ביקורת על Sunset Boulevard המחודש – גרסה עוצמתית וחדשנית עם בימויו של ג’יימי לויד, וניקול שרזינגר בתפקיד הראשי. שילוב מסעיר בין קולנוע לבמה, תפאורה מינימליסטית, קלוז-אפים חיים ופרשנות חדשה למחזה הקלאסי של אנדרו לויד וובר. כל הפרטים והחוויות באתר.
קטגוריה: לונדון
Stranger Things: The First Shadow (דברים מוזרים: הצל הראשון) – העיבוד הבימתי הכי מוצלח שראיתי
ביקורת על Stranger Things: The First Shadow – עיבוד בימתי חדש שמחזיר אותנו להוקינס של שנות ה-50 וה-60, עם סיפור מקורי שמתחבר לסדרה האהובה. עם אפקטים מטורפים, קאסט מבריק ואווירה עוצרת נשימה, ההפקה מצליחה לשמר את הקסם, המתח וההומור של המקור. חוויה מומלצת לחובבי הסדרה ולכל מי שאוהב תיאטרון סוחף וחדשני.
הפקות חדשות – חודש פברואר
8 בפברואר, 2024 - 14 בפברואר 2024
ברודווי, ניו יורק
Redwood
13/02
בכיכובה של אדינה מנזל
ווסט אנד, לונדון
Much Ado About Nothing
10/02
בכיכובם של טום הידלסטון והיילי אטוול
15 בפברואר, 2024 - 21 בפברואר 2024
ברודווי, ניו יורק
Operation Mincemeat
15/02
ההצלחה הבריטית מגיעה לניו יורק!
Buena Vista Social Club
21/02
מבוסס על סיפור אמיתי
ווסט אנד, לונדון
Cluless
15/02
הסרט האייקוני מגיע לבמה!
בחזרה לעתיד (Back to the future) – מפתיע כמה שזה כיף
4.4/5
הגרסה הבימתית של ״בחזרה לעתיד״ כיפית, חדשנית ומקפיצה. כל חובבי הסרט יהנו מההפקה החיה ובעיקר מכל האפקטים הבימתיים המרשימים, וכל מי שלא מכיר את הסרט יהנה כפליים מהסיפור הנהדר בפעם הראשונה.
סיפור מוכר ואהוב על הבמה
בחזרה לעתיד הוא קאלט כבר שנים רבות עם קהל מעריצים מושבע. הסיפור שלו היה חדשני לתקופה ועדיין מחזיק יפה שנים רבות, ועכשיו הוא סוף סוף הגיע לתיאטרון. כמו הרבה סרטים שקיבלו הפקה בימתית, הציפיות פה היו גבוהות מאוד ומבחינתי המחזמר לא איכזב ואף הפתיע מאוד.
״בחזרה לעתיד״ מספר את סיפורו של מרטי מקפליי שנוסע בחזרה בזמן עם המכונית המיוחדת של חברו הטוב, דוק. הוא מגיע במקרה לשנה שבה הוריו התאהבו וחייהם המשותפים החלו ומצליח לשבש הכל ולסכן את חייו וחיי משפחתו על הדרך. האם יצליח לתקן הכל בזמן? האם יצליח להציל את חייו של האהובים עליו ולחזור חזרה לעתיד?
כל מי שצפה בסרט יודע שהסיפור מעניין ומגניב, תמיד משהו קורה ואפשר לשבת ולהיות מרותקים במשך שעתיים וחצי בלי בעיה. המחזמר שקיבלתי היה בדיוק אותו הדבר, אמנם עם שינויים קלים ושירים בדרך אבל הוא עדיין היה מרתק והתבאסתי כשהוא נגמר.
אמנם עבר זמן מאז שראיתי את הסרט המקורי, אבל מבחינתי המעבר שלו לבמה היה חלק ולא איבד את המהות של הסרט. קיבלתי את הקלילות יחד עם הלחץ, ההומור המשובח והדמויות האייקוניות עם הכימיה הנהדרת ביניהן.
תפאורה ואפקטים מרשימים ביותר
האלמנט הראשון ששמים לב אליו בכניסה לתיאטרון היא הייחודיות של הבמה שמתפשטת מעבר לגבולותיה. כל האולם צבוע באורות מיוחדים עם אפקטים מגניבים שמכניסים לאווירה העתידית של המחזמר. ככל שהוא מתקדם ואנחנו מקבלים את הרכב המפורסם יותר ויותר התאהבתי בהפקה הבימתית.
לקחת רכב ונושא כזה אייקוני ולהפוך אותו לתפאורה בימתית הוא קשה ומעלה ציפיות רבות, אבל אני יכולה לומר שצוות האפקטים הצליח פה בטירוף. אפקט המכונית הנוסעת יחד עם התפאורה והתאורה התאימו באופן מושלם ויצרו את החוויה של הנסיעה המהירה. אפילו קיבלנו בסוף הפתעה שנשארה איתי במשך ימים לנסות ולפענח איך הצליחו לעשות את זה?
חוץ מהרכב, צוותי התפאורה, סאונד, תאורה וצילום עשו עבודה נהדרת בשילוב הולוגרמות משעשעות ברגעים מדויקים במחזמר, אלמנטים שמחזירים אותנו לעבר ולעתיד בהתאם ופשוט עבודה כוללת שהשאירה אותי עם פה פעור. אין ספק שהעבודה של הצוותים הללו עשתה את המחזמר ובלי צוות חזק שכזה הוא לא היה מצליח בכלל.
כימיה מתפרצת על הבמה
במחזמר שכזה חייבים צמד שחקנים נהדר לתפקידים הראשיים וללא ספק קיבלנו אותו. קייסי לייקס בתור מרטי מקפליי ורוג׳ר בארט בתור דוק בראון היו צמד קומי מהלך עם כימיה מתפוצצת ומלא כישרון. כל אחד מהם החזיק מצוין לבד, אבל כשהם היו ביחד הכל עלה רמה אחת מעל.
מלבדם בלט לי במיוחד גם יו קולס ששיחק את ג׳ורג׳ מקפליי והיה מצוין בתור החנון המגושם. הוא שבה את כל תשומת הלב כשהיה על הבמה ונתן את הכל וראו את זה.
כמו כן, צוות האנסמבל היה נהדר, עם כמה כוכבי טיקטוק שלא יכולתי להסיט מהם את העיניים. העובדה שהם כל כך מפורסמים ברשת החברתית קצת מנעה ממני לראות את האנסמבל כולו ולא יכולתי שלא להתמקד בהם, אבל הם לא יישארו כאנסמבל זמן רב זה בטוח.
נאמברים מפוצצים ומעניינים
בכל מעבר של סרט למחזמר הדאגה העיקרית היא השירים שדוחפים באמצע, ואני יכולה לומר שפה לא התלהבתי יותר מדי. מרבית השירים היו חמודים, חלקם מיותרים וחלקם פשוט גימיק, אך אין ספק שכשהמחזמר עבר לזמן שנות ה-50 קיבלתי הרבה יותר שירים בסטייל שאהבתי ושישבו לי יותר טוב. אולי השיפור הורגש בגלל הקירבה של הסטייל למחזמר גריז שנתן לו אווירה כיפית יותר.
אך גם אם השירים היו סבירים לחלוטין, הנאמברים שקיבלתי כקהל היו מטורפים. תלבושות משוגעות, ריקודים מפוצצים והאלמנטים הבימתיים ששוב ושוב דחפו לנו. נהניתי מכל שיר בעיקר בגלל כל המסביב שהיה פשוט מאוד חזק.
המחזמר ״בחזרה לעתיד״ הוא מחזמר מתוק, קליל ומצחיק בטירוף. האפקטים המשוגעים שרצים לאורכו שווים את הביקור יחד עם הכימיה המטורפת של צוות השחקנים שמספק הופעה מיוחדת במינה.
הארי פוטר (Harry Potter) – הפקה מרהיבה לכל חובב הז׳אנר
3.8/5
ההצגה החיה של הארי פוטר היא תענוג לכל חובב הז׳אנר והספרים הפופולאריים. יש לו הרבה חסרונות והוא עלול לאכזב, אך האפקטים, היצירתיות והאולם המרהיב יכפו על כולם.
עלילה בינונית לכל היותר
ההצגה של הארי פוטר לוקחת אותנו לעולם שנים אחרי הקרב הגדול בהוגוורסט. הסיפור ממשיך ממש מסוף הספר השביעי, הארי פוטר מלווה את ילדיו לרכבת להוגוורסט בשנתו הראשונה של בנו האמצעי, אלבוס סוורוס. עם העול של הטייטל ״הבן של״, אלבוס מגיע להוגוורסט וממוין לסלית׳רין, במקום לגריפינדור כמו כל משפחתו. כיצד יתמודד עם הבית ספר, השמועות עליו והכובד של להיות הבן של מי שהציל את עולם הקוסמות?
לא ארחיב במילים על העלילה עצמה כדי לא לתת לכם יותר מדי ספוילרים, אבל כן אגיד שלעומת כל שבעת הספרים הראשונים והמקוריים של ג׳יי קיי רולינג, סיפור ההצגה הנוכחית לא היה יצירתי או מקורי בכלל. התאכזבתי מאוד מהסיפור שנגלה לפני ברמה שידעתי מה הולך לקרות הרבה לפני שזה קרה.
ייתכן שזה הלחץ של סיפור המשך, העולם מלא התוכן שאנחנו נמצאים בו עכשיו שבו קשה להיות יצירתי או פשוט הציפיות הגבוהות במיוחד שבאתי כקהל. אבל מלבד כמה אלמנטים נחמדים אני יכלתי לכתוב סיפור יותר מוצלח ומעניין.
הפקה מרהיבה, מהפנטת וקסומה
אבל, יש לומר שהעלילה בהצגה הזו לא הייתה הסיבה להגעתי. נכון זה נחמד לראות את הארי פוטר כאדם בוגר, ההתמודדות שלו עם ילדיו ואספקטים נוספים לדמות, אבל באתי בשביל אפקט הוואו. באתי בשביל לראות את הקסמים שקראתי עליהם בילדות או ראיתי בסרטים כל כך הרבה על הבמה, ויצאתי נדהמת.
ללכת להצגה כזו זו חוויה בפני עצמה, עם שעשועים בלובי דרך הטלפון, חנות ממתקים מגניבה עם אלמנטים של עולם הקסמים ופשוט ישיבה באולם ענק כשכל הטריקים מלפניי, מעליי ומצדדיי. ההפקה הלכה מעל ומעבר להעביר את תחושות הקסמים בצורה הכי מופלאה שהם יכלו ורק בשביל זה שווה להגיע.
מלבד זאת, חלק מהקסמים והיופי בכל ההפקה הוא הכוריאוגרפיה היפייפיה שמשתלבת בין הקטעים השונים. השימוש הנרחב בבגדים של השחקנים, במזוודות ובכל התפאורה הקסומה הפכו משהו סתמי למשהו יצירתי וזורם.
משחק בינוני ומוגזם
אחד הדברים שהכי חשובים בהצגה כזו הוא המשחק של צוות השחקנים, במיוחד אחרי הסרטים המקצועיים שצפינו בהם כל כך הרבה שנים. לצערי, לא קיבלתי משהו אפילו קרוב לכך. המשחק היה מוגזם מדי לטעמי, הרגיש קצת כמו הפקה רדודה יותר עם צורך להוכיח שאתה בתיאטרון. משחק שכזה גרם לכל דבר להיות הרבה יותר דרמטי, גדול ופשוט לא אותנטי.
השחקנים ששיחקו את הילדים היו נורא ילדותיים, משהו שגם מאז גיל 11 הארי פוטר וחבריו לא היו. המבוגרים היו דרמטיים כאילו הם נלחמים על הבחורה הכי יפה בנשף או החתיכה האחרונה של העוגה הנחשקת. מרבית הקאסט הרגיש פשוט יותר מדי.
כן אציין שמבחינתי שני שחקנים עשו עבודתם נאמנה. השחקן ששיחק את הבן של מאלפוי היה מצוין בתפקידו, העביר בדיוק את מה שהיה צריך להעביר ונתן את האתנחתות הקומיות שדרושות בהצגה כבדה שכזו. מלבדו, השחקן של הארי פוטר בעצמו היה נהדר, רציני, עדין ופשוט אותנטי. הרגשתי איתו את כל התחושות ומבחינתי הוא עשה לי את ההצגה.
אמנם ההפקה לא מושלמת, היא שווה את הביקור לכל מי שאוהב הארי פוטר ואפקטים מדהימים על הבמה. הכוריאוגרפיה, מוזיקה וה״קסמים״ שצפיתי בהם עשו לי את הערב והיו שווים כל דקה באולם.
המחזמר על מייקל ג׳קסון (MJ) – מקשה אחת מאוחדת ויפייפיה
4.5/5
המחזמר MJ, על חייו של מייקל ג׳קסון, הוא מופע מרהיב מלא בכוריאוגרפיות יפייפיות יחד עם כל השירים האייקונים שלו. כל מי שאוהב את סגנון המוזיקה של ג׳קסון יהנה בטירוף מהמחזמר ומובטח מופע מושקע במיוחד.
דרך ייחודית ומצוינת לספר סיפור חיים
המחזמר MJ מספר את סיפור חייו של ג׳קסון בדרך מעניינת במיוחד. לוקחים אותנו לימים שלפני סבב עולמי שג׳קסון יצא אליו, לחדר החזרות למופע הגדול, כאשר ישנו צוות מראיינים שרוצים לעשות דוקומנטרי על ג׳קסון עצמו. המחזמר לוקח אותנו להצצות לעבר תוך כדי ראיונות והחזרות הקשוחות למופע שחייב להיות מושלם.
הבחירה בשיטת הסיפור הזו סיפקה הצצות ומעברים יפים לגדילתו והתפתחותו של ג׳קסון בעבר יחד עם היכרות עמוקה עם הדמות ומי שהוא היום. אפשר לומר ששיטת הסיפור כאן מאוד הזכירה את מה שראיתי במחזמר על ניל דיימונד, אך עם טוויסט קטן. בעוד שם היה מדובר בטיפול פסיכולוגי בגיל מבוגר, כאן אנחנו רואים את ג׳קסון כשהוא עדיין בשיאו.
ההצגה שלו כעובד חרוץ והאכפתיות שהוא הראה כלפי ההופעה וכמה היא חשובה לו הביאו קדימה את ההשקעה שהוא שם בכל צעד ותו. בתור אחת שלא חוותה את ימיו המוקדים בתהילה, אלא רק את הסקנדלים בשנותיו האחרונות, נהניתי לראות את מי שהוא היה באמת מאחורי הקלעים ואני חושבת שהמחזמר הזה עושה עימו חסד.
מחזמר ג׳וקבוקס הוא טריקי בהרבה מהמקרים, לקחת שירים של אומן מוכר ולהפוך אותם לסיפור מומצא או סיפור חייו, אבל בMJ הצליחו לעשות זאת בדרך מקורית ויפה. לא הרגשתי אילוץ של דחיפת שיר במקומות מסוימים, כל המעברים היו חלקים והרגישו טבעיים לסיפור ומבחינתי מדובר כאן בהצלחה ענקית.
שואו ענק בכל נאמבר
מתוקף העובדה שכל השירים במחזמר הם שיריו של ג׳קסון, לא ציפיתי למשהו פחות ממופלא בכוריאוגרפיות ובביצועים השונים, וקיבלתי אפילו יותר. כל שיר שצוות השחקנים ביצע היה מופתי, מהשירה הנהדרת שהזכירה את ג׳קסון כל כך ועד הכוריאוגרפיה האייקונית לצד כוריאוגרפיה מקורית ואינטרקטיבית.
אני אהיה הראשונה לשפוט כוריאוגרפיה וריקודים במחזות זמר כי זה החלק שהכי תופס לי את העין, ובמחזמר הזה קיבלתי את הנאמברים הכי יפים שראיתי על הבמה בחיי. צוות השחקנים מגוון וחזק מאוד ומצליח לעמוד בכל מה שהכוריאוגרף והבמאי כריסטופר ווילדון ביקש מהם.
אני חושבת שהעובדה שהבמאי גם עשה את כל הכוריאוגרפיה תרם רבות להמשכיות והפלואו של המחזמר וגרם לו להרגיש ללא מאמץ. המעברים בין שיר לשיר והשימוש המופלא בשחקנים ניכר וביחד קיבלתי הופעה שהרגישה כמו הדבר הכי קרוב להופעה של מייקל ג׳קסון שאקבל.
מקשה אחת מאוחדת ויפייפיה
יחד עם הבימוי והכוריאוגרפיות הנהדרות, התפאורה והתאורה היו מחמיאות במיוחד. מקירות חדר החזרות שנראו אותנטיים ברמה שאני הייתי מתאמנת במקום כזה, המעברים השונים בפלאשבקים ועד המופע האחרון והאורות שליוו אותו. הכל ישב בצורה מושלמת עם הסיפור שרצו להעביר, העליות וירידות והשואו שקיבלתי כקהל.
מחזות הזמר הטובים ביותר הם אלו שכל החלקים עובדים ביחד בהרמוניה ובMJ בהחלט הצליחו להגיע למקום כזה. הכל עבד בצורה מופתית, כמקשה אחת, מה שעזר מאוד לשחקנים להביא את הסיפור בצורה הטובה ביותר.
חשוב לי לציין גם שמבחינתי צוות האנסמבל היה אחד החזקים שראיתי בברודווי. הם היו אחידים בקטעי הריקוד השונים אך מספיק ייחודיים כדי שלכל אחד מהם יהיה המסלול שלו. הם היו מגוונים בסגנונם ובמוצאם ותרמו המון לסיפור ולעטיפתו של מייקל ג׳קסון ככוכב.
כמובן שהרבה מתבסס על הופעתו של השחקן הראשי והוא עשה עבודה נהדרת עם הכאב והעיקשות שהייתה לכוכב האייקוני והפגיעות שהוא היה בה. הוא גם עבד נהדר עם שאר השחקנים במגוון תפקידיהם והוביל בצורה מופתית את המחזמר הנהדר הזה.
מערכה שנייה שדורשת מעט שינויים
הדבר היחידי שהפריע לי במחזמר הזה הוא העלילה של המערכה השנייה. בכל המערכה הראשונה אנחנו מקבלים את ההצצה לחייו הצעירים של ג׳קסון, לסיפור הגדילה שלו בצל אבא קשוח ולהתמודדות שלו עם תהילה במהלך השנים. במערכה השנייה הרגשתי שאני מקבלת את אותו הסיפור שוב רק עם שירים שונים.
לא חוויתי התקדמות כזו גדולה בין המערכות, פשוט שוב ושוב אותו סיפור כואב של האבא הקשוח. ברור לי שלא תמיד יש מה למרוח ולמתוח כשמדברים על חיים של בנאדם, אבל בתור מחזמר זה פשוט לא החזיק מבחינתי. העלילה נותרה בלופ ורק השירים והשואו שליווה אותם החזיקו את המערכה מבחינתי.
אך גם עם הבעייתיות של המערכה השנייה, עדיין מדובר באחד המחזות זמר החזקים ביותר שרצים כרגע בברודווי. הוא מקפיץ, ייחודי, שואו מטורף ועשוי בצורה מופתית.
המחזמר MJ שווה ביקור מכל מי שאוהב את שיריו או את סגנונו. הוא יספק שואו מטורף והנאה מרובה וכל מי שילך אליו יהנה בטירוף, מבטיחה.
ניוזיס – הרבה מעבר לסתם מחזמר
ניוזיס בהפקתו הנוכחית בלונדון הוא מחזמר חובה לכל מי שרוצה חוויה מטורפת בתיאטרון מיוחד במינו. הוא מהפנט, שובה לב ומרהיב בריקודים מטורפים, אפקטים נהדרים וצוות רקדנים מוכשר במיוחד
ניוזיס זה המחזמר שלא ידעתם שאתם חייבים להכיר
המחזמר מספר את סיפורם של מחלקי העיתונים בניו יורק של שנת 1899. לאחר העלאת מחיר העיתונים, הם יוצאים בשביתה בהובלתו של ג׳ק קלי, הצעיר הכריזמטי ומנהיג החבורה. האם יצליחו בשביתתם? האם קת׳רין פלומבר, הכתבת הצעירה תצליח לעזור להם במאבקם?
לא משנה כמה אני אכתוב לכם כאן, עדיין אני לא אצליח לתאר לכם כמה המחזמר הזה וההפקה הזו ספציפית הייתה מופלאה. זה לא סוד לאנשים שקרובים אליי שמדובר במחזמר האהוב עליי, ויש סיבה טובה למה. מדובר במחזמר שכל אספקט שבו מצוין – השירים, הריקודים, העלילה, התאורה והתפאורה. אז בכמה פסקאות הבאות אני אנסה לשכנע אתכם שזו הפקה שאי אפשר לוותר עליה.
הפקה גרנדיוזית עם נאמברים שיהפנטו אתכם
היופי בהפקה הנוכחית הוא התיאטרון שהם מופיעים בו. מדובר בהאנגר ענק שהמירו לבמה, מסביבה כיסאות לאורך 3 צלעותיה ומעברים בין השורות והחלקים שבהם הקהל יושב. לאורך כל ההצגה הרקדנים והשחקנים עוברים בין השורות, יושבים בצדדים, קופצים בין הקהל ואין משהו יותר מהפנט מזה. כל רגע יש אלפי רקדנים שמסתובבים ביניכם וקשה לעקוב מרוב אקשן. היכולת לשחק עם התיאטרון מאפשרת למחזמר לצאת לחיים ולשלב את כל הקהל בסיפור, גם אלו היושבים רחוק יותר מהבמה המרכזית.
מלבד התיאטרון, המחזמר ניוזיס נודע ביכולתו ללהק קבוצה מרשימה של מעל 20 רקדנים שעולים ונותנים נאמברים מרשימים ומהפנטים בזה אחר זה. כאן נתנו גם עוד נפח של יצירתיות בכוריאוגרפיה ולא סתם מאט קול זכה בפרס האוליבייה בשבילה. מנאמבר ייחודי של סטפס על שולחנות, התעופפות מעל הקהל באמצעות מנורות ועד ריקוד שלם עם עיתונים, אי אפשר להישאר אדישים למה שקורה לפניכם על הבמה.
הריקוד כאן הוא כמעט הכל, הוא הסיבה שאני אוהבת את המחזמר הזה כל כך, והוא מבוצע בצורה מופתית בלונדון כרגע. אם אתם רוצים לבוא ולהתפעם מקאסט מוכשר בטירוף, זו ההצגה בשבילכם.
מי היה מאמין שתאורה תרגש אותי כל כך
בגלל שהריקודים והנאמברים תופסים מקום כל כך גדול, והתיאטרון עצמו ענק ורחב, הופתעתי לגלות כמה אני שמה לב לתאורה וליופי שבה. עיצוב התאורה בכזה מחזמר חייב להיות מדויק ונכון כדי להחזיר את הקהל לתוך הבמה המרכזית ולפזר אותו ברחבי הקהל כשצריך.
הספוטים ברגעים הנכונים, האור המעומעם בנאמברים העדינים, החום והיופי שתמכו בכל הריקודים ותמכו בסיפור הדהימו אותי. נהניתי לראות איך תאורה פשוטה יכולה להשפיע על האווירה ועל התשומת לב שלי בצורה כה יפה ולא מתאמצת.
קאסט מנצח של רקדנים מוכשרים
אבל, כמו שאמרתי קודם, המחזמר הזה קם ונופל על הרקדנים שלו, והם לא איכזבו. סלטות באוויר, סיבובים אינסופיים, ריקוד סטפס מרשים ביותר והתעופפויות בלי סוף. הרקדנים נתנו את הכל וגם כשהם לא היו על הבמה הם נשארו בדמויות שלהם והוציאו החוצה את השמחה והשובבנות שמאפיינת את מחלקי העיתונים הצעירים.
מי שדווקא איכזבו אותי היו שני השחקנים הראשיים, כאשר מיקאל אהומקה לינדזי (ג׳ק קלי) נבלע מעט וברונטה ברבה (קת׳רין פלומבר) פשוט לא הייתה מבריקה במיוחד. לידם בלט ראיין קופל (דייבי) שהביא יכולות קומיות נהדרות ותזמונים מצוינים.
אל תחכו שהוא ייסגר, לכו עכשיו
לצערי הרב, המחזמר יורד בעוד כמה חודשים, ולכן אני מפצירה בכם. תעשו את המאמץ (התיאטרון נמצא בוומבלי מחוץ לעיר), קנו כרטיס ותלכו לראות הופעה מיוחדת במינה שלא תחוו שנית. אי אפשר לתאר במילים כמה הקהל יוצא נפעם ונרגש ממחזמר כזה פשוט, הוא שווה כל שקל או פאונד שתשקיעו בו.
חמשת מחזות זמר לילדים הטובים ביותר בלונדון
מחפשים ערב תרבותי וכיפי עם הילדים במהלך הטיול שלכם ללונדון? ריכזנו לכם המלצות לחמשת מחזות זמר בלונדון לילדים:
1. מלך האריות המחזמר
אין מה לעשות, עם הצלחה אי אפשר לערער. הקלאסיקה של דיסני רצה בלונדון משנת 1999 ומביאה את כל הדמויות האהובות לחיים. מדובר בקלאסיקה לילדים וגם הנאה מובטחת להורים. הדבר היחידי שיש לקחת בחשבון הוא שהמחזמר מועבר באנגלית ולכן כלל השירים המוכרים יהיו באנגלית, לכן נמליץ לשמוע אותם קצת לפני.
2. פרוזן המחזמר
הלהיט הכי חדשני של דיסני הגיע לפני כמה שנים לתיאטרון ומאז צובר תגובות נלהבות. מרבית הילדים של היום גדלו על הסרט האייקוני ומה יותר מושלם מלהביא אותם לעולם של אלזה ואנה במציאות? המחזמר משלב אפקטים מגניבים ותפאורה יפייפיה ומומלץ מאוד לילדים ולהוריהם גם כן.
3. מטילדה המחזמר
מטילדה הוא סיפור הילדים הקלאסי, והמחזמר הלייבי מקסים לא פחות. עם שירים קצביים וכיפיים, ריקודים מהנים ומלא ילדים מוכשרים על הבמה יוצא מחזמר נהדר לקחת ילדים אליו. גם הרבה מבוגרים שגדלו על הספר הלכו למחזמר ונהנו בטירוף, במיוחד לאור התפאורה והתלבושות המיוחדים שמכניסים לאווירה.
4. מרי פופינס המחזמר
העולם הקסום של המטפלת הכי מיוחדת בעולם, עם הקסם שלה והאפקטים המיוחדים של התיאטרון. המחזמר מלא בדמיון, ריקודים, שגעונות כיפיים של ילדים ומבוגרים גם יחד. ראיתם את הסרט, עכשיו תראו אותו מולכם בתיאטרון.
5. בחזרה לעתיד המחזמר
אמנם זה לא מחזמר קלאסי לילדים, אבל אנחנו בטוחים שישנן משפחות רבות שצופות ביחד בסרט הקלאסי הזה. מלא בהומור, דמויות נלהבות ואותה אנרגיה של השחקנים מהסרט, המחזמר הוא בהחלט חוויה קסומה.
אלו היו ההמלצות שלנו לכמה מחזות זמר בלונדון לילדים שאנו חושבים שיספקו לכם ערב מהנה ומיוחד עם ילדיכם.
מחפשים משהו אחר? כנסו לעמוד מחזות זמר בלונדון ותמצאו את המחזמר בשבילכם!
"הארי פוטר והילד המקולל" יחזור לניו יורק בנובמבר כהצגה אחת
ההצגה, שעלתה במקור כהצגת שני חלקים, תחזור כעת כהצגה עם חלק אחד. כלומר, הצופים יראו את כל ההצגה בישיבה אחת במקום שתי הצגות נפרדות שהוצגו פעמיים באותו היום או בשני ימים עוקבים.
(© Manuel Harlan)
הפקת ברודווי של "הארי פוטר והילד המקולל" תחזור לתיאטרון ב-16 בנובמבר בחלק אחד, במקום שניים.
מבוסס על הסיפור המקורי מאת ג'יי קיי. רולינג, ג'ק ת'ורן וג'ון טיפאני, "הארי פוטר והילד המקולל" נכתב על ידי ת'ורן ובוים על ידי טיפאני. ההצגה המקורית בת שני החלקים "הוחזרה באומץ כהופעה ייחודית אחת על ידי צוות היצירה עטור הפרסים לקראת חזרתו לצפון אמריקה." פרטים נוספים, כולל צוות השחקנים, עתידים לבוא.
הצגת הערב היחידה של המופע תוצג רק בצפון אמריקה, עם הופעת בכורה בסן פרנסיסקו שמיועדת להתחיל ב-11 בינואר 2022, והצגת בכורה קנדית תחל במאי 2022 בטורונטו. כרטיסים להפקה בברודווי יחלו להימכר לקהל הרחב ביום שני, ה-12 ביולי 2021. כרטיסים לסן פרנסיסקו יוצאים למכירה ביום רביעי, ה-21 ביולי. הפקות במלבורן, לונדון ובהמבורג ימשיכו במתכונת המקורית של שני חלקים.
בהצהרה אמרו המפיקות סוניה פרידמן וקולין קלנדר כי "בהתחשב באתגרים של הצגה מחדש והפעלת מופע בן שני חלקים בארה"ב בסדר גודל של "הארי פוטר והילד המקולל", והאתגרים המסחריים העומדים בפני התעשייה התיאטרונית והתיירותית החוזרים לאחר ההשבתה העולמית, אנו נרגשים להצליח להתקדם עם גרסה חדשה של המחזה המאפשרת לקהל להנות מההרפתקה של "הילד המקולל" בישיבה אחת שמונה פעמים בשבוע."
צוות היצירה של ההצגה זוכת הטוני כולל את אימוג'ן היפ (מלחינה), סטיבן הוגט (במאי התנועה), כריסטין ג'ונס (מעצבת תפאורה), קטרינה לינדזי (מעצבת תלבושות), ניל אוסטין (מעצב תאורה), גארת' פריי (מעצב סאונד), פין רוס ואש וודוורד (מעצבי וידיאו) וקרול הנקוק (מעצבת שיער, פאה ואיפור).
רכישת כרטיסים לניו יורק
רכישת כרטיסים לסן פרנסיסקו
קומפני – המחזמר על להיות גלגל שלישי שלא ידעתם שאתם צריכים בחייכם
הקורונה מרתקת את רובנו לבית ובעקבות הזמן שהתפנה לי החלטתי לחזור ולצפות בהקרנות שונות של מחזות זמר שצולמו בווסט אנד או ברודווי.
הפעם, בחרתי בגרסת הקונצרט של המחזמר "Company", בכיכובם של ניל פטריק האריס, פאטי לפון, סטיבן קולברט, ג'ון קרייר, מרתה לימפטון ועוד. לקאסט מצטרפת התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, במקום התפאורה המוכרת של התיאטרון, ולכן ההופעה מסתמכת בעיקרה על הסיפור, התזמורת, השירים והביצועים של השחקנים. אתם מתרגשים? גם אני!
** אזהרה – מעט ספוילרים לפניכם **
המחזמר מתמקד בבובי (האריס), שחוגג את יום הולדת ה-35 שלו. לכבוד האירוע מגיעים החברים שלו, חמישה זוגות נשואים, כאשר כל זוג שונה ומיוחד בדרכו. במהלך המחזמר אנו צופים באינטראקציה של בובי, רווק הולל היוצא עם שלוש בחורות במקביל, עם כל אחד מהזוגות הללו ורואים איך בובי גדל ומתבגר לנגד עינינו. האם בובי יחליט שהוא רוצה להתמסד או שמא יישאר גלגל שלישי לנצח?
בובי, בובי בייבי, בובי בובי, בובי בובו, רוברט דרלינג, בובי בייבי, בובי. וואללה זה קליט…
הצפייה הראשונית במחזמר גרמה לי להסתכל עליו בנקודת מבט מחודשת. את השירים הכרתי עוד מראש, למרות שבהתחלה לא הצלחתי להתחבר אליהם, אבל הפעם הם קיבלו משמעות אחרת ומצאתי את עצמי שומעת אותם שוב ושוב בלופים. הביצועים היו מרגשים ואותנטיים והתאהבתי בכל אחד ואחת מהשחקנים (מי היה מאמין שלסטיבן קולברט יש קול כזה יפה?). באתי עם ציפיות נמוכות בגלל שמדובר בגרסת קונצרט, אבל בסוף יצא שהתרגשתי עד מאוד כאילו הייתי איתם שם באולם.
בובי, בובי בייבי, בובי בובי, בובי בובו, רוברט דרלינג, בובי בייבי, בובי. נכון זה מזכיר את סטואי בFamily Guy?
אפשר לומר שעברתי חוויה במחזמר הזה, ממש תהליך של גדילה יחד עם בובי. צחקתי איתו כששרה והארי הלכו מכות, הייתי בהיי יחד עם ג'ני ודיוויד, נכנסתי לסטרס עם פול ואיימי והרגשתי את כל מה שהוא הרגיש יחד עם אפריל מרתה וקאת'י. בהתחלה לא הבנתי אותו, מי רוצה ונהנה להיות גלגל שלישי כל הזמן? ולמה אומרים שהוא לא רוצה להתחייב כשכל מה שהוא מדבר עליו זה זוגיות? אבל לאט לאט הבנתי את המסע שהוא נמצא בו של הבנה עצמית וגילוי הרצונות העזים שלו. מזלו שהוא נמצא בעולם התיאטרון ולא בעולם הרווקות של ימי הקורונה. #RealLifeSucksSometimes
בובי, בובי בייבי, בובי בובי, בובי בובו, רוברט דרלינג, בובי בייבי, בובי. מעניין כמה פעמים אומרים "בובי" בכל ההצגה.
אחת המעלות של המחזמר לדעתי היא שהוא גורם לקהל להזדהות עם הדמויות. המחזמר, שיצא לראשונה בשנות ה-70, הסתכן כשהציג חמישה זוגות נשואים ורווק אחד הולל במרכז המחזה. מי רוצה לראות את החיים האמיתיים שלו על הבמה? אך הסיכון השתלם להם כשהקהל רק חיכה לראות מה הדינמיקה של בובי עם כל זוג וזוג. לצפות כיצד כל זוג צמא לסיפורים של בובי שיוציאו אותם משגרת חייהם המשעממת, כפי שהקהל הנשוי עושה כנראה עם חבריו הרווקים וקהל הרווקים עושה עם חבריו הנשואים.
בובי, בובי בייבי, בובי בובי, בובי בובו, רוברט דרלינג, בובי בייבי, בובי. 111, ספרתי. וזה רק בשירים עצמם.
מה שבטוח הוא אחרי הצפייה הזו אני יוצאת עם מחזמר חדש ברשימת ה- TOP 10 שלי, אך הבאסה הגדולה היא שגיליתי אותו רק עכשיו. ההפקה החדשה שעלתה בווסט אנד בשנת 2018 ובברודווי 2020, כשהפכו את המינים ודמותו של בובי היא כעת אישה, הביאה נקודת מבט מודרנית למחזמר הישן – בדיוק העיבודים שאני אוהבת. במאית המחזמר הבינה שהעולם היום עבר שינוי והפיכתו של בובי לאישה נותנת למחזמר רלוונטיות לשנות האלפיים וזה גרר התלהבות מחודשת למחזמר מעולה.
עכשיו, כל מה שנותר לי לעשות הוא לחכות שהקורונה תחלוף, לחסוך כסף ולטוס לניו יורק ולצפות במחזמר בלייב ולא דרך מסך המחשב שלי. #WishMeLuck
בובי, בובי בייבי, בובי בובי, בובי בובו, רוברט דרלינג, בובי בייבי, בובי. הצילו אותי!!!!
לסיום, המשפט המצטיין – "You need to marry some body, not just some body" – איימי לבובי אחרי שהוא מציע לה להתחתן איתו.
לא מסכימים איתי? ספרו לי בתגובות מה אתם חשבתם!
