המחזמר מבוסס על חייה של שרילין סרקיסיאן לה פייר בונו אלמן או כמו שחבריה קוראים לה – שר. הילדה על התלת אופן שנשבעה להיות מפורסמת. הנערה הפנומנלית שמתרסקת בגיל 20. כוכבת הטלוויזיה שפורשת בשיא. השחקנית לעתיד עם האוסקר. האלת רוק עם מאה מליון מכירות תקליטים. האגדה שעשתה הכל, עדיין פוחדת ללכת על הבמה. האישה, אמא, בת, אחות, חברה. עם שלוש תקופות של האגדה, בואו לראות את המופע של שר.
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
אין הגבלת גילאים להצגה זו.
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
כמו שאתם בטח יכולים לנחש, כלל השירים במחזמר הינם שירים שבוצעו על ידי שר במהלך הקריירה שלה.
מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:
את ספר ההצגה כתב ריק אליס והיא עלתה לראשונה בשיקאגו בשנת 2018 ועברה כמה חודשים אחרי זה לברודווי, בהובלתן של סטפני ג'יי בלוק, טיל וויקס ומיקאלה דיימונד המשחקות את שר בשלושה שלבים בחייה. את ההצגה ביים ג'ייסון מור, כוראוגרפיה על ידי כריסטופר גאטלי ואת התחפושות יצר מי שהלביש את שר במהלך כל הקריירה שלה בעצמו- בוב מאקי.
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
אוהבים את שר? אז איפה ההתלבטות? עם השירים, השואו וההופעה כולה אי אפשר לפספס את ההצגה הזו! לא מכירים את שר כל כך? לא משנה! השירים שלה יסחפו כל אחד וזו הזדמנות נהדרת לקבל הצצה לחייה של אחת הכוכבות הגדולות בעולם.
קינג קונג קם לחיים באמצעות שילוב יצירתי של רובוטיקה, בובות ואומנות הבמה. בהתבסס על הסרט עם אותו השם, בואו לראות את מסעותיהם של השחקנית השאפתנית והקולנוען כשהם עוזבים את רחובותיה העמוסים של ניו יורק בשנות ה-30 לאי נידח בכדי לתפוס את הפלא הגדול ביותר שנראה אי פעם. הסיפור של הגורילה המפלצתית והאישה שתסכן הכל כדי להציל אותה מגיע לבמה עם אפקטים מטורפים ואגדה אחת שאף פעם אי אפשר היה לעצור.
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
אין כניסה לילדים מתחת לגיל 12.
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
בהפקה הנוכחית כתבו את השירים אדי פרפקט ומריוס דה וראייס. בשנת 2013, בהפקה באוסטרליה היו שירים שונים ששודרגו כשהיא עברה לברודווי.
מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:
את ספר ההצגה כתב ג'ק ת'ורן בהתבסס על הסרט מ-1933 עם אותו השם. גרסה קודמת של המחזמר עם צוות אומנותי אחר עלתה באוסטרליה בשנת 2013 וכעת היא עולה בברודווי. היא הייתה אמורה לעלות בברודווי בשנת 2014 אבל עם הרבה שינויים בצוות ועיכובים נוספים היא הייתה מוכנה לעלייה רק ב-2018.
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
אם אתם אוהבים את קינג קונג או שסתם בא לכם הפקה מושקעת שמשלבת בתוכו רובוטיקה ואפקטים מטורפים, לכו להצגה הזו ותהנו מכל רגע!
מה היה קורה אם פופולאריות הייתה מגיעה בעזרת כדור לבליעה? האם הייתם לוקחים את זה, בלי שאלות נלוות? במחזמר הזה, "החיים המושלמים" אפשריים באמצעות טכנולוגיה מוזרה וחדשה, אבל לכל דבר יש מחיר…
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
ישנה הגבלת גיל לילדים בני 12 ומעלה.
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
את השירים כתב ג'ו אייקוניס. בקליפ הבא תוכלו לראות כמה מהשירים של המחזמר:
מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:
את ספר ההצגה כתב ג'ו טראקס בהתבסס על הספר עם אותו השם שכתב נד ויזיני. ההפקה הראשונה עלתה בשנת 2015 בניו ג'רזי והיא זכתה להרצה באוף ברודווי בשנת 2018. אחרי ההצלחה הרבה ההצגה עברה לברודווי בשנת 2019.
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
המחזמר זכה לביקורות מצוינות בתקופה הקצרה שבה הוא רץ והוא בהחלט חדשני ומעניין. יש למחזמר אווירה חדשנית וטכנולוגית שמכניסה קצת פלפל לעולם המחזות זמר. יחד עם זאת, מדובר במחזמר מעט ילדותי ולכן מתאים בעיקר לבני נוער (יש בו הרבה גסויות לכן לא מתאים לילדים קטנים).
מיץ' פפדופולוס תמיד חלם להיות הבון ג'ובי הבא, אבל הוא בחר בביטחון על פני הפרסום והשאיר את החלומות מאחורי העבודת משרד. במשך זמן מה הוא חשב שיש לו הכל- עבודה שמשלמת היטב, הדירה השווה- עד יום ההולדת ה-40 שלו שפיטרו אותו והוא נאלץ לחזור לגור עם אמא שלו בניו ג'רזי. כשהאויב המושבע שלו מימי התיכון מאיים לקחת את הבית של אמא שלו מיץ' חייב לעשות את הדבר היחידי בשביל להציל את בית ילדותו, לזכות בקרב הלהקות. אז הוא אוסף את החבורה הישנה ויוצא לקרב, ואולי אפילו לזכות באהובתו מימי התיכון, ומוכיח שלעולם לא מאוחר מדי לתת לחלומות שלך צ'אנס אחרון.
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
אין הגבלת גילאים למחזמר והתוכן יכול לעורר השראה גם בילדים!
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
את השירים כתב מארק אלן. ניתן לראות כמה מהשירים בקליפים הבאים:
מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:
את ספר ההצגה כתב קן דייבנפורט והגרונדלשוטס (קבוצה של אמנים וכותבים סטנדאפיסטים), והפקותיה התחילו עוד בשנת 2013 עד שסוף סוף הצליחו להביא את המחזמר לברודווי בשנת 2018.
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
הצגה משעשעת ומצחיקה עם מלא רגעי אושר ובכי מרוב צחוק. היא מעוררת השראה לשאוף גבוה ולהגשים את החלומות שלנו לא משנה בני כמה אנחנו. ממליצה לכל מי שרוצה מחזמר קצת שובר שגרה עם אווירה מהנה ושירים מקפיצים.
המחזמר, שמבוסס על הסרט עם אותו השם שיצא בשנת 1990, עוקב אחרי ויויאן וורד, זונה הוליוודית, המועסקת על ידי אדוארד לואיס, איש עסקים עשיר, להיות המלווה שלו לכמה אירועים עסקיים. במהלך השבוע הארוך בו היא מבלה בחברתו ויויאן ואדוארד יוצרים קשר לא צפוי שעליו יאלצו להילחם.
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
מוגבל לגיל 12 ומעלה.
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
את השירים כתבו בריאן אדאמס וג'ים וולאנס. אפשר לראות שניים מהשירים במחזמר בקליפ הבא:
מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:
ספר ההצגה נכתב על ידי גארי מרשל וג'יי אף לאוטון בהתבסס על הסרט עם אותו השם שיצא בשנת 1990. ההפקה הראשונה עלתה בשיקאגו במרץ 2018 להרצה מוגבלת ולאחר שהסתיימה עברו לברודווי. ההפקה נפתחה רשמית באוגוסט 2018 בכיכובם של סמנתה ברקס ואנדי קארל. באולם ישנו כיסא המוקדש לזכרו של המנוח גארי מרשל, שהיה חלק מהפקת המחזמר.
המחזמר נסגר בברודווי בשנת 2019 אבל נפתח בווסט אנד בפברואר 2020.
אם אתם אוהבים מבט לאחורי הקלעים, אתם מוזמנים לצפות בסדרת הוידאו הבאה שמובילה סמנתה בארקס, שמשחקת את ויויאן בהצגה-
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
אהבתם את הסרט? אהבתם את הקונספט? אז למה לא? מה יותר כיף מסרט אהוב שהופך למחזמר? עם קאסט מדהים והפקה שהציפיות אליה כל כך גבוהות שווה לקפוץ ולראות את השואו בלייב!
ההפקה בלונדון רצה למשך שבועיים בלבד מסוף דצמבר ועד תחילת ינואר.
אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:
מופע החלקה על הקרח מרהיב עם שלל דמויות דיסני, מאנה ואלזה, מואנה ועד בת הים הקטנה, רפונזל ועוד שלל דמויות רבות. בואו לחוות את הסיפורים המצוירים בהופעה חיה עם ריקודים והשירים האהובים.
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן.
אמרנו כן? אז כן. אם לא עם ילדים אז עם מי?
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
כל השירים בהצגה לקוחים מהסרטים השונים של דיסני. אתם מוזמנים לקבל הצצה להופעה בקטעים הבאים:
מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:
לאחר שחברת ההפקות Feld Productions רכשה את הזכויות על מופעי קרח שונים שהסתובבו בארה"ב, היא פנתה לדיסני במטרה להפיק מופע דומה רק בהשראת הדמויות והסרטים של דיסני. בשנת 1981 עלתה ההפקה הראשונה ומאז היא רק משגשגת. ב-1988 יצאה ההפקה הבינלאומית הראשונה ומאז 2008 יוצא מופע חדש כל שנה. כיום יש כ-8 הפקות שרצות בכל רחבי העולם.
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
שווה ביותר! במיוחד עם אתם באים עם ילדים שאוהבים דיסני, או שאתם בעצמכם אוהבים את כל הסיפורים המטורפים. ההופעה דינמית ומעניינת עם רקדנים מדהימים שעושים פעלולים שרק תחלמו לעשות. דרך מצוינת להעביר בוקר, צהריים או ערב בעיר.
בהשראת השירים של הגו גו דולס בשנות ה-80, המחזמר הינו חגיגה של אהבה מצחיקה וסקסית בכל הזנים האינסופיים שלה, מסופרת דרך סיפורה של משפחת אצולה שצריכה לצאת למסע מופרז כדי להציל את ממלכתם האהובה.
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
ניתן לבוא עם ילדים.
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
כלל השירים במחזמר הינם שירי להקת הגו גו דולס, וכוללים "We Got the Beat", "Beautiful", "Our Lips Are Sealed" ועוד שירים רבים אהובים.
מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:
את ספר ההצגה כתב ג'ף ויטי בהתבסס על ארכדיאה שנכתב על ידי פיליפ סידני. ההפקה הראשונה עלתה באורגון להרצה מוגבלת ואח"כ עלתה בסן פרנסיסקו. ההרצה בסן פרנסיסקו הייתה כמעין הופעת טרום ברודווי, בבימויו של מייקל מאייר וכוריאוגרפיה של ספנסר ליף, וההפקה עברה רשמית לברודווי ביוני 2018.
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
אוהבים את הגו גו דולס? כן? אז ברור שמומלץ! לא מכירים ורוצים ערב כיפי עם שירים קצביים ומקפיצים? גם כן מומלץ! לא אוהבים את הגו גו דולס? אולי זאת לא ההצגה בשבילכם.
ההצגה מציגה בלונדון מתחילת ינואר 2023 ועד ה-2 במרץ 2024.
אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:
ההצגה לוקחת אותנו עד בנקוק של 1860. שם, מלך סיאם מחליט לשכור את שירותיה של אנה, מורה אנגליה, שתלמד את נשותיו וילדיו. במהלך שהותה מתפתח בינה לבין המלך קשר לא קונבציונלי המראה לשניהם עולם חדש.
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
אין כניסה לילדים מתחת לגיל 5, אך בגילאים בוגרים יותר בהחלט מומלץ. ההצגה קסומה ומביאה את הסיפור האהוב לבמה, ויחד עם צוות שחקנים שמלא בילדים קטנים אין סיבה שילדיכם לא יהנו מההצגה.
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
את השירים כתבו ריצ'רד רודג'רס ואוסקר המרשטיין, ומביניהם ניתן למצוא את השירים המוכרים "Getting to know you", "Shall we dance", ועוד. אתם מוזמנים לראות את הקטעים הבאים מההצגה עם כמה מהשירים:
מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:
ההצגה נכתבה על ידי ריצ'רד רודג'רס ואוסקר המרשטיין, וההפקה הראשונה עלתה בברודוי בשנת 1951. מאז, הסיפור זכה להצלחה רבה ולהפקות חוזרות לאורך השנים. בשנת 1956 המחזמר זכה גם לסרט בכיכובו של השחקן הראשי יול בריינר.
ההצגה זכתה בעשרות פרסי טוני, כולל המחזמר הטוב ביותר כמה וכמה פעמים, ובין הפקותיו שיחקו שחקנים רבים שזכו להצלחה על במות ברודווי לאורך השנים.
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
מאוד שווה! המחזמר כבר מציג שנים ובהצלחה רבה, הוא משלב עדינות ויופי וסיפור נהדר שפשוט מתענגים עליו לאורך שעתיים וחצי. הצגה מומלצת על ידי רבים ובהחלט לא סתם היא מציגה בכל רחבי העולם.
המחזמר נסגר ב-14 באוגוסט 2022 בברודווי, ניו יורק, אך ממשיך לרוץ בלונדון.
אז על מה כל המהומה?- עלילת ההצגה:
מההתחלה הצנועה בטנסי שבארה"ב ועד להפיכתה למלכה של הרוקנרול, טינה טרנר לא רק שברה את החוקים- היא כתבה אותם. המחזמר הזה, בשיתופה של טינה עצמה, מביא את הסיפור שלא סופר על אישה שהעזה לערער על ההגבלות של גילה, הצבע שלה והמין שלה.
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
אם הילדים שלכם אוהבים את טינה אז בטח שתביאו אותם איתכם!
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
כלל השירים בהצגה הינם השירים ששרה טינה טרנר, והיא מכילה כ-21 מהשירים הטובים ביותר שלה. מצורפים כמה מהביצועים של ההפקה בתוכניות השונות:
מה קורות חייה?- היסטוריית ההצגה:
המחזמר נכתב על ידי קאטורי האל, פרנק קטלאר וקיס פרינס, והופק בשיתופה של טינה טרנר עצמה. בסוף 2016 החלו לעבוד על המחזמר והוא עלה סוף סוף בשנת 2018 בכיכובה של אדריאן וורן בתפקיד הראשי.
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
אוהבים את טינה טרנר? אם התשובה היא כן אז אין פה שאלה! ערב שכולו מלא בשירים האהובים מבוצעים על ידי שחקנים מן השורה שמביאים את שיריה של טינה חזרה לבמה. לא מכירים את טינה? רוצו לשמוע שירים שלה כדי להיות מוכנים למופע.
אם כל הביקורת הנוקשה שיש לי על ההצגה הזו, היא משעשעת ומעבירה את הזמן בכיף. עוז מורג מביא לנו כוריאוגרפיה מצוינת, התפאורה הייתה מרהיבה והתאורה מעולה. לקניית כרטיסים!
שורת המקהלה מספרת את סיפורים של 12 רקדנים ורקדניות המגיעים לאודישן ונלחמים על מקומם בהצגה שעומדת לעלות. לכל רקדן סיפור משלו למה הוא התחיל לרקוד ובמהלך ההצגה אנו נחשפים לכל הסיפורים הללו.
מההתחלה הקונספט של ההצגה לא קרץ לי. זה הרגיש כמו אחד מסרטי האנסמבל שמפוצצים בכוכבים ובדמויות אבל יוצא לנו לחוות כל אחת מהן ל- 3 דקות מתוך שעתיים. אותו דבר כאן. עם 12 רקדנים ורקדניות כאשר לכל אחד יש שיר אחד שחושף את הסיפור האישי שלו, אין לנו הזדמנות להתעמק בדמויות ולגלות קצת מעבר למה שעל פני השטח.
אם נעזוב את קונספט ההצגה ונתמקד בהפקה שקמה בישראל, התאכזבתי לגלות שמדובר בהפקה ממוצעת לחלוטין, עם שניים או שלושה כוכבים שמנסים ללא הצלחה להיכנס לנעליים של מקביליהם בברודווי.
האכזבה הראשונה, ואולי הכי משמעותית, היא רמת הריקוד הירודה שבהצגה. להקת הורה של אנשים מעל גיל שלושים הייתה נראית יותר טוב. ציפיתי לראות קצת יותר חיים, קצת יותר תשוקה, קצת יותר משהו. בחייאת, על פוינט שמעתם? אני לא מתיימרת להיות רקדנית מהוללת בעצמי אבל את הבסיס אני יודעת. כשמישהו משחק רקדן אני מצפה ממנו למינימום, שזה פוינט, פלקס וליישר ידיים. ושלא אתחיל בכלל לדבר על קטע ה"סטפס", שבזמן שהרקדנים יחפים שומעים נקישות שמגיעות מהמוסיקה. לפחות שימו לחלק מהם נעליים נורמליות ותלמדו אותם איך באמת רוקדים סטפס, כי מה שהיה שם על הבמה לא היה קרוב לזה.
אך יחד עם האכזבה היו גם תגליות ומי שמפגיזה לאורך כל ההצגה זו דנה פרידר. הבחורה הזו מוכיחה שזה לא משנה מאיפה היא הגיעה, היא כאן כדי להישאר. היא מושכת את תשומת הלב אליה גם אם היא סתם ברקע. לידה, יחזקאל לזרוב לא נשאר אדיש. אמנם הוא משמש כמספר ההצגה רוב הזמן אך הוא מפגין יכולות סטפס מרהיבות (פה זה אשכרה היה סטפס), וזה היה תענוג לראות אותו מפזז על הבמה, למרות שהקטע היה תקוע כמו עצם בגרון בלי קשר לעלילה וכנראה סתם לתת לו קצת זמן במה. אבל התגלית האמיתית הייתה גלעד שמואלי, שגיליתי שהופיע כבר בתפקידים לא קטנים בהפקות קודמות, והגיע הזמן שכל בית בישראל יכיר אותו. גם מהיציע הרחוק ביותר הרגשתי את נוכחותו ואת הכאב של הדמות שלו. אני התאהבתי.
האחרונה החביבה, מיה דגן. דגן היא מעצמה, זה ידוע, ורק העובדה שהיא עומדת שם במשך כל ההצגה כאחת מהרקדניות צריך לתת לה שאפו ענק. אבל, היא לא רקדנית, והיא כנראה גם לא תהיה אחת כזו בקרוב. אז למה לתת לה מקום בקדמת הבמה? בברודווי, כשמביאים שחקן שהוא לא רקדן, שמים אותו מאחורה מאחורי הרקדנים המקצועיים כדי שלא יבחינו בהבדלים. במקום זה, כאן נותנים לה קטע סולו. כל מה שאני שאלתי את עצמי זה איפה רונה לי שמעון כשצריכים אותה?
עם כל זאת, יש לציין שהשוק בארץ קשוח. אין מספיק רקדנים טובים שיודעים גם לשיר וגם לשחק ולכן קשה להפקות מסוג זה להיות מדויקות. אני מבינה את המפיקים שרוצים להביא את ההצלחה מברודווי לארץ, אבל הגיע הזמן לבחור בהפקות שאפשר למצוא מספיק שחקנים או רקדנים שיביאו את ההצגה לרמה שהיא אמורה להיות בה.
אסכם ואומר שמדובר בהפקה ממוצעת אך בהחלט מהנה. ישבתי במשך שעתיים ונהניתי מהשירים ומהריקודים ובכללי מהשואו, על אף הביקורת שיש לי כלפיה. אמליץ על ההצגה למי שלא רקד באופן מקצועי בחייו ולא אובססיבי להצגות ברודווי כמוני.
