו פונטנה (Crazy Ex-Girlfriend), שחקן אהוב בברודווי שסוף סוף זכה להכרה על כשרונו בטקס פרסי הטוני ב2019 בו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר.

אם אתם אוהבים מבט לאחורי הקלעים, אתם מוזמנים לצפות בסדרת הוידאו הבאה שמובילה שרה סטיילס, שמשחקת את סנדי בהצגה-

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

מאוד מומלץ! הצגה מקורית, משמחת עם אווירה מקפיצה ומהנה. אם מתחשק לכם משהו טוב, חדש ורענן שמביא משהו אחר לבמה אנו ממליצים על הצגה זו!

לביקורת מלאה על ההצגה לחצו כאן.

Company – קומפני

המחזמר נסגר ב-31 ביולי 2022 בברודווי, ניו יורק.

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

ביום הולדת ה-35 של בובי כל חבריה תוהים למה היא עדיין לא נשואה? למה היא לא יכולה למצוא את הגבר הנכון, להתמקם ולהקים משפחה? ללא סדר כרונולוגי מסוים המחזמר מציג אוסף סצנות קומיות המתארות את התהליך הנפשי שעוברת בובי, בתמיכתם של חבריה הטובים הנשואים. *לרוב בובי הינו גבר אך בגרסאות מסוימות שינו את המין לאישה.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אין הגבלת גיל למחזמר.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

את שירי ההצגה כתב סטיבן סונדהיים האגדי, ניתן לשמוע כמה משיריה בקליפים הבאים:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

את ספר ההצגה כתב ג'ורג' פירת' וההפקה הראשונה עלתה בשנת 1970. עם הצלחה מסחררת ההצגה נהייתה מפורסמת מאוד וזכתה להרבה הפקות במהלך השנים כולל מעבר לווסט אנד בלונדון ב1972, שתי הפקות מחודשות בברודווי בשנים 1995 ו-2006 ושתי הפקות מחודשות בווסט אנד בשנים 1995 ו-2018. ההפקה האחרונה החליטה לעשות שינוי במין של הדמות הראשית וכעת בחורה מובילה את ההצגה במקום בחור. ההפקה הייתה כל כך פופולארית בלונדון שהיא עברה לניו יורק לאחר מכן.

ההצגה זכתה ב-7 פרסי טוני, כולל המחזמר הטוב ביותר, הפסקול הטוב ביותר וחידוש המחזמר הטוב ביותר, וב-3 פרסי אוליבייה.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

כל מה שיש לו חותמת סטיבן סונדהיים יומלץ על ידי מעריצי תיאטרון מושבעים בכל העולם. יש סיבה שההצגה הזו זכתה בכל כך הרבה פרסים ולא סתם היא זוכה לחידושים שוב ושוב ושוב. חוץ מזה, ההפקה הנוכחית מביאה טוויסט עם שינוי המין של הדמות הראשית והפיכתה לאישה במקום גבר. השינוי הזה מוסיף המון להצגה ונותן לה זווית אחרת ומעניינת.

Mary Poppins – מרי פופינס

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

מבוסס על הסרט והספר עם אותו השם, המחזמר "מרי פופינס" מביא אותנו לביתם של משפחת בנקס: ההורים ג'ורג' וויניפרד והילדים המופרעים ג'יין ומייקל. אחרי שהם הבריחו עוד מטפלת, ההורים מעט נואשים ומתחילים במסע נוסף לגייס מטפלת חדשה. כאן נכנסת מרי פופינס, מטפלת שאין עוד כמותה, שמוציאה את ג'יין ומייקל למסע שהם עוד לא היו בו. יחד עם בורט, אדם עם הרבה כשרונות, הם יוצאים להרפתקאות ופנטזיות שונות והילדים מנסים להעביר חלק משמחת החיים של מרי להוריהם הטרודים בענייני החיים.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

בוודאי שעם ילדים. מחזמר שמבוסס על סרט לילדים עם פנטזיות וסיפורים מהאגדות, פשוט מושלם לבוא עם הילדים שלכם.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

את רוב השירים כתבו והלחינו האחים שרמן- רוברט ב. וריצ'רד מ., ושירים נוספים נכתבו על ידי ג'ורג' סטיילס ואנתוני דרו.

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

המחזמר מבוסס על ספר ילדים עם אותו השם שנכתב על ידי פ. ל. טרבלס והסרט "מרי פופינס" שיצא בשנת 1964 בכיכובה של ג'ולי אנדרוז. את תסריט המחזמר כתב ג'וליאן פלוס והוא הופק על ידי קמרון מקינטוש וולט דיסני תיאטריקל. ההפקה הראשונה עלתה בלונדון בשנת 2004 בכיכובם של לורה מישל קלי וגאווין לי בתור מרי פופינס ובורט. לאחר ההצלחה בלונדון ההצגה עברה לברודווי בניו יורק בשנת 2006 וגם שם זכתה להצלחה מרובה. לאחר מכן, המחזמר יצא לכמה סבבים בארה"ב ובבריטניה והפקה נוספת בווסט אנד התחילה בשנת 2019.

המחזמר זכה בשני פרסי אוליבייה ובפרס טוני אחד.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

בהחלט שווה! ההצגה ממש נחמדה ותמיד כיף לשמוע את השירים המדהימים של "מרי פופינס". ממליצה מאוד ללכת עם ילדים וגם אם אתם בלי ובא לכם לחזור קצת אחורה בזמן זו ההצגה בשבילכם!

ביקורת – הנשף The Prom

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

והיום- The Prom (הנשף):

המחזמר הנשף מתחיל בשני שחקנים מפורסמים  שמנסים יחד עם עוד 2 חברים למצוא מטרה קלה "לעשות צדק" ולהוכיח לעולם שהם אינם חושבים רק על עצמם. כך, הם מגיעים לעיירה קטנה באינדיאנה לנערה בשם אמה, לסבית אשר בשל רצונה ללכת לנשף עם בת הזוג שלה מבטלים אותו.

המחזמר הזה מביא משהו חדשני ומרענן לבמה, עם סיפור שצריך שיסופר. הומופוביה אמנם טיפה ירדה במהלך השנים אך היא עדיין קיימת ולכן החשיבות של הצגה כזו, שמציגה זכויות בסיסיות שנמנעות מאדם צעיר, ענקית ומבורכת.

אז כמו שאולי אפשר להבין, החוזק הכי גדול של ההצגה הוא העלילה. סיפור עכשווי וחשוב, עם כמה וכמה בדיחות על הדרך, צחוקים לצד דמעות, אושר לצד עצב, עצבים לצד רוגע, ההצגה הזו מצליחה להביא את כל הקהל להיות שם כל הדרך. הייתי כל כך בתוך הסיפור שלפעמים השירים הרגישו בלתי נסבלים כי רציתי לדעת מה קורה הלאה.

אבל סיפור טוב אף פעם לא יוכל לעבור כמו שצריך עם אין צוות שחקנים שתומך בו, וצוות הליהוק ידע מה הוא עושה. עם שחקנים ותיקים לצד כאלו חדשים, הקאסט של המחזמר חזק, מצחיק, אותנטי והולך עם זה עד הסוף. הבולטים מכולם הם קייטלין קינונן וברוקס אשמנסקס, אחת שזהו התפקיד הראשי הראשון שלה לצד שחקן ותיק על במות ברודווי. שניהם מייצגים את הדמויות הגאות הראשיות ועושים זאת מצוין.

אך לצד השבחים יש גם דברים קטנים שלא אהבתי, ולצערי מדובר בחלק מהשירים. כן, כן, זה מחזמר, וכן יש בו שירים, אבל כאן הרגיש לי שכל שנייה יש שיר ופעם ראשונה בחיי שזה הפריע לי. השירים עם כל הקאסט היו מעולים, אבל היו כמה שירים שהרגישו שהם פשוט מהללים את השחקן ולא באמת מועילים לעלילה. רוב הסיכויים שזו רק אני אבל הייתי יכולה לקצץ לפחות 5 שירים מהמחזמר כולו ואף אחד לא היה בוכה על זה. חוץ מזה, אחד מהדברים שעוזרים למחזמר הוא שהשירים מקדמים את העלילה, אבל פה הם פשוט תקעו אותנו במקום לכמה דקות. יאללה, תפסיק לשיר חביבי, אני רוצה לדעת מה קורה הלאה!

אבל בסופו של דבר המחזמר הזה הינו הילד החדש בבלוק שכולם רוצים לרוץ ולפגוש. ההתלהבות וההערצה למחזמר ראויה לציון וכשהאולם מפוצץ עד אין מקום מרגישים זאת. אל תתפשרו על מלך האריות או ויקד, לכו לנשף, כי כאן תקבלו משהו שלא תקבלו שם- נשמה שאין זהה לה. אה, וכבר ציינתי שזה המחזמר הראשון אי פעם שהופיע במצעד של מייסיז והראה נשיקה של שני אנשים מאותו המין? #ניצחון.

לעמוד ההצגה

ביקורת – גבירתי הנאווה My Fair Lady

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

והיום- My Fair Lady (גבירתי הנאווה):

גבירתי הנאווה מספר את סיפורה של אלייזה דוליטל, מוכרת פרחים ברחוב ללא חינוך רציני, שנתקלת במר היגינס, פרופסור מכובד, שמתערב עם הגנרל משהו שיוכל להפוך את אלייזה לאישה אמיתית ומכובדת תוך 6 שבועות. כך שניהם נכנסים למסע של גילוי עצמי ולא ניתן לדעת כיצד יסתיים.

המחזמר אינו מחזמר חדש ועבר הפקות רבות בברודווי, בלונדון ואפילו בארץ. הוא הפך לקלאסיקה אמיתית ולכן כשמעלים הצגה כזו יש גבול לכמה אפשר לשחק איתה. החוזק המרכזי בהפקה הזו מתבסס על הבמה המטורפת עם התפאורה היפיפייה. עוד בכניסה לאולם אפשר להבחין שהולכת להיות כאן הפקה לעניין, וככל שממשיכה ההצגה הבמה יותר ויותר מרשימה. המשחק עם המקום ועם האביזרים בהחלט מוסיפים להצגה ונותנים לה נופך שאין בהרבה הצגות.

חוץ מהבמה, גם השחקנים הממונים על המחזמר לא מאכזבים ומביאים את כישורי המשחק המדהימים שלהם והקולות הפנומנליים שלהם לבמה. לורה בננטי היא שם שכל מעריץ ברודווי מכיר והיא באה ונותנת את האלייזה הכי טובה שנקבל. לצידה הארי היידן פאטון לא מאכזב וגורם לכל אחד בקהל לחייך ולהתאהב בו בשנייה.

האכזבה העיקרית שלי נבעה מהעובדה שמדובר בהצגה ישנה, שהיום לטעמי כבר לא הכי עובדת. הרבה קטעים של מונולוגים או דואטים בלתי נגמרים שלעתים מרגיש כאילו הם חסרי פואנטה. ההצגה כולה משחקת עם רעיון מסוים ומרגיש כאילו כל המערכה השנייה לא באמת מובילה להתקדמות או שינוי דרסטי שצריך שעה מזמננו, יכלו לצמצם את זה ל15 דקות וההשפעה הייתה אותה השפעה.

חוץ מזה, לראות היום דמות נשית שבמהלך הצגה שלמה צוחקים עליה, מזלזלים בה ומתנהגים כאילו אינה נמצאת זה כבר מעליב. אנחנו בשנות האלפיים חברים, תקפצו דקה למלצרית, אנסטסיה, פרוזן או ויקד ותראו איזה כוח יש לנשים וכמה מעצים זה. נכון, האישה מבינה את כוחה במהלך ההצגה והיחס של הגברים לכך לא השתנה לחלוטין גם בימינו אנו, אבל משום מה זה פשוט לא ישב לי.

אבל זו דעתי, בתור בחורה צעירה שצריכה כבר ריגושים אחרים בהצגות שהיא הולכת אליהם. אם אתם מחפשים הצגה בלי נאמברים מפוצצים ועם הפשטות של פעם, אמליץ עליה מאוד. הם מעבירים את הסיפור והאווירה בצורה נהדרת עם בימוי מוצלח והפקה שעולה על כל הציפיות.

לעמוד ההצגה

ביקורת – ילדות רעות Mean Girls

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

והיום- Mean Girls (ילדות רעות):

ילדות רעות מספר את סיפורה של קיידי, נערה שלאחר שנים באפריקה עוברת לשיקאגו ונרשמת לבית הספר בפעם הראשונה. חבורת הפלסטיק מאמצת אותה לחיקן בכדי "ללמד" אותה כיצד יש להתנהג בתיכון, אך לאחר שהיא נפגעת ממלכת הפלסטיק, רג'ינה ג'ורג', היא יוצאת במסע להוריד אותה מכס המלכות. מהר מאוד היא תלמד שכשיוצאים במטרה כזו אי אפשר שלא להיפגע בעצמך.

כשהתחילו על הדיבורים להביא את הסרט לתיאטרון הרבה אנשים התלהבו, ועכשיו אחרי שצפיתי בו זה היה בצדק! שעתיים וחצי של הנאה צרופה עם בדיחות שנונות, שירים מקפיצים וגאגים שלא מאכזבים.

היופי הכי גדול ההפקה היא הכוראוגרפיה המצוינת והשימוש המצוין בתפאורה יחד איתה. היו לא מספיק הצגות בברודווי על ימי התיכון אבל כאן הם לוקחים את זה לשלב אחר. עם כיסאות על גלגלים שיוצאים ונכנסים איתם לבמה ועד נאמברים על המגשי אוכל, הכוריאוגרף והבמאי באמת עשו עבודה מדהימה. כל המחזמר אני עם פה פעור מרוב היצירתיות שהוצגה מולי.

הקאסט גם כן לא מאכזב ומביא הופעה מצוינת חסרת מעצורים. מי שהכי בלט לטעמי היה גריי הנסן ששיחק את דמיאן, שכל פעם שהוא עלה על הבמה הרגישו את נוכחותו והוא כל הזמן העלה לי חיוך על הפנים. הוא אימץ את הדמות מא' ועד ת' ואני לא מופתעת שהוא קיבל מועמדות לטוני על ההופעה שלו. כמובן שאסור לשכוח את טיילור לאודרמן שמשחקת את רג'ינה ואת אשלי פארק שמשחקת את גרטשן שלא מאכזבות בתפקידן ואף מתעלות על הגרסה המקורית בסרט. בכללי מדובר בצוות שחקנים מגובש שעושה עבודה מדהימה ואף יותר טובה מהשחקנים של הסרט המדובר.

אחד הדברים שלא אהבתי, אך ניתן לתקן, היו הפאות המגוחכות של האנסמבל. כל אחת שנכנסה לבמה נראתה כאילו היא לובשת פאה, מה שאף פעם לא מהווה סימן טוב. כל פאה שבנות האנסמבל לבשו לא נראתה שייכת לראש עליה ישבה ונראתה לא במקום וחבל, כי זה משהו שאפשר לתקן בקלות.

אבל סה"כ מדובר במחזמר מ-ד-ה-י-ם שאסור לפספס! בתור אחת שהסרט לא קרץ לה יותר מדי המחזמר עשה תיקון ופשוט בא לי לראות אותו שוב ושוב ושוב. אם אתם בניו יורק בקרוב לכו, לא תצטערו על זה.

לעמוד ההצגה

The Prom – הנשף

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

אמה, צעירה המצהירה עצמה כלסבית, לא יכולה לגשת לנשף בית vספר שלה עם החברה שלה, ובגללה הנשף מבוטל. בכדי לתמוך בעמדתה, 4 כוכבי ברודווי מפורסמים מגיעים לעיירה הקטנה שלה ומעוררים מהומה גדולה ודרמה לא קטנה. האם הם באמת יוכלו לעזור? האם הנשף יחזור כמתוכנן?

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אין הגבלה של גילאים למחזמר.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

את השירים כתבו מת'יו סקלר וצ'אד בגולין. ניתן לצפות בשיר מהמחזה כפי שבוצע במצעד של מייסיז:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

ספר ההצגה נכתב על ידי בוב מרטין וההפקה הראשונה עלתה באטלנטה בשנת 2016 בבימויו של קייסי ניקולאו. בשנת 2018 המחזמר עלה לראשונה בברודווי, בכיכובן של בת' ליבל, קייטלין קינונן ועוד, וזכה לביקורות מעולות והתלהבות הקהל.

אם אתם אוהבים מבט לאחורי הקלעים, אתם מוזמנים לצפות בסדרת הוידאו הבאה שמובילה קייטלין קינונן, שמשחקת את אמה בהצגה-

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

בהחלט שווה! מדובר במחזמר החדשני הכי מדובר בברודווי וההתלהבות ממנו רק עולה יותר ויותר. אם בא לכם משהו חדש, מרענן, קופצני וכיפי זה המחזמר בשבילכם!

ביקורת – המופע של שר The Cher Show

קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.

והיום- The Cher Show (המופע של שר):

המופע של שר עוקב אחר חייה בשלושה שלבים- שלב הילדות ותחילת דרכה כזמרת, שלב הקריירה עם סוני כ"שר וסוני" ושלב הקריירה העצמאית. עוד מהיותה ילדה, ידעה שר שהיא רוצה להיות כוכבת ובמהלך שעתיים וחצי הקהל נפתח למסלול חייה שהביא אותה לאן שהיא בצורה יצירתית, מעניינת ומקורית.

להעביר סיפור חיים של דמות זה לא קל, במיוחד אם רוצים להראות כמה תקופות בחייה, ואחרי צפייה במחזמר הנ"ל אני יכולה לומר בוודאות שהיצירתיות בדרך שבה הם בחרו היא זו שגורמת לי להמליץ לכל אחד ללכת ולצפות במחזמר.

אז מה הם בעצם עשו? במחזמר ישנן 3 שחקניות ראשיות שמשחקות את שר, אבל במקום שכל פעם הן יתחלפו כשהתקופה אליה הן רלוונטיות תיגמר, הן מדברות זו עם זו. הן מתייעצות, מבקשות עזרה, מפטפטות ומה לא אחת עם השנייה, כאילו לא היו אותה האישה. צורת ההצגה הזו נותנת להצגה את הנפח והעומק שלה ונותן לנו כקהל הזדמנות נוספת לראות את השחקניות הנהדרות הללו על הבמה.

חוץ משירים נהדרים שכולנו מכירים ואוהבים, תפאורה נהדרת המתאימה לכל סצנה (כולל מסכים שמזכירים את שנות ה-70, סט הופעה שמזכיר את שנות האלפיים וכו'), מה שעושה את ההצגה לכל כך מוצלחת היא השחקניות הראשיות, בדגש על "השר המבוגרת יותר"- סטפני ג'יי בלוק. שלושתן אימצו את שר מא' ועד ת' ולרגעים ממש חשבתי ששר על הבמה. עם חיקוי כמעט מושלם של הקול, הדיבור, תנועת הגוף ועוד, הן מחזיקות הצגה ומעבירות משהו שהוא יותר מדמות.

דבר אחרון שאציין לטובה הוא התלבושות, החלפתן ועיצובן. כל תלבושת ותלבושת מכניסה אותנו לתקופה שבה ההצגה נמצאת, למהפך ששר עוברת במהלך השנים וכל זה תוך כדי שהן מעלפות חושים וגורמות לכל אישה בקהל לרצות ללבוש אותן. מה שהכי הפתיע אותי בהצגה הייתה מהירות החלפת תלבושות ופאות, כאשר פעם אחת אפילו ספרתי רק 8 שניות בין תלבושת לתלבושת! לדעתי יש שם 10 מלבישות מאחורי הקלעים לכל אחד מהשחקנים, טירוף!

אסכם ואומר, זו הצגה ששווה כל דולר, במיוחד אם אתם אוהבים את השירים של שר. ההצגה הצליחה להעביר סיפור חיים קשה ומורכב בדרך יפייפיה ומעניינת עם כוראוגרפיות מגניבות ופיצוץ של תפאורה. המלצה אישית- אל תפספסו.

לעמוד ההצגה

The Cher Show – המופע של שר

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

המחזמר מבוסס על חייה של שרילין סרקיסיאן לה פייר בונו אלמן או כמו שחבריה קוראים לה – שר. הילדה על התלת אופן שנשבעה להיות מפורסמת. הנערה הפנומנלית שמתרסקת בגיל 20. כוכבת הטלוויזיה שפורשת בשיא. השחקנית לעתיד עם האוסקר. האלת רוק עם מאה מליון מכירות תקליטים. האגדה שעשתה הכל, עדיין פוחדת ללכת על הבמה. האישה, אמא, בת, אחות, חברה. עם שלוש תקופות של האגדה, בואו לראות את המופע של שר.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אין הגבלת גילאים להצגה זו.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

כמו שאתם בטח יכולים לנחש, כלל השירים במחזמר הינם שירים שבוצעו על ידי שר במהלך הקריירה שלה.

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

את ספר ההצגה כתב ריק אליס והיא עלתה לראשונה בשיקאגו בשנת 2018 ועברה כמה חודשים אחרי זה לברודווי, בהובלתן של סטפני ג'יי בלוק, טיל וויקס ומיקאלה דיימונד המשחקות את שר בשלושה שלבים בחייה. את ההצגה ביים ג'ייסון מור, כוראוגרפיה על ידי כריסטופר גאטלי ואת התחפושות יצר מי שהלביש את שר במהלך כל הקריירה שלה בעצמו- בוב מאקי.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

אוהבים את שר? אז איפה ההתלבטות? עם השירים, השואו וההופעה כולה אי אפשר לפספס את ההצגה הזו! לא מכירים את שר כל כך? לא משנה! השירים שלה יסחפו כל אחד וזו הזדמנות נהדרת לקבל הצצה לחייה של אחת הכוכבות הגדולות בעולם.

לביקורת מלאה של הכותבת הראשית שלנו לחצו כאן.

King Kong – קינג קונג

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

קינג קונג קם לחיים באמצעות שילוב יצירתי של רובוטיקה, בובות ואומנות הבמה. בהתבסס על הסרט עם אותו השם, בואו לראות את מסעותיהם של השחקנית השאפתנית והקולנוען כשהם עוזבים את רחובותיה העמוסים של ניו יורק בשנות ה-30 לאי נידח בכדי לתפוס את הפלא הגדול ביותר שנראה אי פעם. הסיפור של הגורילה המפלצתית והאישה שתסכן הכל כדי להציל אותה מגיע לבמה עם אפקטים מטורפים ואגדה אחת שאף פעם אי אפשר היה לעצור.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אין כניסה לילדים מתחת לגיל 12.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

בהפקה הנוכחית כתבו את השירים אדי פרפקט ומריוס דה וראייס. בשנת 2013, בהפקה באוסטרליה היו שירים שונים ששודרגו כשהיא עברה לברודווי.

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

את ספר ההצגה כתב ג'ק ת'ורן בהתבסס על הסרט מ-1933 עם אותו השם. גרסה קודמת של המחזמר עם צוות אומנותי אחר עלתה באוסטרליה בשנת 2013 וכעת היא עולה בברודווי. היא הייתה אמורה לעלות בברודווי בשנת 2014 אבל עם הרבה שינויים בצוות ועיכובים נוספים היא הייתה מוכנה לעלייה רק ב-2018.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

אם אתם אוהבים את קינג קונג או שסתם בא לכם הפקה מושקעת שמשלבת בתוכו רובוטיקה ואפקטים מטורפים, לכו להצגה הזו ותהנו מכל רגע!