Home » ברודווי

תגית: ברודווי

המהפכה של AI בתיאטרון: האם מחזות זמר ייכתבו על ידי בינה מלאכותית?

איך AI משנה את עולם התיאטרון? מחזות שנכתבים על ידי בינה מלאכותית, שירים שהולחנו על ידי אלגוריתמים, והאם בעתיד נראה מחזמר שלם בלי יד אדם? כל מה שצריך לדעת על החדשנות הדיגיטלית שמגיעה לברודוויי ולווסט אנד.

לקרוא עוד

הפקות חדשות בניו יורק – חודש מרץ

BOOP! The Musical - 11/03/25

מחזמר מקורי על בטי בופ, הדמות האיקונית שנוצרה בידי מקס פליישר. עם מוזיקה מאת דייוויד פוסטר, מילים מאת סוזן בירקנהד וספר מאת בוב מרטין, ההפקה משלבת נוסטלגיה משעשעת עם נגיעות עכשוויות ומלאות חן. 

Smash - 11/03/25

עיבוד בימתי לסדרת הטלוויזיה האהובה העוקבת אחר הפקת מחזמר על חייה של מרילין מונרו. המוזיקה והלחנים מגיעים מידיהם המנוסות של מארק שיימן וסקוט ויטמן, ואילו הבימוי מופקד בידי סוזן סטרומן. צוות השחקנים מונה, בין השאר, את רובין הרדר, ברוקס אשמנסקס וקריסטה רודריגז, המוסיפים לכל הצגה ברק ותנועה בלתי פוסקת.

The Last Five Years - 18/03/25

ניק ג'ונאס ואדריאן וורן מגלמים זוג ניו־יורקרים במחזמר האינטימי של ג'ייסון רוברט בראון. הסיפור מציג את התפתחות הקשר שלהם בשני כיוונים כרונולוגיים מנוגדים, ומעניק מבט מרגש על אהבה ועל שברון לב. הבימוי של ויטני וייט שומר על האיזון העדין בין ההומור והכאב שביצירה המלודית הזו.

Stephen Sindheim's Old Friends - 25/03/25

מופע מחווה מיוחד ליצירותיו של סטיבן סונדהיים, שהגיע לברודווי לאחר הצלחה בווסט אנד. ברנדט פיטרס וליה סלונגה, שתיהן אגדות תיאטרון, מפיחות חיים חדשים בשיריו של סונדהיים ומציגות ערב שכולו התרפקות מוזיקלית על יצירתו. זהו חגיגת נוסטלגיה מרגשת לחובבי סונדהיים ולחובבי ברודווי בכלל.

Floyd Collins - 27/03/25

המחזמר עטור השבחים של אדם גטל וטינה לנדאו, המבוסס על סיפורו האמיתי של אדם שנתקע במערה בקנטקי בשנות ה-20. המוזיקה הקסומה של גטל, המשלבת אלמנטים של פולק, בלוז ותיאטרון, מעניקה עומק ורגש לעלילה האנושית והנוגעת ללב. ג'רמי ג'ורדן, ג'ייסון גוטיי וליזי מקאלפיין מובילים את ההפקה של לינקולן סנטר, הידועה כמוקפדת ואיכותית.

Just in Time - 28/03/25

ג'ונתן גרוף מגלם את בובי דארין במחזמר חדש מאת וורן לייט ואייזק אוליבר, בבימויו של אלכס טימברס. האולם כולו הופך למועדון לילה אינטראקטיבי, כשהקהל נסחף לתוך עולמו המוזיקלי של דארין. ההפקה משלבת סגנונות במה שונים, ומציעה חוויה תיאטרלית סוחפת וכריזמטית.

Stranger Things: The First Shadow - 28/03/25

הפריקוול של סדרת הטלוויזיה המצליחה "דברים מוזרים" מגיע לברודווי לאחר זכייה בפרס אוליבייה בווסט אנד. העלילה מתרחשת לפני מאורעות הסדרה ומציגה את התגלגלות האירועים הראשונית בעיירה הוקינס, עם טי.ר. נייט ("האנטומיה של גריי") בתפקיד מרכזי. סטיבן דלדרי, בשיתוף ג'סטין מרטין, מביים את ההפקה בגישה קולנועית וחווייתית, המציגה את הרקע למסתורין ולאימה המוכרים מהמסך.

"Smash" בברודווי – מהסדרה שכבשה את הטלוויזיה אל הבמה הגדולה

הסדרה המוזיקלית "Smash" עושה קאמבק מפתיע בעיבוד חדש לבמות ברודווי. גלו את פרטי ההפקה, מה השתנה מאז השידור המקורי, ומה הופך את "Smash" למחזמר שכל חובב תיאטרון לא ירצה להחמיץ.

לקרוא עוד

I Can Get It For You Wholesale – המחזמר שחזר לככב עם אלבום קאסט חדש

המחזמר I Can Get It for You Wholesale חוזר באוף-ברודווי עם הפקה חדשה ואלבום קאסט מרגש! איך הוא הפך לקלאסיקה נשכחת ואיזו תגלית הצמיחה ההפקה המקורית? כנסו לקרוא את הסיפור המלא והביקורת המלאה באתר.

לקרוא עוד

הפקות חדשות – חודש פברואר

8 בפברואר, 2024 - 14 בפברואר 2024

ברודווי, ניו יורק

Redwood

13/02

בכיכובה של אדינה מנזל

ווסט אנד, לונדון

Much Ado About Nothing

10/02

בכיכובם של טום הידלסטון והיילי אטוול

15 בפברואר, 2024 - 21 בפברואר 2024

ברודווי, ניו יורק

Operation Mincemeat

15/02

ההצלחה הבריטית מגיעה לניו יורק!

Buena Vista Social Club

21/02

מבוסס על סיפור אמיתי

ווסט אנד, לונדון

Cluless

15/02

הסרט האייקוני מגיע לבמה!

The Great Gatsby (גטסבי הגדול) – ויזואלית מדהים אך מפספס הרבה

3.3/5

המחזמר ״גטסבי הגדול״ מסתמך בעיקר על השחקנים הגדולים שלו ועל אוהבי הספר או הסרט. הוא מפציץ באפקטים ויזואלים נהדרים אך מעבר לכך הוא דובק בסגנון מחזות הזמר הקלאסיים ומושלם למי שאוהב אותם.

עלילה מדכאת ולא מתאימה לתיאטרון

המחזמר גטסבי הגדול, המבוסס על הספר והסרט המפורסמים, מגולל את סיפור אהבתם של ג׳יי גטסבי ודייזי, ואת המחיר הכבד שאדם עלול לשלם כדי להיות עם אהוביו. הגעתי למחזמר ללא היכרות מוקדמת עם הסיפור, וככזה, ציפיתי לחוויה יוצאת דופן – במיוחד לנוכח הפופולריות של העלילה המקורית. אכן, ההפקה מנסה להציג עיבוד ייחודי, אבל תחושת הפספוס ניכרת: העלילה לא מצליחה להשרות ולו שמץ של תקווה, וכל סצנה רק מעצימה את התחושה הכבדה. אפילו הבדיחות המעטות לא העלו בי חיוך.

מכאן עולה השאלה – מדוע אנו פונים לתיאטרון? האם כדי לברוח מהמציאות? לשאוב השראה? האם אנו באים לצחוק או לחוות רגעי מחשבה? גטסבי הגדול מנסה לעורר מחשבה, אך המתח שבו – המכוון לאווירת הייאוש שבסיפור – עלול להחמיץ את לב הקהל, במיוחד אם היה ניתן לעבד את החומר למשהו קצת יותר מעורר השראה.

בנוסף, היה קשה להתחבר לדמויות. למעט דמות או שתיים שעוברות התפתחות מינורית, הדמויות הראשיות נותרות סטטיות. התחושה היא שהן מתחילות ומסיימות את ההצגה באותה נקודה בדיוק. כך, במקום ליצור הזדהות עמוקה, המחזמר מתגלה כחוויה מאכזבת.

הצגה ויזואלית מרשימה

אז למה כן ללכת למחזמר הזה? בגלל כל שאר הדברים שמרכיבים אותו. המחזמר היום מציג בתיאטרון ברודווי (Broadway Theater), התיאטרון השני בגודלו בניו יורק (אחרי הגרשווין שבו מוצג וויקד). כחלק מזה יש לו יכולת לעשות דברים משוגעים על הבמה שייראו גם עד הכיסאות הרחוקים ביותר.

על אף העובדה הזו הניצול של הבמה הגדולה נראה רק בנאמברים הגדולים והמפוארים שהתרחשו פעמים מועטות במהלך ההצגה. התפאורה המדהימה העבירה אותנו לתקופת הזמן של המחזמר והשתלבה מדהים עם הנברשות של התיאטרון עצמו וחבל שלא היה שימוש נרחב יותר כדי שנוכל באמת להנות ממנו.

גם התאורה והתלבושות החמיאו מאוד לכוריאוגרפיות המדהימות ולעבודת השחקנים הנהדרת. שיר אחד ספציפי בלט במיוחד עם שימוש מופלא של ג׳קטים ארוכים, כוריאוגרפיה ייחודית ותאורת ריבועים ששיחקו עליה בכוריאוגרפיה. השילוב היפייפה הפך שיר בסיסי לשיר יוצא מן הכלל שנשאר איתי עוד הרבה אחרי.

התבססות על שמות גדולים בתיאטרון

הבחירה להפיק את המחזמר נשענת על שתי סיבות עיקריות: הפופולריות של הסיפור המקורי, ואהבת הקהל לכוכבים ג׳רמי ג׳ורדן ואווה נובליזדה. כמי שמעריצה את שניהם, הם היו הסיבה המרכזית לביקורי, והם אכן סיפקו את הסחורה.

ג׳ורדן תפס לעצמו שם בעולם התיאטרון, בעיקר בשל הקול המופלא שלו ויכולות השירה המוטרפות שלו. הוא יושב על התפקיד בצורה סבירה, מספק רגעים קומיים נחמדים לצד רגעים דרמטיים מרגשים, אך אין ספק שאת מה שהוא עושה עם הנאמברים של המחזמר אין הרבה שיכולים לעשות.

לצידו נובליזדה תופסת את המקום של דייזי הצעירה והפלרטטנית ללא מאמץ. הדברים שהיא עושה עם הקול שלה הם ייחודיים ובאים פעם בדור והיא ממלאת את כל האולם הענק בצלילים שיעשו לכל אחד ואחת מהקהל צמרמורות. היא מופלאה ומרגשת ומהפנטת את כל הגברים והנשים היושבים וצופים בה.

אין ספק ששניהם זמרים מופלאים, אך עם החומר הנתון יכולות המשחק שלהם לא בלטו כמו שהיו צריכים. הם היו מרגשים כשהיו צריכים ומשעשעים כשהיו צריכים אבל מלבד כשהם שרו לא ראיתי משהו יוצא דופן שגרם לי להישאר עם פה פעור.

נקודות פספוס משמעותיות

לסיכום, ההצגה מעלה נקודות עיקריות לחידוד. ראשית, נושא הדמויות והסיפור – עבור מי שלא מכיר את החומר המקורי, המחזמר משדר דיכאון עמוק, ללא כל שינוי או התפתחות. בניגוד לכך, במיוזיקל כמו "נערי הכרך," ניכרת הסקרנות לדעת את המשך הסיפור. בגטסבי מצאתי עצמי ממתינה רק לנאמבר הבא או לשמוע שוב את ג׳ורדן או נובליזדה שרים.

שנית, מיצוי הבמה. עם אולם ובמה כה מרשימים, הציפייה הייתה לשימוש רחב ומשמעותי יותר באנסמבל. פרט לכמה קטעים בודדים, רוב המופע כולל סולואים, דואטים וטריו, ולעיתים נדמה שהסיפור סטטי מדי ביחס לפוטנציאל הבמה.

המחזמר לא רע, הוא פשוט לא ייחודי. הוא מושלם לכל הקהל החובב מחזות זמר קלאסיים כמו ״פאנטום האופרה״, ״סיפורי הפרברים״ או ״גבירתי הנאווה״. הוא עושה עבודה נהדרת בהצגת הסיפור, הדגשת כישרון השחקנים הראשיים שלו והתפאורה המפוצצת. אך עבורי, כחובבת מחזות מודרניים ודינמיים, החוויה נותרה מעט מאכזבת.

המחזמר ״גטסבי הגדול״ יהיה מהנה לכל חובבי מחזות הזמר הקלאסיים, כגון: גבירתי הנאווה, אוקלהומה ואפילו פאנטום האופרה. כל מי שמחפש משהו מקורי ויוצא דופן יהנה מכמה קטעים בודדים ותו לא.

מים לפילים (Water for Elephants) – היצירתיות שבבמה במלוא תפארתה

5/5

״מים לפילים״ הוא עיבוד נהדר מסרט למחזמר בעיקר בזכות האלמנט הקרקסי שבו. הוא כיפי, אנרגטי, מרתק ומביא איתו משהו שאין באף מחזמר אחר בברודווי כרגע – אקרובטיקה מופלאה.

מעבר מוצלח מסרט למחזמר

המחזמר ״מים לפילים״ מספר את סיפורו של ג׳ייקוב ג׳נקובסקי, בחור צעיר שאיבד הכל בחייו ומתגנב לרכבת בניסיון לשרוד. מבין כל הרכבות הוא עולה על רכבת הקרקס של האחים בנזיני ומאז חייו משתנים. הוא מקבל עבודה בקרקס, מתחבר למנהל ויותר מכל לאשתו, מאלפת הסוסים המופלאה.

היתרון הכי גדול של לקיחת סרטים והפיכתם למחזות זמר הוא שהסיפור מרתק, וכך גם במחזמר הזה. העלילה ייחודית, ההתקדמות של הדמויות, משולש האהבה במרכז והחיות המעורבות הופכים את המחזמר למעניין מאוד ואותי כקהל צמאה לעוד. לפעמים מאבדים בעיבודים כאלו את ההתפתחות של הדמויות המשניות ולפעמים גם הראשיות אבל במקרה הזה לא שינה לי יותר מדי.

כמו בסרט, גם במחזמר הכל מסופר מנקודת מבטו של ג׳ייקוב המבוגר המספר את סיפור צעירותו בקרקס האגדי. לא זכרתי את הסרט כאהוד עליי במיוחד אבל המעבר למחזמר הקליל את הסרט הכבד. יכול להיות שמדובר גם בביצוע של גרנט גסטין כג׳ייקוב אל מול רוברט פטינסון שעשה את כל השינוי, אבל אני יכולה לומר שפה נהניתי הרבה יותר מהמחזמר מאשר מהסרט.

הקפיצה בין העבר להווה, הדמיון בין השחקנים של הדמות הראשית וההתפתחות של המחזמר עבד מבחינתי בכל הבחינות. זה שם את המחזמר הזה במקום מצוין מבחינת הסיפור שהוא רוצה לספר.

יצירתיות אינסופית ואפקטים מרהיבים

בשל היות המחזמר מבוסס על קרקס השאלה הכי גדולה הייתה איך הם יתמודדו עם ״חיות״ על הבמה? ובכן, הם עשו זאת בצורה יצירתית בטירוף בשילוב עם בובות ייחודיות, אקרובטיקה ותאורה. המחזמר לא מתיימר להביא בובות מלאות ומטורפות כמו שרואים במלך האריות, אלא עושה הכל בצורה יצירתית ביותר.

מפיל שמורכב מהדק בלבד, לוליין ששיחק סוס וחיות המורכבות מראשים בלבד, ההפקה מצליחה להפוך כל חיה לדבר יפייפה בפני עצמו. בתור קהל אין פה אפקט הפתעה של איך הם עשו זאת, אלא הערכה אמיתית של כמה יפה עשו זאת. כל פעם שהכניסו את רוזי הפיל עשו זאת בהדרגה, מתאורה לאוזניים בלבד, רגל פה ורגל שם ועד הבובה השלמה. יצרו ציפייה לרוזי הגדולה והמרשימה ואני התפעמתי.

מלבד היצירתיות שבבובות, המחזמר מורכז מכמה רקדנים/אקרובטים מרשימים במיוחד שהיו אחראיים לכל ״וואו״ שיצא לקהל מהפה. כמות הפעמים שעשו טריקים מטורפים הייתה משוגעת. מלעמוד אחד על הראש של השני, הרמות מטורפות, זריקות של אנשים באוויר ועד מופעי לוליינות על חבלים או חישוקים. הכל נעשה בכמעט חוסר מאמץ וסנכרון יפייפה על הבמה.

גרנט גסטין סוף סוף הגיע לברודווי

גרנט גסטין ידוע לכולנו בתור ״הפלאש״ בסדרה המפורסמת, אבל לא הרבה יודעים שהוא בכלל שחקן תיאטרון משובח. הופעת הבכורה שלו בברודווי הייתה נהדרת והוא בהחלט מוכיח שהוא לא סתם שחקן טלוויזיה. הוא היה מהפנט בתור ג׳ייקוב, עם יכולות ווקליות נהדרות, יכולות תנועה מצוינות ונוכחות בימתית מדהימה. אין ספק שהוא שחקן תיאטרון משובח ושכולנו נשמח לראות אותו שוב על הבמה.

לצידו היו שני ותיקי ברודווי – איזבלה מקאלה (הנשף, שאקד) ופול אלכסנדר נולאן. שניהם היו ליהוק מושלם לתפקידים שלהם, מקאלה בתור מרלינה המעלפת סוסים ונולאן בתור אוגוסט, מנהל הקרקס הערמומי. האלגנטיות והעדינות של מקאלה התאימו במדויק לתפקיד והכימיה שלה עם גסטין הגיעה עד היציע. נולאן היה ערמומי אך כריזמטי מספיק שאתאהב בו בתפקיד, אפילו שהוא הרשע הגדול.

שאר שחקני ההצגה היו נחמדים למדי, אך אין ספק ששלושת הכוכבים היו החזקים ביותר והיוו עוגן לשאר חברי הקאסט. כמו כן, עוד הזדמנות לשבח את כל הרקדנים האקרובטיים שבאמת הביאו נפח אחר להצגה והיפנטו ממש כמו השחקנים הראשיים.

״מים לפילים״ היא חוויה תיאטרונית וקרקסית בברודווי. המחזמר מהפנט, עם ביצוע נהדר של צוות השחקנים והאקרובטים והוא מלא יצירתיות בדרך בה בחרו להביא את הסיפור לחיים. לא הייתי מפספסת אותו אם הייתי בניו יורק כעת.

מסרט למחזמר וכל ההמלצות החמות

כבר שנים שתעשיית התיאטרון לוקחת סרטים טובים וממירה אותם למחזות זמר. חלקם כבר הכילו שירים ומזמורים, כמו מלך האריות, אלאדין או פרוזן, וחלקם קיבלו המרה מוחלטת. ריכזנו לכם כמה מחזות זמר שלקחו סרט או ספר נורמטיבי לחלוטין והחליטו להוסיף לו פסקול וריקודים. ההמלצות החמות ביותר מכל מה שמציג בניו יורק היום!

היומן

אחד הסרטים המרגשים ביותר בתולדות הקולנוע הרומנטי, היומן היה ועדיין מהווה הצלחה מסחררת. המחזמר לקח את הסיפור היפייפה והצליח להעביר אותו בצורה יצירתית המערבת 3 זוגות שחקנים המתארים את הזוג בשלוש נקודות בחייהם.

סה״כ הוא עושה עבודה יפה של עיבוד הסיפור, העברת המסרים והקטעים האייקונים והשירים משלבים הרמוניות יפיפיות שלא מוצאים בכל מחזמר.

מים לפילים

ההפקה הנוכחית מפתיעה מאוד ושמה במרכזה את תמת הקרקס המלווה את הסיפור הייחודי. העלילה מרתקת והיצירתיות שבהמרת הסיפור לבמה בהחלט מודגשת. עם צוות שחקנים ורקדנים מוכשר אין רגע דל במחזמר הנ״ל.

סה״כ עבודה מצוינת של המרת סרט ממוצע למחזמר נהדר ומהנה לכל גיל. עיבוד קליל של הסיפור וקיבלנו מחזמר ששווה ביקור, אך בשל תפקידים ייחודיים של צוות הלוליינים אני לא צופה שהמחזמר ישרוד תקופה רבה בברודווי.

בחזרה לעתיד

סרט הקלאסיקה קיבל עיבוד למחזמר והוא מוצלח ברמה מפתיעה מאוד. עם אפקטים ויזואליים מטורפים, ההפקה הצליחה להביא את האנרגיה של הסרט האייקוני לבמה. מרגע הכניסה ועד סוף ההשתחוויה הצופים מקבלים חוויה מדהימה על הבמה.

אין ספק שמדובר באחד העיבודים המוצלחים שראינו מסרט לבמה. אולי אוהדי הסרט האדוקים יבואו עם ביקורות, אבל סה״כ מדובר בהפקה מצוינת וכיפית לכל גיל.

נערי הכרך

הספר המפורסם עובר לבמות התיאטרון בהפקה מוצלחת ומלאת תשבוחות. הקהל לא מפסיק להחמיא להפקה הקטנה ומלאת הנשמה הזו. כל חובבי הספר לא מפסיקים להלל את העיבוד הנוכחי.

כמו כן, ישנן המלצות בלתי פוסקות גם לאנשים שלא קראו את הספר ורוצים מחזמר עם סטייל פולק רוק. מחזמר בלי הרבה שואו אבל הרבה רגש ונפש חיה.

מולאן רוז׳

אין ספק שהסרט השאיר חותם ושהמחזמר בא עם יתרון לא הוגן בשל העובדה שהוא מלא בשירי פופ ידועים. למרות זאת, הסיפור כיפי ומרגש, השירים מקפיצים ויושבים בול על העלילה והשואו מטורף.

המחזמר הזה הוא לכל מי שמחפש להנות מהסיפור, להכיר את השירים ולקבל את התיאטרון בכל גדולתו.

מחזות זמר מומלצים לצופה המתחיל

עולם התיאטרון בניו יורק, או ברודווי בשמו המקצועי, הוא אחד היעדים התירותיים ביותר בעיר. מומלץ לכל אחד המבקר בעיק ללכת ולהנות ממחזמר אחד או שניים במהלכם שהותכם. לכן, ריכזנו לכם את כל ההצגות המומלצות ביותר לצופים המתחילים בשנת 2024!

Facebook
WhatsApp
Twitter
LinkedIn

מלך האריות – The Lion King

המחזמר הכי קלאסי ונוסטלגי. מבוסס על הסרט המצויר שיצא אי אז בשנות ה-90, מלך האריות מספק הופעה מטורפת לכל הילדים והמבוגרים יחד.

wicked

וויקד – Wicked

גלינדה, אלפבה והמלך מארץ עוץ, כולם מככבים במחזמר האגדתי המפורסם. הפקה מושקעת, ענקית ומרתקת תספק לכם המון הנאה וכניסה לעולם הקסום שיש רק בתיאטרון.

אלאדין – Aladdin

עוד סרט שקיבל גרסת מחזמר משלו, אלאדין מביא את הגנב האהוב לבמה. עם הרבה קסם של אגרבה, ריקודים מושקעים, תפאורה משוגעת ואנרגיה מתפוצצת, אלאדין הוא בהחלט הופעה משוגעת ונהדרת.

מולאן רוז׳ – Moulin Rouge

מלא בשירי פופ ידועים וכיפיים, מולאן רוז׳ הוא חתיכת מחזמר שנותן הופעה ייחודית ומעניינת. עלילה מרתקת, תלבושות מטורפות ושואו שאין בהרבה מחזות אחרים.

& ג׳ולייט – Juliet &

עוד דוגמא למחזמר מפוצץ בשירי פופ ידועים, אך כאן מדובר במחזמר יותר קליל וכיפי. בעולם שבו יוליה מחליטה לא להתאבד אחרי שרומיאו לוקח את חייו, לאן חייה יובילו אותה כעת?

סיקס (SIX) – הופעה אנרגטית וחובת צפייה

4.8/5

סיקס זה מופע מחזמר מלא אנרגיות המובל על ידי קבוצה של נשים מוכשרות. הוא היסטורי, מצחיק, מקפיץ ופשוט מלא פאן וכל זה בשעה וחצי בלבד, הפתרון המושלם למי שרוצה ערב קליל ומהיר.

מהאוניברסיטה ועד לברודווי

המחזמר סיקס מספר את סיפורן של ששת נשותיו של הנרי החמישי. הסבל שהן עברו בחייהן, היחס של הנרי אליהן, האושר שהן כן חוו ועד הסוף המר של כל אחת מהן. במהלך שעה וחצי אנחנו זוכים להכיר כל אחת וסיפורה בדרכה הייחודית שלה וכל זה תוך כדי תחרות מעניינת – למי היו חיים קשים יותר?

בתור מחזמר שהתחיל כתרגיל באוניברסיטה הוא הצליח לצבור עדת מעריצים מטורפת והתלהבות גלובלית מהשירים, הסטייל, הסיפור וההפקה המקפיצה. הכותבים הצליחו לתת לכל אחת מהנשים את הייחודיות המתאימה לה, האופי שיוצא החוצה והדינמיקה המעניינת בין כל השש ביחד, על אף שהן לא באמת הכירו זו את זו בחיים האמיתיים.

סיקס הוא לא המחזות הזמר הטיפוסיים שאתם יכולים למצוא בברודווי. הוא מועבר יותר כמו הופעת פופ, עם התייחסות לקהל כקהל (שבירת הקיר הרביעי לאורך כל ההופעה) ורצף שירים מקפיצים. התחרות שעוטפת את הסיפור יחד עם אנרגיות מטורפות מביאות לנו מופע יותר טוב מכל מופע של ליידי גאגא או ריהאנה.

שחקניות מרשימות לצד מוזיקה מצוינת

המוזיקה, כפי שאפשר לצפות מהופעת פופ, פשוט כיפית וקליטה. כל שיר מביא איתו את הסלוגן הייחודי לו עם מנגינה הקיצ׳ית אך כזו ששובה אותך בלית ברירה. אחרי כל שיר מצאתי את עצמי מזמזמת את המילים אפילו שזו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי אותם.

בשל ההצגה כהופעת פופ שכזו, המחזמר חייב צוות שחקניות/זמרות מצוין והוא תמיד מספק מעל ומעבר. מדובר בסוג מחזות הזמר שלשמוע את השירים בהופעה חיה זה הרבה יותר מרגש ומקפיץ מאשר לשמוע את הדיסק שהוקלט עם השחקניות המקוריות. כל אחת ואחת מהשחקניות היו מהפנטות ופשוט ווקליסטיות מצוינות.

בגלל שמדובר בתפקיד קשה, שירים ברמה מאוד גבוהה ובכללי הופעה מאתגרת, ישנה תחלופה די גדולה של שש השחקניות. כל כמה חודשים הן כולן מתחלפות ומפנות מקום לקבוצה חדשה לגמרי, שגם היא מביאה אותה לבמה כל ערב וערב. דווקא התחלופה הזו נותנת עוד קסם וגיוון למחזמר ולמעריציו ותמיד משאירה אותו עכשווי ומרענן.

קאלט מהתלבושות ועד הכוריאוגרפיה

אך מלבד השירים, ההופעה המצוינת והסיפור הייחודי, החלקים שמשלים את תופעת הקאלט הזו הם התלבושות העוקצניות והכוריאוגרפיה שמחמיאה להן. לכל אחת מהנשים ישנה תלבושת ייחודית לה, עם צבע שונה וסטייל אחר, אך עדיין ישנו המכנה המשותף לכולן שמאחד אותן כלהקה שלמה. התלבושות עוקצניות, מודרניות ואפילו מביאות אווירה אלקטרונית עם קוצים ויהלומים על כל תלבושת, וכל זה עם נגיעות הקשורות לתקופת הסיפור שמתרחשת לפני מאות שנים.

מלבד זאת, כלל השירים מלווים בכוריאוגרפיה של להקת בנות או בנים טיפוסית, ומכניסה אותנו כקהל לאווירה הרצויה – לקפוץ ולמחוא כפיים יחד איתם. אפשר היה לחשוב שמדובר בבקסטריז בויז או באנ סינק, ועם כמות האנרגיות אולי אפילו בטיילור סוויפט. חוץ מזה, השילוב של ״ארנק״ למיקרופון איתו השחקניות משתמשות בין לבין מרשים מאוד וגורם אפילו לעוד יותר התלהבות.

חשוב לציין גם לטובה את הכוח הנשי שמועבר במחזמר הזה. מלבד השחקניות המטורפות שמוציאות מלא אנרגיה לקהל, מלהיבות אותו ואף מרקידות אותו, ישנה להקת נגניות מרשימה מאוד על הבמה. כלל נגניות הלהקה הן נשים והן משלימות את ההופעה בצורה הכי מושלמת שאפשר לבקש.

סיקס היא הופעת פופ מקצועית ומושקעת, עם תלבושות מטורפות, כוריאוגרפיה מצוינת וצוות שחקניות ונגניות מרשים במיוחד! שווה צפייה לכל הגילאים והמינים ומובטחת הופעה אנרגטית ומצחיקה.