ביקורת על המחזמר Real Women Have Curves – חגיגה לטינית מלאת צבע, רגש ושמחת חיים. המחזמר מביא את סיפורה של אנה גרסיה, צעירה שאפתנית עם חלום לצאת מהשכונה ולהצליח באוניברסיטה. לצד כישרונות חדשים על הבמה ושירים קליטים באנרגיה מתפרצת, המחזמר מצליח לרגש ולסחוף גם כשיש בו רגעים מעט קיטשיים ומלודרמטיים.
ביקורת על המחזמר Smash – עיבוד בימתי לסדרת הטלוויזיה האהובה, שמביא איתו את כל השירים האייקוניים, התלבושות הנוצצות והאווירה הקלילה. עם קאסט מבריק, כוריאוגרפיות מרהיבות ובדיחות שעובדות בול – זהו שואו מהנה ושובב שלא מתיימר להיות עמוק, אבל מצליח לגרום לקהל לחייך מההתחלה ועד הסוף.
“Real Women Have Curves” מבוסס על המחזה (והסרט) המצליח מאת חוזפינה לופס (Josefina López), ועוקב אחר אנה – נערה צעירה ממוצא לטיני המתגוררת במזרח לוס אנג’לס וחולמת ללכת לקולג’, בעוד היא עובדת לצד אִמָּה ונשים נוספות במתפרה שכונתית. המחזמר נוגע בנושאים של דימוי גוף, העצמה נשית, קשיי הגירה וחלומות התבגרות, תוך שהוא מציג את הכוח שבאחווה נשית ואת המסע לאהבה וקבלה עצמית.
עם ילדים או בלי ילדים?- קהל היעד:
המחזמר מומלץ לגילאי 12 ומעלה.
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
הפסקול מורכב משילוב של מוזיקה לטינית עכשווית עם השפעות פופ ורוק. ג’וי הוארטה ובנג׳מין וולז (Joy Huerta and Benjamin Velez) אחראים על המילים והלחנים, כשהשירים משקפים את האווירה האנרגטית של לוס אנג’לס ואת חיי היומיום של הנשים במתפרה.
העלילה המקורית נכתבה כמחזה אוטוביוגרפי על ידי חוזפינה לופז ב־1990, ובהמשך עובדה לסרט קולנוע מצליח בכיכובה של אמריקה פררה (2002). הרעיון להפוך את הסיפור למחזמר נרקם בשנים האחרונות בעקבות העניין הגובר בתכנים המשקפים קולות מגוונים וזהות לטינית. לאחר תקופת סדנה (Workshop) והפקה מקדימה מחוץ לברודווי, המחזמר הושק בשנת 2025 באופן רשמי בברודווי שבניו יורק.
שווה או לא שווה?- המלצת המערכת:
“Real Women Have Curves” מביא לבמה סיפור חם, אנושי ומלא בהשראה על דימוי גוף, משפחה והתמודדות עם פערי הדורות. המוזיקה העוצמתית והאווירה החגיגית מזכירים לקהל את חשיבות הגאווה התרבותית והזהות האישית. זהו מחזמר שבאמת מצליח לגרום לצופה לצאת מהאולם עם תחושה מעודדת וחשק לרקוד ברחובות.
הסדרה המוזיקלית "Smash" עושה קאמבק מפתיע בעיבוד חדש לבמות ברודווי. גלו את פרטי ההפקה, מה השתנה מאז השידור המקורי, ומה הופך את "Smash" למחזמר שכל חובב תיאטרון לא ירצה להחמיץ.
בהתבסס על הסרט עם אותו השם משנת 1985. כשמרטי מקפליי נשלח בטעות חזרה לשנת 1955 במכונת זמן שנבנתה על ידי המדען דוק בראון, הוא משנה בטעות את ההיסטוריה. כעת הוא במרוץ נגד הזמן לתקן את העבר ולשלוח את עצמו… בחזרה לעתיד.
אין הגבלת גיל למחזמר ובהחלט ניתן לקחת את ילדיכם איתכם.
זיופים או מזמורים?- קצת על השירים:
את שירי המחזמר כתבו אלן סילבסטרי וגלן באלארד וניתן לשמוע כמה מהם בסרטונים הבאים:
את ספר ההצגה כתבו רוברט זמקיס ובוב גייל והיא עלתה לראשונה בשנת 2020 במנצ'סטר. העבודות עליה החלו עוד בשנת 2014 ולאחר שנים של תחלופה בצוות ההפקה היא סוף סוף עלתה בשנת 2021 בווסט אנד בלונדון. את התפקידים הראשיים משחקים אולי דובסון בתור מרטי מקפליי ורוג'ר בארט בתור דוק בראון.
אם אתם שרופים על הסרט, ללא ספק זה המחזמר בשבילכם. אם יש משהו שאנחנו אוהבים זה גרסה חיה של סרט אהוב. אם אתם לא מכירים את הסרט עדיין תוכלו להנות בטירוף מהמחזמר שכן הסיפור קליל וכיפי והמחזמר הוא שואו אחד ענק.
בהתבסס על הסרט משנת 2001, המחזמר מולאן רוז' לוקח אתכם לאולם נוצץ ומשגע, שבו הכל יכול לקרות! כריסטיאן, אמן צעיר העובר לפריז ונתקל בקבוצת אמנים נוצצים. כחלק מניסיונותיהם להעלות מופע מרהיב במולאן רוז', כריסטיאן פוגש את סאטין ומשם השירה מתחילה והניצוצות עפים.
הגיל המומלץ להצגה זו הוא 12 ומעלה.
כלל השירים בהצגה הינם השירים מהסרט שנכתבו על ידי מגוון רחב של אומנים. מבין השירים תוכלו למצוא את "Your Song", "Come What May" ועוד שאר שירים אהובים מהסרט המפורסם.
את ספר ההצגה כתב ג'ון לוגאן בהתבסס על הסרט המפורסם "מולאן רוז'" שיצא בשנת 2001 בכיכובם של ניקול קידמן ואוון מקרגור. הסרט הפך לקאלט במהלך השנים וזה היה רק עניין של זמן עד שיהפוך למחזמר על במות ברודווי. העבודה על המחזמר החלה בשנת 2017 והיא עלתה לבמות בשנת 2018 בבוסטון להרצה של כמה חודשים בכיכובם של ארון טוויט וקארן אוליבו. ההפקה בברודווי עלתה ביוני 2019 בבימויו של אלכס טימברס.
אם אהבתם את הסרט אז חובה! אין דבר שכיף יותר מלראות סרט מוזיקלי שהופך למחזמר חי על הבמה. אם פחות התחברתם לסרט אז נמליץ ללכת להצגה אחרת בברודווי, יש מספיק לבחור מביניהן וחבל ללכת למשהו שאתם לא אוהבים.
מעבר לאתר חיצוני – רכישה סופית מול ספק חיצוני, בכפוף למדיניות הביטול שלו.
מבוסס על הסרט משנת 1992. מדלין אשטון היא השחקנית היפה ביותר שאי פעם עיטרה את המסך, והלן שארפ היא הסופרת הסובלת שחיה בצלה. הן תמיד היו החברות הכי טובות, עד שמדלין גנבה את ארוסה של הלן. בעוד הלן זוממת את נקמתה ומדלין נצמדת לפופולאריות שלה הדועכת במהירות, עולמן מתהפך לפתע על ידי אישה מסתורית עם סוד כמוס.
לאחר לגימה אחת מהשיקוי הקסום של האישה המסתורית מדלין והלן מתחילות עידן חדש של החיים (והמוות) כשהנעורים והיופי שלהם משוחזרים… והטינה נמשכת לנצח.
מומלץ לגילאי 12 ומעלה
את שירי המחזמר כתבו נואל קארי וג׳וליה מאטיסון. ניתן לשמוע כמה משירי המחזמר בקטעים הבאים:
את ספר ההצגה כתב מרקו פנטה, והיא מבוססת על הסרט עם אותו השם בכיכובם של מריל סטריפ, גולדי האן וברוס וויליס. ההפקה הראשונה עלתה בשיקאגו בשנת 2024 ועברה מהר מאוד לברודווי באותה השנה. במחזמר מככבים מייגן הילטי (סמאש, וויקד), ג׳ניפר סימארד (קומפני, ילדות רעות) וכריסטופר סייבר (הנשף).
המחזמר הועמד ל-10 פרסי טוני וזכה באחד מהם.
המחזמר נחשב לאחד מעיבודי הסרטים לבמה הטובים ביותר בתקופה האחרונה. מומלץ מאוד למי שמחפש מחזמר טוב, מצחיק וכיפי שמכניס אותנו לעולם קסום ומופרך עם צוות שחקנים מרשים ביותר.
מעבר לאתר חיצוני – רכישה סופית מול ספק חיצוני, בכפוף למדיניות הביטול שלו.
המחזמר ״גטסבי הגדול״ מסתמך בעיקר על השחקנים הגדולים שלו ועל אוהבי הספר או הסרט. הוא מפציץ באפקטים ויזואלים נהדרים אך מעבר לכך הוא דובק בסגנון מחזות הזמר הקלאסיים ומושלם למי שאוהב אותם.
המחזמר גטסבי הגדול, המבוסס על הספר והסרט המפורסמים, מגולל את סיפור אהבתם של ג׳יי גטסבי ודייזי, ואת המחיר הכבד שאדם עלול לשלם כדי להיות עם אהוביו. הגעתי למחזמר ללא היכרות מוקדמת עם הסיפור, וככזה, ציפיתי לחוויה יוצאת דופן – במיוחד לנוכח הפופולריות של העלילה המקורית. אכן, ההפקה מנסה להציג עיבוד ייחודי, אבל תחושת הפספוס ניכרת: העלילה לא מצליחה להשרות ולו שמץ של תקווה, וכל סצנה רק מעצימה את התחושה הכבדה. אפילו הבדיחות המעטות לא העלו בי חיוך.
מכאן עולה השאלה – מדוע אנו פונים לתיאטרון? האם כדי לברוח מהמציאות? לשאוב השראה? האם אנו באים לצחוק או לחוות רגעי מחשבה? גטסבי הגדול מנסה לעורר מחשבה, אך המתח שבו – המכוון לאווירת הייאוש שבסיפור – עלול להחמיץ את לב הקהל, במיוחד אם היה ניתן לעבד את החומר למשהו קצת יותר מעורר השראה.
בנוסף, היה קשה להתחבר לדמויות. למעט דמות או שתיים שעוברות התפתחות מינורית, הדמויות הראשיות נותרות סטטיות. התחושה היא שהן מתחילות ומסיימות את ההצגה באותה נקודה בדיוק. כך, במקום ליצור הזדהות עמוקה, המחזמר מתגלה כחוויה מאכזבת.
אז למה כן ללכת למחזמר הזה? בגלל כל שאר הדברים שמרכיבים אותו. המחזמר היום מציג בתיאטרון ברודווי (Broadway Theater), התיאטרון השני בגודלו בניו יורק (אחרי הגרשווין שבו מוצג וויקד). כחלק מזה יש לו יכולת לעשות דברים משוגעים על הבמה שייראו גם עד הכיסאות הרחוקים ביותר.
על אף העובדה הזו הניצול של הבמה הגדולה נראה רק בנאמברים הגדולים והמפוארים שהתרחשו פעמים מועטות במהלך ההצגה. התפאורה המדהימה העבירה אותנו לתקופת הזמן של המחזמר והשתלבה מדהים עם הנברשות של התיאטרון עצמו וחבל שלא היה שימוש נרחב יותר כדי שנוכל באמת להנות ממנו.
גם התאורה והתלבושות החמיאו מאוד לכוריאוגרפיות המדהימות ולעבודת השחקנים הנהדרת. שיר אחד ספציפי בלט במיוחד עם שימוש מופלא של ג׳קטים ארוכים, כוריאוגרפיה ייחודית ותאורת ריבועים ששיחקו עליה בכוריאוגרפיה. השילוב היפייפה הפך שיר בסיסי לשיר יוצא מן הכלל שנשאר איתי עוד הרבה אחרי.
התבססות על שמות גדולים בתיאטרון
הבחירה להפיק את המחזמר נשענת על שתי סיבות עיקריות: הפופולריות של הסיפור המקורי, ואהבת הקהל לכוכבים ג׳רמי ג׳ורדן ואווה נובליזדה. כמי שמעריצה את שניהם, הם היו הסיבה המרכזית לביקורי, והם אכן סיפקו את הסחורה.
ג׳ורדן תפס לעצמו שם בעולם התיאטרון, בעיקר בשל הקול המופלא שלו ויכולות השירה המוטרפות שלו. הוא יושב על התפקיד בצורה סבירה, מספק רגעים קומיים נחמדים לצד רגעים דרמטיים מרגשים, אך אין ספק שאת מה שהוא עושה עם הנאמברים של המחזמר אין הרבה שיכולים לעשות.
לצידו נובליזדה תופסת את המקום של דייזי הצעירה והפלרטטנית ללא מאמץ. הדברים שהיא עושה עם הקול שלה הם ייחודיים ובאים פעם בדור והיא ממלאת את כל האולם הענק בצלילים שיעשו לכל אחד ואחת מהקהל צמרמורות. היא מופלאה ומרגשת ומהפנטת את כל הגברים והנשים היושבים וצופים בה.
אין ספק ששניהם זמרים מופלאים, אך עם החומר הנתון יכולות המשחק שלהם לא בלטו כמו שהיו צריכים. הם היו מרגשים כשהיו צריכים ומשעשעים כשהיו צריכים אבל מלבד כשהם שרו לא ראיתי משהו יוצא דופן שגרם לי להישאר עם פה פעור.
לסיכום, ההצגה מעלה נקודות עיקריות לחידוד. ראשית, נושא הדמויות והסיפור – עבור מי שלא מכיר את החומר המקורי, המחזמר משדר דיכאון עמוק, ללא כל שינוי או התפתחות. בניגוד לכך, במיוזיקל כמו "נערי הכרך," ניכרת הסקרנות לדעת את המשך הסיפור. בגטסבי מצאתי עצמי ממתינה רק לנאמבר הבא או לשמוע שוב את ג׳ורדן או נובליזדה שרים.
שנית, מיצוי הבמה. עם אולם ובמה כה מרשימים, הציפייה הייתה לשימוש רחב ומשמעותי יותר באנסמבל. פרט לכמה קטעים בודדים, רוב המופע כולל סולואים, דואטים וטריו, ולעיתים נדמה שהסיפור סטטי מדי ביחס לפוטנציאל הבמה.
המחזמר לא רע, הוא פשוט לא ייחודי. הוא מושלם לכל הקהל החובב מחזות זמר קלאסיים כמו ״פאנטום האופרה״, ״סיפורי הפרברים״ או ״גבירתי הנאווה״. הוא עושה עבודה נהדרת בהצגת הסיפור, הדגשת כישרון השחקנים הראשיים שלו והתפאורה המפוצצת. אך עבורי, כחובבת מחזות מודרניים ודינמיים, החוויה נותרה מעט מאכזבת.
המחזמר ״גטסבי הגדול״ יהיה מהנה לכל חובבי מחזות הזמר הקלאסיים, כגון: גבירתי הנאווה, אוקלהומה ואפילו פאנטום האופרה. כל מי שמחפש משהו מקורי ויוצא דופן יהנה מכמה קטעים בודדים ותו לא.
השטן לובשת פראדה זה מחזמר המבוסס על הספר עם אותו השם שיצא בשנת 2003. היישר מהקולג׳, העיתונאית השאפתנית אנדי משיגה עבודה בעיתון היוקרתי "Runway" בתור אחת העוזרות של מירנדה פריסלי. כשהיא מקריבה את חייה האישיים בכדי לעמוד בדרישותיה הבלתי אפשריות של פריסלי, אנדי מוצאת את עצמה מתפתה לעולם הזוהר שהיא פעם בזה לו. כמה רחוק היא תלך כדי להצליח והאם יהיה שווה למכור את נשמתה כדי להשיג את כל מה שהיא רוצה?
מומלץ לילדים מעל גיל 6.
את שירי המחזמר אחראים אלטון ג׳ון על הלחן ושיינה טאוב על המילים. ניתן לראות כמה קטעים בקליפים הבאים:
את ספר המחזמר כתבה קייט וותרהאד בהתבסס על הספר והסרט עם אותו השם. הוא מבוים על ידי ג׳רי מיטשל ועלה לראשונה בשיקאגו בשנת 2022 לתקופת הרצה. הוא יעלה לראשונה בלונדון בשנת 2024 בכיכוכה של ונסה וויליאמס בתפקידה של פירסלי.
בהחלט! הסיפור המעולה שקיבל אהדה רבה מגיע לבמות וזו הזדמנות מצוינת לראות אותו בלייב. רק בשביל הסקרנות של איך המירו את סיפורן של אנדי ומירנדה פריסלי לבמה שווה לקפוץ לבקר.
הצטרפו לשרק ולחמור במסעם לשחרר את הנסיכה היפה הכלואה במגדל גבוה השמור על ידי דרקון גדול ומפחיד. תשכחו מהוליווד, המחזמר הזה הוא מה שקורה כשנותנים לאגדות לעוף!
מומלץ מאוד לילדים! אין כניסה לילדים מתחת לגיל 3. ילדים מתחת לגיל 14 מחויבים בליווי הורה.
את שירי המחזמר כתבו דיוויד לינדזי אבר וג׳נין טסירי בנוסף לשירים המפורסמים מהסרט עצמו כמו השיר האגדי "I'm a Believer". ניתן לראות כמה משירי המחזמר בקליפים הבאים:
את ספר המחזמר כתב דיוויד לינדזי אבר בהשראת הסרט ״שרק״ שיצא בשנת 2001 ובהשראת הספר ״שרק״ שיצא בשנת 1990. הוא עלה לראשונה בברודווי שבניו יורק בשנת 2008 בכיכובם של סוטן פוסטר (סוויני טוד), כריסטופר סייבר (הנשף) ובריאן דרסי ג׳יימס (משהו רקוב!).
המחזמר זכה בפרס טוני אחד ובפרס אוליבייה אחד וקיבל גרסה מצולמת של המחזמר לפני עזיבתם של הכוכבים המקוריים בברודווי.
בהחלט! שרק הוא מחזמר נהדר למבוגרים ולילדים עם המון הומור, תפאורה משוגעת ותלבושות משעשעות. הוא אנרגטי, מצחיק ופשוט כיף טהור!
