Home » מחזמר » עמוד 20

קטגוריה: מחזמר

Legally Blonde – לא רק בלונדינית

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

אל וודס חושבת שהחבר שלה, וורנר, עומד להציע לה נישואין, אך במקום זאת הוא זורק אותה בגלל שהיא אינה "רצינית מדי" לגבי החינוך והעתיד שלה. נחושה בדעתה להחזיר אותו אליה, אל מנסה להתקבל לביה"ס למשפטים בהארוורד, איפה שוורנר הולך להתחיל בשנה הבאה. האם היא תצליח ותתקבל? האם וורנר והיא יחזרו להיות ביחד?

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

ההצגה היא כמעט אחד לאחד כמו הסרט, אז תמיד תוכלו לצפות בו לפני ולהחליט בעצמכם. ישנם תכנים שקשורים לרצח, הטרדה מינית ועוד ולכן תחשבו האם ילדיכם בוגרים מספיק להצגה זו.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

השירים נכתבו על ידי ניל בנג'מין ולורנס אוקפה, ומאז יציאת המחזמר הם הפכו להמנון בקרב אוהבי מחזות הזמר. ניתן לראות כמה מהשירים בקליפים הבאים:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

המחזמר נכתב על ידי הת'ר האק, על בסיס הספר והסרט עם אותו השם שיצא בשנת 2001 בכיכובה של ריס ווית'רספון. הוא החל בהרצה קצרה בקליפורניה ומהר מאוד עבר לברודווי בשנת 2007. הוא זכה להצלחה רבה ועבר לווסט אנד שבלונדון בשנת 2009 והפקות רבות אחרות מסביב לארה"ב והעולם. הוא זכה ב-3 פרסי אוליבייה אך לא זכה באף פרס טוני, למרות שהועמד ל-7 פרסים.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

כן, כן, כן, כן!!! המחזמר כיפי, מקפיץ, מעורר השראה תוך כדי הצגת בעיות בחברה. יש בו את כל מה שצריך בשביל ערב מהנה שמשולב בשירים אנרגטיים וסיפור שכיף תמיד לחוות מחדש. "לא רק בלונדינית" הוא סרט קאלט והמחזמר עושה לו צדק ומביא את כל מה שאהבתם בסרט לבמה מולכם.

אבניו קיו בישראל!!

שמעתם נכון! ההצגה המטריפה קיבלה גרסה ישראלית (בעברית) והיא עולה ממש כאן בתל אביב כל חודש! לקניית כרטיסים

אבניו קיו היא הצגה שוברת מוסכמות שנכתבה על ידי רוברט לופז וג'ף מרקס והיא אהובת הקהל כבר שנים רבות. מדובר בפארודיה פרועה, שנונה ועוקצנית שעושה שימוש בבובות ללמד אתכם שיעורים לחייכם הבוגרים על נושאים כמו גייז, יוקר המחייה, אהבה, פורנו, גזענות ועוד. היא עלתה לראשונה בברודווי בשנת 2003, זכתה בשלל פרסי טוני ורצה למשך שנים עד יוני 2019 (אנחנו אפילו ראינו אותה פעמיים!).

מזל שיש לנו הפקה מקומית משלנו להביא את הקסם הזה גם אלינו. ההפקה התחילה במרכז רוזין שברמת אביב ג' והיום היא רצה בשיתוף עם סינמה סיטי ישראל. היא עלתה לראשונה בסינמה סיטי גלילות באוקטובר 2019 ובשל ההצלחה המסחררת והאולמות המפוצצים היא תמשיך לרוץ למשך עונת 2020.

לא כל יום יש הפקות עצמאיות מוצלחות כמו זו, במיוחד כאלו שמקבלות רק שבחים מהקהל, אז בהחלט אפשר לומר שאנחנו גאים ושמחים על ההצלחה הרבה ומאחלים שתמשיך.

אז אם מתחשק לכם משהו שונה, מיוחד, מצחיק ושנון, שיגע בכל הנקודות הרגישות בחיינו בהומור פרוע וכל זה עם בובות שיזכירו לנו את "רחוב סומסום" הותיק- זו ה-הצגה להגיע אליה ולבלות עם החברים או המשפחה.

כמה עובדות מעניינות על ההצגה:

  • היא הביסה את וויקד בפרס המחזמר הטוב ביותר.
  • היא רצה בברודווי למשך 6 שנים ואחר כך רצה באוף ברודווי למשך 10 שנים נוספות.
  • כל הבובות בהפקה בברודווי ואוף ברודווי יוצרו ותוקנו ביד על ידי אחד השחקנים המקוריים בהפקה.
  • שחקן אחר מההפקה המקורי, שהועמד לפרס הטוני כשחקן הטוב ביותר, עבר לביים את ההפקה כשעברה לאוף ברודווי.
  • רוב הפעמים כשהבובות לובשות בגדים שונים מדובר בבובה אחרת לגמרי, כלומר יש 34 בובות ל-18 תפקידים!
  • לפעמים יש שחקן אחד שמפעיל את הבובה ושחקן אחר שנמצא בצד השני של הבמה, או מאחורי הבמה, שמדובב אותה.
  • הייתה הפקה שעלתה בארץ בכיכובם של טלי אורן, עידן אלתרמן, רועי בר נתן ועוד.

יאללה אתם עוד כאן?? לקניית כרטיסים

The Office! A Musical Parody – המשרד! פארודיה מוזיקלית

ההצגה מוצגת רק בOff-Broadway.

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

זהו בוקר טיפוסי בחברת הנייר השלישית בגודלה בסקראנטון, עד שבלי שום סיבה הגיונית צוות תיעודי מתחיל לצלם את חייהם של עובדי חברת "דאנדר מיפלין". אל תחמיצו את הפארודיה המצחיקה ולא מורשית של הסדרה המפורסמת – "המשרד".

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אם הילדים שלכם צפו בסדרה ואהבו אותה, אין סיבה שלא תביאו אותם איתכם, אבל בסה"כ ההצגה הזו מיועדת רק למי שצפה בסדרה.

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

ההצגה נכתבה על ידי בוב וטובלי מקסמית' שדאגו לנו לכמה פארודיות אחרות לפני כן, מביניהן הפארודיה על הסדרה "חברים". הם יודעים מה הם עושים בשלב הזה והם אוהבים במרץ על המחזמר הבא שלהם – התשוקה של הטלאטאביז. ההפקה באוף ברודווי פתחה בספטמבר 2018 ובשל ההצלחה המרובה היא ממשיכה עד היום ואף יוצאת לסבב הופעות ברחבי ארה"ב.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

ההצגה הזו מיועדת רק למי שצפה בסדרה, אהב אותה ורק מחכה להזדמנות לצחוק עליה ולהנות עוד קצת מהדמויות השונות שראיתם על המסך. פארודיות הן ההצגות הכי כיפיות למי שמבין, במיוחד כאן עם ליהוק מעניין ומצחיק לשלל התפקידים.

ביקורת – וויקד Wicked

הכתבת הראשית שלנו חוזרת עוד פעם עם ביקורת על מגוון הצגות ומחזות זמר שמציגות בברודווי שבניו יורק, והפעם היא הלכה לראות את וויקד. רדו לסוף הפוסט בשביל לראות כמה פלייבילס היא נתנה להצגה!

ההיכרות שלי עם וויקד עוד מחזירה אותי לשנת 2013 לביקור שלי בלונדון, ומאז הספקתי לראות את ההצגה עוד פעמיים – פעם אחת בברודווי ב-2017 ופעם אחת באורגון בסיור ב-2019. למה לקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב את הביקורת הזו? אולי בגלל שהיא הפכה להיות כל כך קבועה בנוף התיאטרון שזה פשוט ברח לי מהראש. אז בואו נתחיל…

וויקד מספר את הסיפור של ארץ עוז, המכשפה הירוקה, איש הפח, איש הקש ועוד שלל אגדות ופנטזיות שלא ידעתם שאתם צריכים בחייכם. סיפור יפייפה של חברות לא צפויה בין אלפבה לגלינדה, שתי בחורות שמגיעות מקצוות שונים של העולם ומוצאות חברות אמת אחת בשנייה.

מדובר באחת ההצגות המצליחות ביותר בשנות האלפיים, עם הפקה קבועה בלונדון ובניו יורק ועוד שלל סיורים ברחבי ארה"ב וקנדה. נראה כאילו בכדי להפוך לשחקנית מן המניין בברודווי עלייך לעבור בתפקיד של גלינדה או אלפבה, מעין חניכה לעולם התיאטרון. ההתלהבות סביב המחזמר כל כך גדולה שלפעמים אנשים שוכחים שהוא בכלל לא זכה בפרס הטוני למחזמר הטוב ביותר, לא שזה משנה בשלב זה. אז למה עם כל ההצלחה הזו אני עדיין לא מתלהבת ממנו כל כך?

השירים במחזמר מעולים, הם כבר הפכו לחובה לכל חובב תיאטרון מושבע, כי לא הגיוני שאתה אוהב תיאטרון בלי להכיר את Popular בעל פה או שיהיה לך חבר דואט לשיר איתו את For Good, ואל תתחילו לדבר איתי בכלל על Defying Gravity שגרם לאח שלי להתלהב מהתיאטרון בפעם הראשונה. אפילו השירים הפחות מוכרים מצוינים אחד אחד ועושים לך חשק לשמוע אותם בלופים שוב ושוב ושוב.

התפאורה והתלבושות פשוט מוציאים עיניים ומכניסים אותנו לעולם הפנטזיה של ארץ הפלאות וממש אפשר לראות את ההשקעה הרבה שהקדישו לכל פרט קטן על הבמה. לפעמים כן היה לי חסר משהו בתפאורה כי נדמה שרוב הזמן הבמה עצמה די ריקה, הם יושבים על ספסל חצר כשהם לומדים בבית הספר ובבתים שלהם אין רהיטים, בכלל. אבל נסלח להם בקטע הזה כי זה ממש משני ולא קריטי לעלילה.

כל נאמבר מדהים יותר מקודמו, השחקנים שהם מלהקים לתפקידים מדהימים אחד אחד ומפתיעים ביכולות הווקליות שלהם, הבימוי מעולה, העלילה יצירתית ומעניינת וסוף סוף שמה נשים חזקות במרכזה, הטוויסטים מפתיעים וכיפיים והאולם תמיד ענק ומרשים.

אז מה לא הסתדר? מה לא תפס כל כך? אני באמת לא יודעת לומר לכם. מדובר במחזמר מדהים שאם נפרק אותו לחלקים שמרכיבים אותו הוא יקבל 100 עגול, אבל כשמחברים הכל ביחד חסר משהו, לפחות לי. ראיתי אותו 3 פעמים ואף פעם לא יצאתי בוואו מטורף, אבל הרבה אנשים אחרים כן.

הציון שבחרתי לתת להצגה זו הוא:

אמנם אני לא חובבת מושבעת של המחזמר, אני עדיין אוהבת לשמוע את השירים מדי פעם ואם תתנו לי כרטיס בזול אלך לראות אותו בפעם הרביעית. כן אומר שמבחינתי זה מחזמר קלאסי להיכנס איתו לעולם התיאטרון, יש בו הכל והוא מפתיע ומחדש ונותן לכל צופה חוויה מדהימה. אז אל תתנו לי לדכא אתכם ולכו לראות אותו, אולי בשבילכם הוא כן יעשה את הוואו המטורף הזה שחיכיתם לו כל חייכם.

** לקניית כרטיסים לניו יורק לחצו כאן.

** לקניית כרטיסים ללונדון לחצו כאן.

לעמוד ההצגה

Girl From the North Country – בחורה מהארץ הצפונית

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

המחזמר לוקח אותנו לעיירה בשם דולות' במינסוטה, בשנת 1934, לבית הארחה של משפחת ליין. נדמה שכל מי שנמצא בבית באותה תקופה חווה חוסר מזל כלשהו, אם זה אב המשפחה שמנסה למנוע פשיטת רגל, הבת המאומצת שנכנסה להיריון מאדם לא ידוע, המשפחה שמתארחת שם שאיבדה את העסק המשפחתי, האלמנה שמחכה לכסף של בעלה המנוח ועוד. הכל משתנה כששני אורחים חדשים, בוקסר ואיש מכירות, מגיעים לבית…

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

מומלץ לילדים מגיל 12 ומעלה, ישנו שימוש בשפה בוגרת במהלך ההצגה.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

כלל השירים במחזמר הינם שיריו של בוב דילן בעיבודים חדשים ויפיפיים. ניתן לצפות בכמה מהביצועים בקליפים הבאים:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

המחזמר נכתב על ידי קונור מקפירסון ובוים על ידו. ההפקה הראשונה עלתה בלונדון בשנת 2017 ועברה רשמית לווסט אנד באותה השנה. מאז זה הופיע באוף ברודווי ב-2018 וחזר לווסט אנד בשנת 2019 אחרי הפקה מוצלחת בטורונטו. בשנת 2020 ההפקה תרוץ גם בלונדון וגם בניו יורק בברודווי. המחזמר זכה בשני פרסי אוליבייה.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

אם בא לכם הצגה מיוחדת ושונה מהנוף בברודווי או בווסט אנד, זו ההצגה בשבילכם. עם השירים המהפנטים של בוב דילן, תקבלו הופעה מסקרנת עם אופי מיוחד ותצאו עם משהו אחר.

Caroline, or Change – קרוליין, או שינוי

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

ההצגה מספרת את סיפורה של קרוליין, עוזרת בית בשנת 1963 בלואיזינה שבארה"ב שחייה משתנים בעקבות שינויים קטנים וגדולים כאחד. המחזמר חוקר איך בזמנים של שינויים גדולים אפילו המעשים הפשוטים ביותר משקשקים את עולמו של האדם.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

מומלץ לגילאי 11 ומעלה. בכללי מדובר על תקופה היסטורית בארה"ב ועל כן לא כדאי לקחת ילדים שלא יבינו את המשמעות של ההצגה.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

את השירים כתבו טוני קושנר וג'יאנין טיסורי במוזיקה שמשלבת בלוז, מוזיקה קלאסית, מוטאון, קלייזמרים ומוזיקה עממית. ניתן לשמוע כמה מהשירים בקליפים הבאים:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

ספר ההצגה נכתב על ידי טוני קושנר, וההפקה הראשונה שלה עלתה בשנת 2003 באוף ברודווי עד שעברה לברודווי בשנת 2004. היא פתחה בלונדון בשנת 2006 ואף קיבלה הפקות חוזרת בלונדון בשנת 2018 ובניו יורק בשנת 2020 בכיכובה של שרון די קלארק. ההצגה זכתה בפרס טוני אחד ובשני פרסי אוליבייה וקיבלה ביקורות מדהימות.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

המחזמר הנ"ל מספר היסטוריה אמריקאית בדיוק כפי שראינו בסרטים רבים בקולנוע. הוא דן במעמדם של האפריקאים אמריקאים בארה"ב של שנות ה-60 ובשינויים שהחלו בשנים אלו. אם הנושא אינו מעניין אתכם לא היינו ממליצים לכם ללכת לצפות במחזמר, אך אם אתם רוצים לראות עוד נגיעה בתקופה ההיא, כולל הקשר לעם היהודי בארה"ב, זו ההצגה בשבילכם. היא תכניס אתכם לביתם של שתי משפחות שבאות מרקע שונה של אפליה ומצב שונה של המלחמה שהם צריכים להילחם למען שיווין זכויות.

Sunday in the Park With George – יום ראשון בפארק עם ג'ורג'

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

המחזמר עוקב אחרי ג'ורג' סרה בחודשים המובילים לקראת סיום הציור המפורסם ביותר שלו – "יום ראשון אחר הצהריים על האי לה גראנד ז'אט". בעוד הוא נשאב לצורך שלו לסיים את הציור, ג'ורג' מרחיק ממנו את הבורגנות הצרפתית, מעצבן את חבריו האמנים ומזניח את אהובתו דוט, מבלי להבין שהמעשים שלו יהדהדו במהלך מאה השנים הבאות.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

אין הגבלת ילדים על המחזמר אבל לא כדאי לקחת ילדים קטנים מדי שכן הם כנראה ישתעממו.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

את השירים כתב סטיבן סונדהיים המפורסם. ניתן לצפות בכמה קליפים מההפקות השונות:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

את ספר ההצגה כתב ג'יימס לפיין בהשראת הציור "יום ראשון אחר הצהריים על האי לה גראנד ז'אט" של הצייר ז'ורז' סרה. ההפקה הראשונה עלתה בברודווי בשנת 1984 בכיכובם של ברנדט פיטרס ומנדי פטינקין. מאז היא זכתה בשלוש הפקות בווסט אנד שבלונדון ועוד שתי הפקות בניו יורק, כאשר האחרונה מביניהם בכיכובם של אנלי אשפורד וג'ייק גילנהול. ההפקה האחרונה הצליחה כל כך שהיא עברה ללונדון לתקופה מוגבלת בשנת 2020.

המחזמר זכה בסה"כ בפרס פוליצר לדרמה, 2 פרסי טוני ו-7 פרסי אוליבייה סה"כ.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

ההפקה הנוכחית קיבלה הרבה שבחים בניו יורק והיא מגיעה ללונדון לתקופה מוגבלת. שווה לקפוץ ולראות את שני השחקנים האדירים הללו על הבמה בהפקה נועזת ומצוינת.

ביקורת – מיקה שלי (תיאטרון הבימה)

בתזמון גרוע בהחלט, יום לפני שההפקה יורדת לצמיתות מהבמות, החלטתי לכתוב ביקורת לאחת ההצגות שהיה לי הכי כיף לראות אותן שוב ושוב ושוב, רק בזכות השירים של יאיר רוזנבלום.

"מיקה שלי" מספר את סיפורם של חבורת חברים בני 18 משנת 1967. חברו הכי טוב של גידי זה ארי, החבר של נועה, החברה הכי טובה של מיקה, שיוצאת עם גידי. יש גם את מני בחבורה שיוצא עם דבי, החברה הכי טובה של אלישע. לא נשכח גם את קדוש, מנהל המכולת ואבא של מיקה, ואת חנק'ה, אימו של גידי. המון דמויות ושלל סיפורים שמשתלבים זה בזה.

יש הרבה ביקורות על ההצגה הזו, והעיקרית מביניהם היא שהעלילה מפוזרת מדי, פוליטית, לא נכנסים לאף דמות בצורה מעמיקה ומספקת באמת, יש הרבה חורים בעלילה שאין עליהם הסבר ובקיצור משהו שם לא עובד. רואים שהייתה כוונה טובה ורצו להביא כמה שיותר את רוח התקופה בנערים בני 18 בשנות ה-60 וה-70 אבל זה פשוט לא מספיק.

מזל גדול ששיריו של יאיר רוזנבלום מדהימים כל כך שלא היה לי אכפת על מה העלילה, רק שימשיכו לשיר. הביצועים של השירים מדהימים אחד אחד והעיבוד המחודש כיפי ומרגש. עמית פרקש, אושרת אינגדשט ורויטל זלצמן מצמררות בכל פעם שהן פותחות את הפה ואולי כבר תתאחדו שלושתיכן ותוציאו איזה תקליט או שניים? גם הגברים בסדר אבל מצטערת, הנשים אוכלות אותם בלי מלח מבחינה ווקלית.

דבר נוסף שתופס את העין הוא התפאורה האפרורית העשויה מבטון. אין לי הרבה מה לומר חוץ מזה שערן עצמון תמיד יודע לתפוס את הקו מחשבה של הבמאי וההפקה ולספק לנו תפאורה שמתאימה בול לרוח ההצגה.

ההפקה הזו הצליחה בעיקר בזכות ליהוק נכון לשלל התפקידים- ממשה אשכנזי הקומיקאי לתפקידו של מני ועד יעקב כהן לתפקידו של קדוש, שבכל הצגה גורם לעמית פרקש ומתן שביט להתפקע מצחוק. רק לראות אותם מנסים לשמור על פרצוף ישר גורם לכל הקהל להתגלגל.

אבל עם כל האהבה, היום ההופעה האחרונה של ההצגה עם הקאסט הנוכחי ואולי ביום מן הימים היא תחזור שוב על במות הקאמרי או בית ליסין או אולי שוב פעם בהבימה. אני בעד שהיא תחזור אבל אם יעשו את זה יצטרכו לשפצר קצת את העלילה, כי די, בשלב מסוים צריך להודות במשהו כושל ופשוט לנסות לשפר אותו.

West Side Story – סיפור הפרברים

כיום המחזמר מוצג כסרט בבימויו של סטיבן שפילברג בקולנוע.

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

בהתבסס על סיפור רומיאו ויוליה של שייקספיר, המחזמר מתרחש בניו יורק ומתאר יריבות קשה בין שתי קבוצות מרקע אתני שונה, הג'טס מרקע לבן והשארקס מפורטו ריקו. אך כשטוני, חברו הטוב ביותר של מנהיג הג'טס, מתאהב במריה, אחותו של מנהיג השארקס, והיא בו הם נמצאים בבעיה וצריכים להחליט מה חשוב להם יותר, האהבה שלהם או "המשפחה" שלהם.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

מומלץ לגילאים 12 ומעלה.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

את השירים כתבו לאונרד ברנשטיין וסטיבן סונדהיים. השירים כבר מזמן הפכו לפופולריים בקרב אוהבי מחזות זמר ואין אחד שלא מכיר אותם, למשל: "Tonight", America, "Maria" ועוד. ניתן לראות כמה קטעים מההפקה בברודווי בשנת 2009:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

את ההצגה כתב ארתור לורנטס וההפקה הראשונה עלתה אי שם בשנת 1957. מאז ההצגה הפכה לשם בתעשייה וקיבלה אינספור הפקות מחודשות בווסט אנד (1958, 1984, 1998) ובברודווי (1960, 1964, 1980, 2009, 2019). בנוסף היא יצאה לכמה וכמה סיורים בארה"ב ובקנדה ואפילו זכתה לגרסה בישראל בכיכובם של משי קליינשטיין ועידו רוזנברג.

בנוסף, ההצגה הופקה לסרט בשנת 1961 וזכה ב-10 פרסי אוסקר וסרט נוסף יצא בשנת 2021 בבימויו של סטיבן שפילברג.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

ההפקה הנוכחית בברודווי שוברת מוסכמות ובאה עם כוריאוגרפיה חדשה ומעניינת. רק בשביל לראות חידוש של המחזמר המוכר היינו ממליצים ללכת, ובלי קשר מדובר בסיפור הפרברים, קלאסיקה מדהימה ששווה לראות בכל הפקה שהיא.

Rock of Ages – רוק לנצח

אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:

המחזמר מספר את סיפורם של נערה מעיירה קטנה, נער עיר ורומנטיקת רוקנ'רול ברחובות העיר. הכל הולך מעולה עד שהבר בו הרוק שולט ביד רמה עומד להיסגר, והוא תלוי ברוקרים הוואנביס האלה והחברים שלהם שיצילו את היום, ואת המוזיקה.

עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:

יש בהצגה תוכן בוגר ועל כן לא כדאי להביא ילדים קטנים. אם אתם לא בטוחים אתם יכולים לצפות בסרט ולהחליט לפיו.

זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:

השירים של המחזמר נכתבו על ידי מגוון אומנים ומייצגים את הקלאסיקות רוק הטובות ביותר משנות ה-80, מבון ג'ובי לג'ורני המחזמר מייצג את כל הלהקות הטובות ביותר בשנים הללו. ניתן לראות כמה מהקטעים בקליפים הבאים:

מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:

המחזמר נכתב על ידי ד'אריאנזו והחל את דרכו לראשונה בשנת 2005 בלוס אנג'לס. הוא עבר לאוף ברודווי ב-2008 וסופית פתח בברודווי בשנת 2009 שם רץ למשך 6 שנים עד שנת 2015. מאז פתיחתו בברודווי המחזמר זכה להצלחה רבה בכל העולם, כולל ההפקות מרובות באוסטרליה, אנגליה, קנדה, דרום אמריקה ועוד. הוא אפילו זכה לסרט בשנת 2012 בכיכובם של ג'וליאן הוף, ראסל ברנד ועוד.

שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:

יש הצגות כל כך פופולאריות ששמן הולך לפניהן, וזו אחת ההצגות הללו. Rock of Ages תמיד היה שם שרבים הכירו וכל ההפקות המרובות מוכיחות שלא משנה כמה זמן עובר, המוזיקה משנות ה-80 עדיין חיה בכולנו. מומלץ מאוד למי שמחפש הפקה כיפית עם מוזיקה מעולה שתכירו ותוכלו לזמזם לעצמכם תוך כדי.