Home » מחזמר » עמוד 21

קטגוריה: מחזמר

15 השירים העצובים ביותר ממחזות זמר

לא פעם ולא פעמיים קורה שאנחנו מגיעים למחזמר, מתכוננים להנאה צרופה, צחוקים וחיוך נמרח על הפנים ומקבלים בכי והתרגשות אינסופית. יש כל כך הרבה הצגות שממש מרגשות אותנו שהדמעה לא מסוגלת להישאר בפנים ואנחנו בקושי מצליחים לחסום את היללה הקטנה שיוצאת לנו מהפה. לכבוד הרגעים האלו ריכזנו לכם את עשרת השירים העצובים ביותר ממחזות זמר:

לחצו כאן לפלייליסט ביוטיוב

15. "Michael in the Bathroom" – בי מור צ'יל

אחרי שהחבר הכי טוב שלו בלע גלולה אלקטרונית שמשתלטת עליו וגורמת לו להיות פופולרי, מייקל ננטש ומוצא עצמו בשירותים בלי חברים ובלי מושג מה הוא עושה עכשיו. יחד עם הסיפור נוגע ללב של הילד "הפריק" הבודד הביצוע של ג'ורג' סלאזר כל כך אותנטי ואמיתי שאי אפשר שלא להתרגש.

14. "I'm Not That Girl" – וויקד

אלפבה, שכל חייה מרגישה דחויה בשל צבע עורה הירוק, מתאהבת בבחור שהיא יודעת שלעולם לא תוכל להשיג. זה לא נגמר כאן, הבחור הזה יוצא עם החברה היחידה שלה. הכאב שלה כל כך מורגש בשיר הזה, הכאב של דחייה וחוסר ביטחון, שאי אפשר להישאר אדישים.

13. "Telephone Wire" – פאן הום

אבא ובת יוצאים לנסיעה ברכב, הוא יודע והיא לא. היא לא יודעת שזו הנסיעה האחרונה שלה איתו לפני שהוא מתאבד. הוא חי בארון כבר שנים ושמר את זה בפנים והיא בדיוק הביאה את הבת זוג שלה להכיר להורים. היא חושבת על הנסיעה הזו, מה היא יכלה לומר ומה הוא. האם דברים היו משתנים אם הייתה אומרת משהו?

12. "Prayer" – קום פרום אווי (באו משם)

ההצגה לוקחת אותנו ל-9 בספטמבר בגאנדר, עיירה קנדית שכוחת אל. בשל החשש לפצצות נוספות מאות מטוסים נשלחים לשם והנוסעים, אנשים שבאו מכל עבר, תקועים. ברגע משבר הם הולכים להתפלל, כל אחד באמונתו שלו, ויוצרים שיר יפייפה ומרגש.

11. "Falling Slowely" – וואנס (פעם)

בחורה שומעת בחור מנגן וניגשת אליו. לאחר שיחה היא מבינה שהוא כתב את שיריו לאקסית שלו שעזבה אותו. בשביל לשלם לו על תיקון שהוא עשה בשבילה היא מחליטה לנגן לו בפסנתר. היא לוקחת את אחד משיריו ומתחילה לנגן, כשהוא לוקח את הגיטרה ומנגן איתה. ביחד הם יוצרים מהכאב משהו יפייפה ושובר לבבות.

10. "Sunrise, Sunset" – כנר על הגג

יש שני דברים שיגרמו לנו לבכות בתיאטרון- מוות וחתונה, להלן החתונה.

אחרי לחץ רב, טוביה סוף סוף מרשה לביתו הבכורה להינשא למוטל, חייט צעיר ועני. החתונה של השניים כל כך מרגשת בזמנים קשים אלו ומזכירה לנו שאהבה שווה יותר מכל פרוטה.

9. "Who Lives, Who Dies, Who Tells Your Story" – המילטון

ולהלן המוות.

המילטון הצגה כזו עמוסה שכשמגיעים לסוף, לשיא שבו המילטון נהרג, השיר הזה מזכיר לנו שיש גם חיים אחרי המוות. מה שהמילטון עשה בחייו ייזכר גם אחרי מותו והאנשים שהשאיר אחריו ימשיכו בפועלו ובדרך חשיבתו. השיר שמתאר את עלילות הדמויות לאחר הדו קרב הגורלי לא יכול להשאיר עין יבשה אחת באולם כשבעצם מבינים שחיים שלמים באו לסופם.

8. "Whatsername" – אמריקן אידיוט

ההצגה על בסיס שיריהם של גרין דיי עוקבת אחרי 3 בחורים שנאלצים להתבגר, אפילו שהם לא הכי רוצים. כל אחד מהם עובר דרך ארוכה מתחילת ההצגה ועד סופה, ואחד מהם חווה זוגיות שנשברת ובסוף הוא מבין שהוא בעצם איבד את האהבה הגדולה של חייו ופשוט נתן לה ללכת.

7. "Omar Sharif" – ביקור התזמורת

ישראלית ומצרי יושבים ביחד בבית קפה. עם אנגלית עילגת הם מנסים לתקשר ולנהל שיחה, עד שהם מגיעים למכנה משותף ביניהם – הסרטים הערביים ששניהם ראו בילדותם. ברגע של שקט, נזכרת הישראלית באום כולתום ועומר שריף ובילדותה הרחוקה, בעוד המצרי יושב ומהופנט ממנה.

6. "Still Hurting" – חמש השנים האחרונות

לא לכל סיפורי האהבה סוף טוב. חמש השנים האחרונות מביא לנו סיפור אהבה מטורף שמתחיל עם הסוף שלו – הבחורה פגועה ועוד כואבת מהפרידה הקשה.

5. "Empty Chairs, Empty Tables" – עלובי החיים

ימי המהפכה הצרפתית, כל הגברים הצעירים יוצאים להילחם ולהגן על כבודם, ורק אחד ניצל. הוא ניצל בזכות אהבתו לבתו של ז'אן וולז'אן שבמו ידיו סחב אותו מהקרב לאזור בטוח. הוא מתעורר למציאות שבה כל חבריו אינם, כל הכיסאות עליהם ישבו ולמדו ודיברו ריקים ורק הוא צריך להמשיך בחייו.

4. "Words Fail" – דיר אוון הנסן (אוון הנסן היקר)

ברגע שיא של הסיפור, משפחתו של קונור, הנער שהתאבד, מגלה שאוון שיקר להם כל הזמן. הם מגלים שהוא לא היה חבר של קונור, שהם לא התכתבו, לא נפגשו בסתר ובעצם מעולם לא הכירו אחד את השני בצורה כזו מעמיקה. אוון שיקר להם וחי איתם במשך שבועות והם ספגו כל מילה שלו בשביל לנסות ולהתמודד עם ההתאבדות של בנם. ברגע האחרון, אוון מנסה להסביר להם, לדבר איתם, לאחות את הקשר שנשבר בצורה כזו פתאומית, הקשר שהוא היה צמא לו כל חייו.

3. "She Used to be Mine" – וייטרס (מלצרית)

ג'נה מגיעה מבית שבו בעלה מתעלל בה במשך שנים, פיזית ונפשית. הדבר היחידי שנותן לה תקווה הוא אפיית פאי והיצירתיות שבאה עם זה. יום אחד היא מגלה שהיא בהיריון והיא מזועזעת מגורלו של התינוק בבית שהיא חיה בו, בית בו היא איבדה את עצמה ואינה מזהה את עצמה יותר.

2. "Those Youve Known" – אביב מתעורר

החבר הכי טוב שלו התאבד, האהבת נעורים שלו נהרגה בתהליך של הפלה ועכשיו הוא נשלח לפנימייה שבה התלמידים מתעללים בו לאחר שהוא הואשם בהתאבדותו של חברו. ברגע אחרון הוא מתלבט האם להתאבד בעצמו או לא, ואז רוחות חבריו חוזרות אליו ומנסות לתמוך בו ולתת לו את הכוח להמשיך בחייו ולהילחם.

1. "Neverland (Reprise)" – למצוא את ארץ לעולם לא

אחרי שהיא חולה מדי בשביל להגיע להצגה, ג'יי בארי מגיע אליה יחד עם צוות השחקנים והם מעלים את המופע בביתה הקט. יחד עם ארבעת בניה הם צופים בפלא שנוצר, שנקרא "פיטר פן", והיא סוף סוף מגיעה למקום השקט שלה ונפטרת בנחת. לא משנה כמה פעמים נשמע את השיר הזה, הוא עדיין השיר שמוביל למוות העצוב ביותר שנשמע.

מסכימים איתנו? לא מסכימים? תצביעו בסקר ונראה האם אתם חושבים אחרת!

& Juliet – & ג'ולייט

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

הצטרפו למסעה של ג'וליוט של גילוי עצמי והזדמנות שנייה, מסופר דרך השירי פופ הכי נוצצים בשלושה עשורים האחרונים. מחזמר חדש שמוכיח שתמיד יש חיים אחרי רומיאו.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אין הגבלת גיל על המחזמר ואם הילדים שלכם אוהבים את השירים אז ייתכן ויהנו גם אם לא יבינו את העלילה.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

כלל השירים הינם שירים שנכתבו על ידי מקס מרטין ובוצעו בעבר על ידי שלל אמנים, מבריטני ספירס ועד אריאנה גרנדה. להלן כמה מהשירים שניתן למצוא במחזמר:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

את ספר המחזמר כתב דיוויד ווסט ריד עם סיפור שמתרכז ב"מה היה קורה אם" ג'ולייט לא הייתה מתאבדת בסוף המחזה השייקספירי. ההפקה הראשונה עלתה בלונדון בשנת 2019 בכיכובם של מרים טיק ליק, אוליבר טומפסט ועוד.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

מדובר באחת ההצגות החמות של העונה עם הרבה התלהבות סביבה. אנחנו גם מאוד אוהבים קאברים, במיוחד אם הם על במת תיאטרון. חוץ מזה, ההצגה מביאה מבט חדשני עם שירים כיפיים וקופצניים אז למה לא?

Nine to Five – תשע עד חמש

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

עם שיריה של דולי פרטון ומבוסס על הסרט עם אותו השם שיצא בשנת 1980, המחזמר עוקב אחרי דורלי, ויולט וג'ודי, 3 נשים עובדות שהבוסים הסקסיסטיים שלהן דוחפים אותן לנקודת שבירה. הן רוקחות תוכנית לחטוף את המפקח הבזוי שלהן ולנסות להפוך את השולחנות, האם הן יצליחו לבצע רפורמה במשרדן? או שהכל ישתנה כשהמנכ"ל מגיע לביקור לא צפוי?

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אין הגבלת גיל על המחזמר אבל כן יש שימוש מועט בקללות, סיגריות ותכנים לא ראוים לקהל צעיר.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

כלל שירי ההצגה הינם שירים שנכתבו על ידי דולי פרטון. ניתן לראות שני קטעים מההפקה בניו יורק ובלונדון:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

את ספר ההצגה כתבה פרטיסיה רזניק, בהתבסס על תסריט הסרט שנכתב על ידה ועל ידי קולין היגינס בשנת 1980. ההפקה הראשונה של המחזמר עלתה בלוס אנג'לס להרצת ניסיון בשנת 2008 ובשל ההצלחה הם עברו לברודווי ב-2009, בכיכובן של אליסון ג'אני, סטפאני ג'יי בלוק ומייגן הילטי. ההפקה נסגרה אחרי כמה חודשים ובמהלך השנים היו כמה סיורים ברחבי ארה"ב של המחזמר. בשנת 2019 המחזמר נפתח לראשונה בווסט אנד בלונדון.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

דולי פרטון היא אחת הזמרות הגדולות ומחזמר משיריה הוא פשוט תענוג לכל המעריצים. מומלץ לכל מי שבא לו מחזמר כיפי עם נושא שגם היום עדיין מדברים עליו.

Hairspray – היירספריי

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

בולטימור שנת 1962, טרייסי, בחורה מלאה, חולמת על לרקוד בתוכנית הריקודים של קורני קולינס. כשהיא סוף סוף זוכה במקום בתוכנית היא הופכת לסלב בן לילה, האם היא תצליח לחולל שינוי ולקדם אינטגרציה גזעית בתוכנית כך שגם חבריה יוכלו לרקוד איתה?

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

ניתן לבוא עם ילדים והם אף יהנו מההצגה שכן היא מלאה באנרגיות ובשירים קופצניים. לא בטוחים? תושיבו את הילדים לראות את הסרט לפני.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

את השירים כתבו מארק שיימן וסקוט וויטמן. מרבית השירים כל כך קצביים שכל מה שבא לכם לעשות זה לקום ולרקוד. אתם מוזמנים להנות מהקליפים הבאים:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

ההצגה החלה את דרכה בשנת 2002, עם ספר על ידי מארק אודונל ותומאס מייהן, בהתבסס על הסרט "היירספריי" שיצא בשנת 1988. היא עלתה לראשונה בברודווי וזכתה להצלחה מיידית שלוותה בהפקות בכל רחבי ארה"ב, לונדון, רחבי אנגליה ושלל מקומות בעולם כולל בישראל בהפקתו של מאור מימון.

הסיפור אפילו זכה להפקת סרט נוספת ואף הפקת המחזמר בשידור חי בשנת 2016. הוא זכה ב-8 פרסי טוני ובעוד 4 פרסי אוליבייה וממשיך להיות אחד המחזות זמר הכי פופולארים בעולם.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

בהחלט שווה. המחזמר הזה כיפי ואנרגטי עם שירים מעולים ובדיחות טובות לצד בעיה רצינית שהייתה בשנות ה-60 ועדיין קיימת היום. זה המחזמר אם מתחשק לכם לשבת ולרקוד בכיסאות שלכם.

15 שחקני קולנוע וטלוויזיה שלא ידעתם שבאו מהתיאטרון

אוהבים את השחקן ההוא מהסרט המפורסם הזה? מאוהבים בשחקנית המדהימה מהסדרה ההיא? תופתעו לגלות שהם התחילו בכלל בתיאטרון! ריכזנו לכם רשימה של 15 שחקני קולנוע או טלוויזיה שהתחילו את הקריירה שלהם בתיאטרון, לפני שנהפכו להיות סלבריטי בהוליווד:

15. ג'פרי רייט

קריירת הקולנוע של רייט החלה בשנות ה-90 ומאז הוא נראה בסרטים ובסדרות כמו משחקי הרעב וווסטוורלד, אבל הוא בכלל התחיל את הקריירה שלו בהפקה קטנה באוף ברודווי לפני שפנה להוליווד. הוא אפילו זכה בפרס הטוני והאמי על התפקיד שביצע בהצגה "מלאכים באמריקה" שעליה זכה לתשבוחות רבות.

14. מורגן פרימן

פרימן ביסס את מעמדו במהלך השנים כאחד משחקני הקולנוע הטובים ביותר בעשורים האחרונים, מסרטים כמו: "להסיע את מיס דייזי", "מיליון דולר בייבי" ועוד. אבל עוד לפני שהיה שם שכל חובב קולנוע מכיר הוא היה רקדן בסן פרנסיסקו לפני שעבר לניו יורק ושיחק בהפקה כולה שחורה של "הלו דולי" בשנת 1967.

13. ליה מישל

הכוכבת של GLEE שכולם אהבו לזרוק עליה סלושי הייתה כוכבת בברודווי הרבה לפני שמרבית העולם גילה אותה. מישל החלה את הקריירה שלה בגיל 8 בלבד במחזמר "עלובי החיים" ואת הפריצה הגדולה שלה בברודווי קיבלה מהתפקיד הראשי במחזמר "אביב מתעורר". מאז שיחקה בכמה סדרות וסרטים ואף הוציאה כמה אלבומים.

12. מת'יו מוריסון

עוד כוכב GLEE אהוב שבכלל פיזז על במות ברודווי לפני שהוא לימד את התלמידים ממקינלי היי איך לשיר ולרקוד. הוא החל את מסעו בתיאטרון בשנת 2002 במחזות זמר "פוטלוס" ו-"מופע האימים של רוקי", אבל קיבל את הפריצה הגדולה כשכיכב בתור לינק לרקין במחזמר "היירספריי". מאז הוא בנה לעצמו חתיכת רזומה בברודווי ואף הוציא שני אלבומים משלו.

11. טיי דיגס

השחקן הפופולארי החל את דרכו באחת ההצגות המצליחות בברודווי- "רנט". משם הקריירה שלו רק צמחה במגוון סרטים ("הבוס שלי בדייט", "שיקאגו" ועוד) וסדרות ("מרפאה פרטית") והוא אפילו חזר לשחק את אותו התפקיד בגרסת הסרט של "רנט".

10. ג'ון טרבולטה

האיש והאגדה, הידוע בעיקר בתור דני מ-"גריז", טוני מ-"שיגעון המוזיקה" או אפילו עדנה מ-"היירספריי", התחיל את דרכו בהפקה של "גריז" בתור דודי שיצאה לסיור ברחבי ארה"ב. לאחר הסיור הוא הופיע בהצגה "Over Here" בברודווי לתקופה עד שעבר ללוס אנג'לס וחל את הקריירה המצליחה שלו.

9. ויקטור גרבר

אי שם בשנת 1972 גרבר שיחק בהצגה "Godspell" בטורונטו מה שזיכה אותו בתפקיד בסרט המפורסם. מאז הוא פיתח קריירה יפה בברודווי, בהצגות כמו: "סוויני טוד", "Noises Off", "Damn Yankees" ועוד, בקולנוע בסרטים כמו: "Sleepless in Seattle", "טיטאניק", "לא רק בלונדינית" ועוד, ובטלוויזיה בשלל תפקידים, העיקרי בהם הוא מרטין שטיין ב-"Legends of Tomorrow".

8. ג'ייסון אלכסנדר

אין אדם שלא מכיר את סיינפלד, ומשם מכיר את ג'ייסון אלכסנדר, אבל לפני שג'ורג' שיגע את כולנו הוא שיחק, רקד ושר בהצגה "Merrily We Roll Along". מאז הוא השתתף באיסנפור הצגות, סרטים וסדרות ואפילו זכה בפרס הטוני.

7. ג'וש גאד

את הקריירה המצליחה שלו התחיל גאד בהצגה "The 25th Annual Putnam County Speling Bee" בשנת 2005. אחרי זמנו בברודווי השיג תפקיד בסיטקום הוליוודי ומשם המשיך לסרטים רבים, כשהמפורסמים בהם הם: "פרוזן", "היפה והחיה", "המתמחה" ועוד. הוא אפילו חזר לברודווי בשביל לשחק את התפקיד הראשי ב-"בוק אוף מורמן" בשנת 2011.

6. אנה קנדריק

פצצת האנרגיה הזו, ששיחקה בשלל סרטים מצליחים, החלה את דרכה בתיאטרון בגיל 13 בהצגה "High Society" שעליו זכתה במועמדות לפרס הטוני. מאז שפרצה לתודעה לא חזרה לתיאטרון אבל היא לא שוכחת את המקורות שלה ושיחקה בשלל סרטים מוזיקליים, כמו: "Pitch Perfect", "Into the Woods", "The Last 5 Years".

5. מריל סטריפ

השחקנית שוברת השיאים, עם 21 מועמדויות לאוסקר, שיחקה בברודווי בשנת 1975 בהצגה "Trelawny of the Wells" ובעוד שתי הצגות בשנת 1976 שזיכו אותה במועמדות לפרס הטוני. מאז 1977 היא לא חזרה לתיאטרון, אבל שיחקה בכמה סרטים מוזיקליים כמו "Into the Woods" ו-"מאמה מיה".

4. דיאן קיטון

עוד לפני האוסקר והגולדן גלוב והאמי, קיטון זכתה בתפקיד במחזמר המוכר "שיער" כשהייתה בת 22. שנתיים אחרי היא זכתה בתפקיד נוסף בהצגה יחד עם וודי אלן, שעליו אף קיבלה מועמדות לטוני, ואחרי המעבר להוליווד ההצלחה רק גדלה.

3. שרה ג'סיקה פארקר

קארי בראדשו מסקס והעיר הגדולה הייתה אנני הרבה לפני שהיא גילתה את ניו יורק. שרה ג'סיקה פארקר התחילה את דרכה בברודווי בגיל 14 ובגיל 19 כבר כבשה את מסכי הקולנוע. היא אפילו חוזרת השנה עם בעלה, מת'יו ברודריק, לסבב נוסף בתיאטרון בהצגה "Plaza Suite".

2. ג'ולי אנדרוז

מלכת המחזות זמר. בטוחים שזו לא הפתעה גדולה מדי אבל לפני שהיא כיכבה על המסך שלכם ב-"צלילי המוזיקה", "מרי פופינס" ואפילו "יומני הנסיכה", ג'ולי אנדרוז הייתה כוכבת ברודווי רצינית. לצערנו, בשנת 1997 היא עברה ניתוח בגרון שפגע לה במיתרי הקול וככה נגמרה לה הקריירה הגדולה במחזות זמר. מאז, אנדרוז השקיעה את זמנה בפרויקטים רבים בתיאטרון בתפקידי שונים, בסרטים מצוירים ועוד.

1. יו ג'קמן

כן, כן, וולברין יודע לשיר. ראיתם את זה ב-"אמן הגדול מכולם", "עלובי החיים" ו-"אוקלהומה" אבל לפני שהוא הגיע למסך הקולנוע הוא כיכב בהפקות תיאטרון באוסטרליה וההצלחה הגדולה הגיעה ממשחקו כקורלי ב-"אוקלהומה" בווסט אנד. רוקד ושר על במות התיאטרון, יו ג'קמן אף פעם לא שכח מאיפה הוא הגיע והוא מדי פעם חוזר לטקס פרסי הטוני להופעה קטנה. אנחנו בעד מחזמר וולברין בכיכובו, מה אומרים?

הרבה שחקניות מוכשרות ושחקנים מוכשרים, אבל ממי הכי הופתעתם? הצביעו בסקר הבא!

אבא מתארס מגיע לתיאטרון!

מחזמר חדש בשם Identical (זהות) מחפש היום את הכוכבות החדשות שלו שיובילו את ההצגה, זוג תאומות זהות.

המחזמר מבוסס על ספרו של אריך קסטנר "אורה הכפולה", שקיבל עיבוד לסרט בשם "אבא מתארס" שיצא בשנת 1961 בכיכובה של היילי מילס וגרסה מחודשת שלו שיצאה בשנת 1998 בכיכובה של לינדזי לוהאן.

המחזמר החדש מחפש כעת זוג תאומות זהות בגילאי 9-12 להפקה שתרוץ בקיץ הבא בנוטינגהאם, אנגליה. את ההצגה יביים טרוור נון (כנר על הגג), הספר נכתב על ידי סטיוארט פטרסון (ספר הג'ונגל) ואת השירים כתבו הצמד סטיילס ודרו.

רק אנחנו מחזיקים אצבעות שזה יהיה טוב ממש בשביל להגיע לווסט אנד? נחכה ונראה.

The Lightning Thief – גנב הברק

המחזמר מציג כיום בווסט אנד שבלונדון עד ה-2 במרץ 2025.

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

בהתבסס על הספר עם אותו השם, ההצגה עוקבת אחרי פרסי ג'קסון, ילד עם בעיות קשב וריכוז שאינו מצליח להשתלב באף מסגרת חינוכית. יום אחד, כשהוא מותקף על ידי יצור משונה הוא מגלה שהוא בעצם חצי בן אדם חצי אל, ולא סתם אל- הוא הבן של פוסידון. העניינים מסתבכים כשהוא מואשם בגניבת הברק של האל זאוס ויחד עם חבריו הוא יוצא למסע להוכיח את חפותו.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

רק עם ילדים. זו הצגה די ילדותית ואפשר לבוא בלי ילדים אבל אם אתם לבד כדאי להשקיע את הכסף בהצגה אחרת. הילדים שלכם מאוד יהנו ממנה אם תבואו איתם.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

השירים במחזמר נכתבו על ידי רוב רוקיקי. אם יכולים לצפות בכמה קליפים מההצגה בסרטונים הבאים:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

ההצגה החלה בניו יורק כהצגה של שעה אחת בלבד שהוצגה בחינם בשנת 2014 ואפילו יצאה לסיבוב הופעות ברחבי ארה"ב. לאור ההצלחה הרבה הרחיבו את תסריט ההצגה, הוסיפו שירים והאריכו אותה לשעתיים. היא הוצגה לראשונה באוף ברודווי בשנת 2017 ובשנת 2019 יצאה לסבב הופעות ברחבי ארה"ב. בספטמבר 2019 היא סוף סוף פתחה בברודווי עם בימוי על ידי סטפן בראקט ובכיכובם של כריס מקארל, קריסטן סטוקס וג'ורל חוויאר.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

הצגה כיפית ומלאת חיים אבל מאוד ילדותית. אם אתם אוהבים את סיפורי פרסי ג'קסון ממש תהנו אבל ההצגה הזו בכללי ילדותית. מאוד מומלצת לבוא עם ילדים אבל אם אתם בלי הילדים כדאי לכם ללכת להצגות אחרות.

StageDooring – מה זה ואיך אפשר להשתתף?

סטייג'דור, או במילים אחרות – דלת כניסת האמנים, הפך במהלך השנים לפעולה ולא רק לשם עצם. ישנו מנהג, בעיקר בניו יורק, שבו לאחר ההופעה ואחרי הקידה ניתן להגיע לסטייג'דור ולחכות לשחקנים לצאת ולחתום על הפלייביל שלכם (החוברת שמקבלים בהצגה). המנהג הזה הפך להיות כל כך פופולארי שהיום אין הצגה בברודווי שלא עושה את זה והשחקנים עצמם מאוד מתרגשים לצאת ולפגוש את כל המעריצים שלהם.

אז איך עושים את זה ומה המנהגים המקובלים? בשביל לענות על השאלות האלו ריכזנו לכם כמה טיפים לסטייג'דורינג:

1. וודאו היכן הדלת נמצאת כדי שתדעו איך להגיע אליה – ברוב ההצגות הדלת נמצאת ממש ליד דלת היציאה לקהל אבל יש מקרים יוצאי דופן בהם צריך ללכת מעט בשביל להגיע לסטייג'דור. לכן, כדאי לשאול את אחד מהסדרנים במהלך ההפסקה או לאתר את הדלת לפני ההצגה (יש שלט על הדלת שמציין שהיא הסטייג'דור ולרוב יש בסביבה חסמים בשביל להפריד בין הקהל לבין השחקנים). כדאי לכם גם לנסות ולמהר לצאת מהתיאטרון אחרי הקידה כדי לתפוס מקום טוב.

כשהלכתי לראות וויקד לקח לי מלא זמן למצוא את הסטייג'דור ופספסתי את השחקן הראשי. הסתבר שהדלת הייתה מחוץ לאולם מעבר לכביש קטן המוביל לחנייה במקום שבחיים לא הייתי מנחשת ללכת אליו. 

2. הכינו את הפלייביל שלכם והפלאפון ביד – הולך להיות צפוף והולכים להיות הרבה אנשים. לכן, כשהשחקנים יוצאים הם לרוב מעדיפים לחתום יחסית מהר אז תהיו מוכנים עם הכל ביד כדי שלא תצטרכו להתעסק יותר מדי ולפספס את השחקן (לא תמיד הם יחכו לכם). אפשר לנסות ולהחתים יותר מפלייביל אחד אבל זה תלוי בשחקן ובעומס שיש בסטייג'דור.

כל הצגה הייתי דואגת לקחת עוד שני פלייבילס לאחיות שלי והייתי מחתימה גם אותם. לרוב השחקנים היו סבלניים וחתמו על שלושתם אבל לפעמים כשראיתי שיש עומס הבאתי לשחקנים לחתום רק על אחד.

3. תתכוננו לחכות – השחקנים בסך הכל באים ליום עבודה רגיל. חלקם צריך זמן רב להוריד את האיפור או אפילו להתקלח אחרי ההופעה ולכן יכול להיות מצב שתחכו יחסית הרבה זמן עד שהשחקן שאתם רוצים יצא.

האינטראקציות הכי כיפיות שלי היו עם שחקנים שחיכיתם להם מעל 20 דק'. בזמן הזה מרבית הקהל כבר הלך ונשארו מספר מועט של אנשים ככה שיכלתי לנהל עם השחקן או השחקנית שיחה נורמלית, לקחת תמונה בכיף ואפילו לקבל מהם הקדשה. למשל, השחקנית סטפני ג'יי בלוק אהובה מאוד על אחותי אז ביקשתי ממנה לחתום לה הקדשה ומזל טוב על הפלייביל לקראת היום הולדת שלה. לא רק שהיא כתבה את השם שלה וחתמה לה בענק, היא גם כתבה מזל טוב על עמוד שלם וממש שמחה לעשות את זה. הנדיבות שלהם ברגעים אלו מדהימה ושווה כל דקת המתנה.

4. תחתימו את כולם – אמנם השחקני אנסמבל לא מפורסמים היום אבל אי אפשר לדעת מה יקרה איתם מחר. חוץ מזה, הם כל כך שמחים לחלק חתימות ולדבר עם מעריצים שהם יעשו את זה בכיף גדול ויתרגשו מאוד אם תזרקו להם איזו מילה טובה או תבקשו תמונה.

הייתה הצגה שהגעתי אליה בגלל שחקן אנסמבל אחד שקלטתי אותו בוידאו של אחד הנאמברים. הוא רקד בצורה כזו מופלאה שהייתי חייבת ללכת לראות את ההצגה בלייב. בסטייג'דור זיהיתי אותו וסיפרתי לו שהוא הסיבה שבגללה הגעתי. אתם יכולים לדמיין כמה מאושר הוא היה באותו הרגע ואיזה חיוך ענק עלה לו על הפנים. 

5. יתכן והשחקן שאתם רוצים לפגוש לא יצא. זו זכות ולא חובה והם בסך הכל בני אדם שרוצים לחזור הבייתה למשפחה שלהם. לרוב, ככל שהם מפורסמים יותר ככה הסיכוי שיצאו קטן יותר. עדיין שווה לחכות ואולי תיפלו על יום שבו הם יחליטו לפגוש קצת מעריצים.

לא פעם ולא פעמיים חיכיתי הרבה זמן עד שהשומר אמר את המילים המאכזבות "אין יותר שחקנים שיוצאים היום". זה קורה וזה מבאס, אבל סה"כ זה מובן וממשיכים הלאה. אבל כשהם כן יוצאים ואתם המזליסטים שהיו שם זה כיף גדול ומרגיש כמו רגע נדיר בקהילת התיאטרון. למשל, בן פלאט לא היה תמיד יוצא ולי יצא להיות באחת ההצגות הראשונות שהוא כן יצא ואפילו הצטלם עם הקהל.

6. אל תהיו חצופים. תגידו תודה על החתימה, התמונה או אפילו על ההופעה הטובה שהם הציגו בפניכם. אל תגעו בהם אם הם לא מסכימים ותשאלו אם אפשר לקחת תמונה. תהיו מנומסים ותזכרו- הם לא חייבים לכם כלום.

ראיתי את שון הייז בהצגה ולפני שהוא יצא לסטייג'דור הם הכריזו בקול רם שהוא לא לוקח תמונות. כשהוא הגיע אלי שאלתי אותו בנחמדות אם אני יכולה להצטלם איתו (בכל זאת ניסיתי) והוא אמר שכל עוד הוא חותם אין לו בעיה. כנראה הוא היה בלחץ של זמן ורצה לסיים מהר, אז מזל שהבאתי לו 3 פלייבילס לחתום עליהם ובזמן צילמתי הוא היה נחמד מספיק לחייך לשנייה למצלמה.

סה"כ מדובר בחוויה כיפית והזדמנות נדירה להוקיר תודה לשחקנים שהוציאו את נשמתם על הבמה לפניכם. זה מצב של WIN WIN כשהשחקנים נהנים לקבל מחמאות והקהל נהנה מקצת יחס אישי. אל תתביישו לספר שאתם מישראל, להגיד להם כמה נהניתם ואפילו לומר לשחקן האהוב עליכם שהוא היה הכי טוב בהצגה.

הלכתם לסטייג'דור? יש לכם חוויה מגניבה? שתפו אותנו!

 

ביקורת – ביטלג'ויס Beetlejuice

הכתבת הראשית שלנו חוזרת עוד פעם עם ביקורת על מגוון הצגות ומחזות זמר שמציגות בברודווי שבניו יורק, והפעם היא הלכה לראות את ביטלג'ויס. רדו לסוף הפוסט בשביל לראות כמה פלייבילס היא נתנה להצגה!

ההצגה ביטלג'ויס מפגישה אותנו עם אדם וברברה, זוג שנפטר לא מזמן והופך לרוחות רפאים רק בשביל לגלות שמשפחה אחרת נכנסה לביתם ומוחקת את כל חייהם. בניסיון להבריח את המשפחה מהבית הם נעזרים במגרש השדים ביטלג'ויס, רוח האובססיבית לפסים, שמזומן לחיים האמיתיים על ידי אמירת שמו 3 פעמים.

את ההצגה הזו ראיתי פעמיים, פעם אחת בוושינגטון ופעם נוספת בניו יורק, ופעמיים הצחוק היה בלתי נשלט והחוויה הייתה נהדרת. באתי בלי לראות את הסרט לפני ככה שלא הייתה לי דעה קדומה או אפילו מושג על מה ההצגה ואני חושבת שזה מה שגרם לחוויה להיות עוד יותר מיוחדת.

מכניסים את הקהל לאווירה עוד לפני תחילת ההצגה, כשהאולם עוד קצת מואר עם אורות ירוקים, המסך למטה עם שלט ניאון ענק וערפל ירוק מבצבץ מהבמה. הכל נורא קריפי ומוזר ואי אפשר שלא להתלהב עוד לפני שההצגה מתחילה.

הסיפור אמנם כבד ומדבר על ילדה שאיבדה את אימה ובעקבות כך הקשר שלה ושל אביה התנתק וזוג שנהרג עוד לפני שיכלו להגשים את חלומותיהם להביא ילדים, אבל עדיין כל הצוות סביב ההצגה מצליח להשכיח אותנו מהחלקים הקשים ולגרום לנו להסתכל על הכל במבט חיובי ומשעשע. יש שיראו את זה כמעליב אבל אני מאוד אהבתי את היחס שלהם לכל נושא המוות בהצגה.

החלק החזק ביותר הוא צוות השחקנים שמובילים אותה. עם אלכס ברייטמן שמושך את החוטים בתור ביטלג'ויס וסופיה אן קארוסו שמרשימה עם יכולות ווקליות מרשימות לנערה צעירה שכמוה אי אפשר שלא לתהות – האם המחזמר יהיה מוצלח גם בלעדיהם? הם כל כך מושלמים לתפקידים שלהם שאני לא יכולה לדמיין אף שחקן אחר נכנס לנעליים של ביטלג'ויס או לידיה.

מלבד צוות השחקנים המופלא, ההצגה קסומה הרבה בזכות התפאורה המרהיבה שלה. מוזרה ומיוחדת עם שינויים מרשימים בין מערכה למערכה, התפאורה היא זו שמשרה את האווירה שמלווה את הקהל במשך שעתיים וחצי. בדרך כלל אני לא מתייחסת לתפאורה יותר מדי בהצגות אבל כאן פשוט לא יכולתי להתעלם, אז שאפו!

הדבר היחידי שפחות אהבתי היה האילוץ בעלילה לגרום לדמויות להיקשר או להשלים. למשל, **ספוילרים קלים** כשברברה ואדם מרגישים כמו אמא ואבא חלופיים ללידיה או אפילו בסוף כשלידיה ואביה משלימים ופתאום היא מקבלת את דליה כאמא חורגת. הכל מתקדם מהר מדי ולא תמיד הגיוני, הרי לפני שנייה היא כמעט עזרה לביטלג'ויס להרוג ילדה קטנה ועכשיו היא פתאום משנה את דעתה בכזו דרסטיות? כמובן שזה ככה בעיקר כי רוצים להגיע למסר הסופי מהר אבל זה הרגיש פשוט מזויף וחבל.

הציון שבחרנו לתת להצגה זו הוא:

סה"כ מדובר בהצגה כיפית ומצחיקה עם רגעים ציניים שבאים בדיוק בזמן והפקה כוללת מעולה. אך עם כל האהבה הגדולה לא בטוח שכולם יתחברו אליה ואל האווירה הצינית, כי עדיין מדובר בהצגה שצוחקת על המוות מההתחלה ועד הסוף. אבל אם אתם בעד הציניות ולשבור מוסכמות ההצגה הזו פשוט מושלמת לכך.

לעמוד ההצגה

The Prince of Egypt – נסיך מצרים

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

מבוסס על הסרט "נסיך מצרים" שיצא בשנת 1998 המבוסס על סיפור יציאת מצרים, המחזמר עוקב אחר סיפורו של משה מילדותו כנסיך מצרים ועד שהוא ממלא את גורלו כמנהיג בני ישראל ומשחרר אותם משנים של עבדות.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אין הגבלת גיל ואף מומלץ לבוא עם ילדים.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

את כלל השירים כתב סטפן שוורץ (וויקד). הוא ראשית כתב כמה שירים לסרט שיצא בשנת 1998 ולקראת המחזמר הוא כתב שירים נוספים.

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

את ספר ההצגה כתב פיליפ לזבניק בהתבסס על הסרט עם אותו השם שיצא בשנת 1998 ובהתבסס על סיפור יציאת מצרים. ההפקות הראשונות החלו בשנת 2017 אך ההצגה הגיעה לראשונה לווסט אנד בלונדון בשנת 2020.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

אם אתם בלונדון בתקופה הזו ומתחשק לכם ערב מהנה לכל המשפחה זה בהחלט המחזמר עבורכם. סיפור יציאת מצרים ידוע בכל בית יהודי בישראל ונחגג כל שנה אז למה לא להנות ממחזמר שלם על הבמה?