המחזמר טיטאניק באוף ברודווי, בשילוב שירי של סלין דיון, מספק הנאה לכל הצופים. כנסו לקרוא מה חשבנו על המחזמר
קטגוריה: סאטירה
מיקי מציל (הקאמרי) – אין על קבוצת צעירי הקאמרי
4.3/5
״מיקי מציל״ היא הוכחה נוספת שקבוצת צעירי הקאמרי היא קבוצה חריפה, חסרת גבולות ופה כדי להרים את התיאטרון לרמה אחרת. הקבוצה הזו ויוצריה נותנים לי תקווה להמשך התיאטרון הישראלי והצלחתו.
עלילה מופרכת אך משעשעת במיוחד
ההצגה ״מיקי מציל״ לוקחת אותנו למסע אחורה בזמן עם משימה אחת ברורה – להציל את יצחק רבין. מיקי, סוכן שב״כ צעיר ופטריוט, מתנדב למשימה, אך למרבה הפתעתו בתל אביב של שנת 1995 הוא נתקל בהוריו הצעירים. כעת הוא מנסה להציל גם אותם מבגידה ששינתה את חייהם, ואת חייו.
ירון אדלשטיין, שהביא לנו גם את רינגו, חוזר עם סיפור בועט, יצירתי ולא צפוי בעליל. יש לו יכולת לכתוב סיפורים נורמטיביים ולהכניס אליהם טוויסטים הזויים אך משעשעים במיוחד שוגרמים לנו כקהל להנות מכל רגע. ״מיקי מציל״ ממשיך את הכיוון המופרך עם נסיעה בזמן להצלת ראש הממשלה שגחמותיו של ילד שגדל בבית הרוס עלולות לפגוע במשימה החשובה.
למרות מגוון הדמויות השונות, הצליחו ליצור גם התפתחות של כל אחת מהדמויות וקשרים עמוקים שנוצרים בפחות משעה. נכון, לפעמים חלק מהבדיחות היו מגוחכות, אבל זה לא שינה הרבה כי עדיין הייתה התקדמות ומוסר השכל מתוק במיוחד.
ההצגה מצליחה להשאיר אותנו כקהל על קוצים עם קווי עלילה מפתיעים, בדיחות משעשעות וטוויסטים שאפילו אני לא ציפיתי להם. אדלשטיין יחד עם הבימוי של עמית אפטה יצרו כאן עוד יצירת מופת של צעירי הקאמרי האהובים עליי מכל. אבל הכי חשוב, הם יצרו הצגה שיכולה לעודד צעירים להגיע ולצפות בתיאטרון המזדקן.
להתאהב באוריה יבלונובסקי
זה לא סוד שאני מעריצה שרופה של קבוצת הצעירים הזו שתמיד מצליחה להעלות לי חיוך ענק על הפנים. מרינגו, שלום לך ארץ ועד טרמפולינה המשעשע במיוחד, הקבוצה הזו תמיד מצליחה להביא אותה באווירה תוססת, אנרגטית ולא לוקחת עצמה ברצינות. היא מורכבת מקבוצה של צעירים מוכשרים במיוחד שיודעים לרכב בין הרגש העמוק לבין השטחיות המצחיקה.
בהיכרותי עם הקבוצה אי אפשר שלא להבחין ״בכוכבים״ שזוכים בתפקידים הראשיים או הגדולים יותר לצד אלו שמחכים עדיין לתורם. אוריה יבלונובסקי הוא מהזן השני. בהצגות הקודמות של הקבוצה הוא תפס לו תפקידים משניים משעשעים במיוחד, גונב את תשומת הלב בהצגות מסוימות ומשעשע במיוחד באחרות. כעת, ב״מיקי מציל״, הוא זוכה סוף סוף לספוטלייט שמגיע לו.
הוא הצליח להפתיע אותי בצד שלו שעוד לא יצא לי לראות, ואיזה כיף זה בשבילי כקהל. הוא הביא הרבה חן לדמות, יחד עם הנואשות של לתקן עוולות ילדות. הכימיה שלו עם יעלי רוזנבליט הייתה פשוט מטורפת והוסיפה עוד להופעה הנהדרת שלו. אבל הדובדבן של הקצפת היה הקשר שלו עם רוני נתנאל שפשוט עשה לי צמרמורות בכל הגוף.
יבלונובסקי ונתנאל שיחקו אמא ובן בצורה כל כך משכנעת שהייתי בטוחה לרגע שהוא באמת נסע בזמן ופגש את אמא שלו בתל אביב. הקשר והמבט העמוק ששרר בין שניהם היה פשוט שובה והשכיח את כל הבעיות שמסביב. נדיר מבחינתי לחוות דבר שכזה ואיזה כיף שזה קרה עם שני שחקנים כל כך טובים.
ואם נחזור לגברת רוזנבליט, גם היא הביאה אותה בהופעה קצת שונה ממה שהיא בדרך כלל נותנת. זכיתי לצפות בעומק וברגש שאני יודעת שהיא יכולה להביא אבל לא תמיד זוכה לעשות זאת ברצינות שמגיעה לה. אני כבר יודעת שלה מצפה עתיד ורוד בתיאטרון, ואיזה כיף שגם יבלונובסקי ונתנאל איתה שם.
ההצגה ״מיקי מציל״ היא הפסקה מבורכת מהמציאות של היום, עם ״מה אם?״ מופרך ככל שיכול להיות, הפתעות לאורך הדרך ומשחק מצוין של צוות שחקנים מוכשר במיוחד. לא תתחרטו ותהנו מכל רגע!
שיר של אמונה וכפירה (תיאטרון האינקובטור)
עם הומור מטורף בנושאים מורכבים, "שיר של אמונה וכפירה" הינה הצגה מצחיקה וצינית העשויה נהדר והיא הפתרון המושלם לערב יציאה כיפי עם חברים, בן או בת זוג או משפחה. לקניית כרטיסים.
רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה מאיתנו!
ההצגה "שיר של אמונה וכפירה" מתעסקת בשאלות החיים, האם יש אלוהים? האם הוא בן או בת? מה קורה בגן עדן? למה אנשים חוזרים בתשובה? ועוד שלל שאלות. היא לוקחת את הצופה למסע, מבריאת העולם ועד לאחרית הימים, יהיו אשר יהיו.
המחזה הינו מחזה נונסנס, וממש כפי שנאמר הוא אינו הגיוני מההתחלה ועד הסוף. התשובות שנקבל אינן קרובות לאמת אבל הן לא ימנעו מאיתנו לשבת ולצחוק במשך שעה רצוף. הנושאים שעולים במהלך השעה הזו הינם נושאים רציניים, כמו היהדות, הסכסוך, האם אלוהים קיים ועוד, והם מצליחים להעביר אותם בקלילות תוך כדי שהם צוחקים על עצמם ועלינו. לא אשקר לכם, המחזה הזוי, אבל ממש. הוא עובר כמו סדרת מערכונים, מה שהיה יתרון גדול כשהגיע מערכון שלא התרומם לחלוטין, אבל גם באסה רצינית כשהגיע מערכון כל כך טוב שלא רציתי שייגמר. יכול לקחת קצת זמן להיכנס לקצב של העניינים אבל ברגע שמבינים את הסטייל נהנים מכל רגע.
מחזה נונסנס שכזה קם ונופל על השחקנים שלו ומזל שתיאטרון האינקובטור שומר על שלו מקרוב. הצוות כולו נתן הופעה מצוינת, סיפק רגעים קומיים רבים לצד שירים רציניים עם קולות מרהיבים. היו כאלו שזרחו יותר מהשאר אבל זה כבר נטו עניין של מי מצחיק אותך יותר ולמי התחברת יותר מהשחקנים. סך הכל הם עשו עבודה נפלאה ודאגו להעביר את הנונסנס המוחלט ברציניות ראויה לציון.
ההצגה הזו מבחינתי היא דוגמא מצוינת ל"עושה הרבה ממעט" כאשר היא מוכיחה שלא צריך אנסמבל גדול ותפאורה מפוארת בשביל שהקהל יצא מגדרו. עם ארגז אחד על הבמה, תלבושות לבנות על רקע שחור ותרנגול צהוב אחד, המחזה מוכיח שהחומרים שלו פשוט מעולים ואין צורך בכל השואו.
אך כמו בכל הצגה, גם כאן היו כמה קטעים שניתן היה לוותר עליהם בכיף, ולמזלי לא היו הרבה כאלו. בתור חובבת מחזות זמר מושבעת, החלק החלש ביותר היו דווקא השירים שלא תמיד התרוממו ולא היו הכי הכרחיים למחזה, אבל לפחות הם גילו לנו שהשחקנים שמולנו הם גם זמרים מעולים. חלק מעניין נוסף בהצגה הינו הסיומת שאותה הקהל יכול לבחור. אצלנו נבחר סוף שהוביל לשבירת הקיר הרביעי ולא היה מוצלח למדי, הייתה תחושה של בלבול מצד הקהל וגם מצד השחקנים, אבל אולי הסיומות האחרות מוצלחות יותר, אז אל תבחרו 2!
הציון שנתנו להצגה זו הוא:
"שיר של אמונה וכפירה" הוא מחזה מצוין למי שרוצה ערב של צחוק על החיים עם גיבורי על, בובת דינוזאור, אלוהים הבת, מורה למדעים, אברהם אבינו הילד, מפקד גיבוש גן עדן, תרנגול צהוב אחד ועוד.
לקניית כרטיסים להצגה "שיר של אמונה וכפירה" לחצו כאן.
10 שירי המיסקאסט הטובים ביותר
גאלת המיסקאסט מתרחשת כל שנה בסביבות אפריל בחסות תיאטרון MCC וכל הרווחים מאותו הערב הולכים לתיאטרון, לפיתוחו ולפיתוחן של ההפקות שעולות תחתיו. מה שמיוחד בערב הזה הוא שכל אומן יכול לבצע שירים שהוא בחיים לא יוכל לבצע, כי הם בדרך כלל מיועדים למין השני, ומעלים נאמברים שלא נוכל לראות בשום מקום אחר. בחרנו את עשרת הביצועים הטובים ביותר מהשנים האחרונות שפשוט גורמים לנו לרצות לראות אותם בלייב:
10. לורה בננטי וכריסטופר פיצג'רלד – "Sixteen Going on Seventeen"
גרסה מעודכנת של השיר המוכר מהמחזמר "צלילי המוזיקה" בביצועם של לורה בננטי (גבירתי הנאווה) וכריסטופר פיצג'רלד (מלצרית) המוכשרים.
9. ג'רמי ג'ורדן וג'ונתן גרופ – "Let Me Be Your Star"
SMASH הייתה סדרה קאלט לכל אוהבי מחזות זמר, אך לצערנו היא הסתיימה אחרי 2 עונות בלבד. בזמנה הקצר היא סיפקה לנו מגוון שירים מעולים, שהמפורסם מביניהם הוא "Let Me Be Your Star". ג'רמי ג'ורדן, ששיחק בסדרה, נותן כאן ביצוע משעשע יחד עם "אויבו" לאודישנים, ג'ונתן גרופ.
8. אווה נובלזאדה – "Go The Distance"
התאהבנו באווה מהרגע שבו ראינו אותה במיס סאיגון, ואי אפשר להתווכח עם העובדה שהקול שלה הוא משהו מיוחד. לא יכולנו להישאר אדישים לביצוע המרהיב שלה לשיר מתוך "הרקולס" אז היינו חייבים להכניס אותו לרשימה.
7. ג'ונתן גרופ וכריסטיאן בורל – "If Mama Was Married"
השיר המשעשע מתוך המחזמר "ג'יפסי" עם שניים מהכוכבים האהובים עלינו בברודווי, ג'ונתן גרופ וכריסטיאן בורל, שלא מתביישים להיכנס לדמות של ילדות קטנות שבסה"כ מדמיינות איך החיים היו אם אמא שלהן הייתה נשואה.
6. גאווין לי, אית'ן סלייטר וווסלי טיילור – "You Could Drive a Person Crazy"
השלישייה המצחיקה הזו מבובספוג המחזמר נותנת לשיר מקומפני זווית אחרת. אפשר שהם ישירו עוד בבקשה? תודה.
5. ארון טוויט וגאווין קריל – "Take Me or Leave Me"
אם יש משהו שאנחנו אוהבים, זה שני שחקני ברודווי הורסים שלוקחים קלאסיקה כמו זו מ-"רנט" וגורמים לנו להתאהב בהם ובה מחדש.
4. קריסטינה אלאבאדו, טיילור לאודרמן, קייט רוקוול ובארט ווילברט וויד – "Jersey Boys Medley"
כשהקאסט של ילדות רעות עולות לבצע מחרוזת שירי ג'רזי בויז, לזכר הימים בהם ההצגה רצה באותו תיאטרון שילדות רעות רץ בו היום, אנחנו יודעים שזה הולך להיות טוב.
3. קת'רינה לנק – "If I Were a Rich Man"
כששמענו את הביצוע של קת'רינה לנק, עם הכינור והתלבושות הלבנה היפייפיה, לשיר הקלאסי מכנר על הגג התמוגגנו מרוב אושר. לא סתם היא קיבלה פרס טוני ולא נופתע אם היא תקבל עוד אחד בעתיד.
2. ג'ושוע קולי, לוקה פאדובן ודוגלאס בלדאו – "The Schuyler Sisters"
מה מה מה? הם עוד לא עברו גיל בר מצווה? כמה כישרון מתפרץ על הבמה! לקחת שיר כזה להיט מהמחזמר המילטון ועוד לבצע אותו בגיל כזה צעיר? ראינו את הקליפ הזה כל כך הרבה פעמים ועוד לא נמאס לנו.
1. ג'ונתן גרופ – "Anything Goes"
ג'ונתן גרופ הוא אגדה בברודווי. הוא כל כך מוכשר שאנחנו צמאים לכל ביצוע שהוא יביא לנו, אז כשהוא לוקח על עצמו קטע סטפס שלם אנחנו לא יכולים שלא לצרוח "יש!". השיר מההצגה "Anything Goes" הוא אחד הקלאסיקות וכמה אנחנו שמחים שיש את הגאלה הזו שתתן לנו את ההזדמנות לראות קטעים כאלו.
מסכימים עם הרשימה שלנו? הצביעו בעצמכם ובחרו את שיר המיסקאסט הטוב ביותר!
עשר הצגות בעשרה ימים- Shear Madness
קנינו כרטיס, ארזנו מזוודות ושלחנו את הכתבת הראשית שלנו לעשרה ימים לניו יורק לצפות בכמה שיותר הצגות בברודווי ואוף ברודווי. על כל הצגה והצגה היא תכתוב לנו את דעתה הכנה בהקשר של תלבושות, עלילה, אפקטים, שירים, שחקנים ועוד.
והיום- Shear Madness:
זוכרים כשהייתם ילדים קטנים ושיחקתם במשחק המוכר "רמז"? אז תארו לעצמכם הצגה שמבוססת על אותו העיקרון. מתבצע רצח ואתם צריכים לגלות מי הרוצח. הפעם, אנו נחשפים למספרה שכונתית נחמדה עם שני עובדים ביום רגיל עד שפתאום הם מגלים שהשכנה מלמעלה נרצחה. הם, יחד עם עוד שני לקוחות, החשודים העיקריים ברצח ואנחנו כקהל צריכים לעזור לשני החוקרים לגלות מי הרוצח.
נשמע טוב? כי זה היה פשוט נהדר! לפני שהגעתי להצגה ממש התלהבתי ממנה ומהרעיון שלה ולא יכולתי לחכות ולצפות בה. בעיקרון החלק הכי טוב בה הוא שכל הצגה שונה מהקודמת, כלומר ישנו חלק אחד שקבוע ומתוסרט וכל השאר הינו אילתור של השחקנים של הרגע, ומה יותר טוב מהצגה שכולה אילתורים?
אז ככה ההצגה הולכת- במשך החצי שעה הראשונה השחקנים משחקים כרגיל, כמו יום רגיל במספרה. אנשים נכנסים ויוצאים וככה זה נמשך עד שמכריזים שהשכנה נרצחה. משם, החוקר מנסה לשחזר את כל מה שקרה ונעזר בקהל בשביל לדייק כמה שיותר. היופי הוא שבאמת פונים לקהל ומשתפים אותו, הקהל שואל שאלות, מציין עובדות ומתקן את השחקנים כשצריך.
אני לא ארחיב יותר מזה כי חבל לקלקל לכם את ההצגה הנהדרת אבל מה שכן אציין זה שהשחקנים בתוך התפקיד מהרגע שההצגה מתחילה ועד הרגע שהיא נגמרת. למשל, כמה דקות לפני שההצגה באמת התחילה, כשהמוזיקה עדיין חזקה ועדיין יש אור בקהל, השחקנים "שעובדים במספרה" עלו והחלו את הפעילות שלהם כאילו הם באמת במספרה. לקח לי כמה דקות לקלוט שיש שחקנים על הבמה ולהתחיל להתרכז בהצגה. ולא רק זה, במהלך ההצגה ישנה הפסקה קצרה שבה החוקר הראשי יוצא לקהל מחוץ לתיאטרון ומדסקס איתם מי הם חושבים שהרוצח, שואלים עוד שאלות שצריך לשאול ומעלים נקודות נוספות שלא עלו עד עכשיו, וכל זה כאשר כל "החשודים" עדיין כלואים במספרה אז בשביל להעביר את הזמן הם מדברים קצת עם האנשים שבקהל. בקיצור הם ממש נכנסים לזה כאילו זה באמת משחק ולא הצגה.
ובנוסף אציין שהשחקנים היו נהדרים ובאמת שיחקו נהדר ואילתרו נהדר אבל מי שהכי בלט מבחינתי היה ____. הוא פשוט גנב את ההצגה וכל מה שרציתי היה שימשיך עם המונולוגים והקטעים הקורעים מצחוק שלו. לא פעם ולא פעמיים הוא הביא אותה בבדיחה כל כך מצחיקה שמרבית השחקנים על הבמה צחקו יחד איתו, ואם יש משהו שאני אוהבת זה שצוות השחקנים מצליחים להצחיק את עצמם בהופעה חיה.
לסיכום, לכו להצגה הזו! היא מתאימה גם לילדים ומניסיון אישי, הילדים שהיו בקהל ממש נכנסו לזה ונראה כאילו הם ממש נהנו. אני אמליץ לכל אחד שמעוניין לראות משהו קצת אחר שכן ההצגה הזו מביאה איתה משהו מיוחד וקליל שלא רואים כל יום (ולא רק זה- היא באוף ברודווי אז היא זולה יותר!!).
לעמוד ההצגה
התמונה הנ"ל מתארת את זווית הראייה מהכיסא בו ישבתי. כפי שניתן לראות האולם קטן ואינטימי ככה שמכל מקום רואים נהדר את הבמה. אם אתם רוצים להיות יותר שותפים להלך ההצגה ממליצה לשבת בחלק התחתון (באולם) של התיאטרון כי פשוט ישמעו אתכם יותר טוב ומי יודע? אולי אם תשבו מספיק קרוב השחקנים יתחילו לדבר איתכם במהלך ההפסקה!
Miscast- גאלת המיסקאסט
בכל שנה בסביבות אפריל מתקיימת גאלה מיוחדת מטעם התאטרון MCC.
בהופעה הייחודית הזו שחקנים מוכרים ואהובים מברודווי ואוף ברודווי מבצעים את הפירוש שלהם לשירים מפורסמים מהצגות שונות ומגוונות אך בתפקידים שהם לעולם לא יהיו מלוהקים אליהם.
כלל הכסף שהתאטרון מרוויח בערב זה מיועד לתמיכה בהצגות באוף ברודווי, בתוכנית הצעירים ובכללי בפיתוח התאטרון בניו יורק.
הביצועים מרהיבים ומיוחדים אחד אחד אז כדאי לכם לבדוק אותם!
להלן כמה מהאהובים עלינו-
ההפתעה הגדולה של המופע ב-2016- ביצוע של שלושה מילדי ברודווי: ג'ושוע קולי מעלובי החיים, לוקה פאדובן מביה"ס לרוק ודאגלס בלדאו מקינקי בוטס בביצוע נהדר של השיר "The Schuyler Sisters" מהמילטון שמבוצע במקור על ידי שלוש נשים מוכשרות. מי שמציגה אותם בתפקידו של אהרון בור היא השחקנית הראשית של Move Your Feet אנה וילפאנה:
ג'ונתן גרופ מפתיע בכישורי סטפס מרהיבים בקטע הבא שלקוח מההצגה Anything Goes שבהפקה האחרונה ביצעה את הנאמבר האלילה שלו- סוטן פוסטר, אתם מוזמנים לצפות בביצוע שלה כאן. בהחלט צריך כישורים מרהיבים בכדי לעבור את הנאמבר הזה בלי להתמוטט וגרופ התמודד איתו בצורה מדהימה:
שיקאגו, אחת ההצגות הכי מוכרות בעולם, והפעם לקחו את השיר המפורסם Cell Block Tango, בו מספרות האסירות מדוע הן נכנסו לכלא, רק בביצוע של האסירים. האסירים הפעם הם לזלי אודום ג'וניור, ג'רמי ג'ורדן, בן פלאט, כריסטופר פיצג'רלד, ג'ושוע הנרי ווולטר בובי:
וכמובן שצריכה להיות איזו נציגות של המחזמר צלילי המוזיקה. כאן לורה בננטי וכריסטופר פיצג'רלד נותנים פירוש חדש ומיוחד לשיר Sixteen Going on Seventeen:
אלו היו קצת טעימות לכמה מהנאמברים שהיו בהופעות בשנים האחרונות וכמובן יש עוד מלא! אז אם אהבתם את הכמה קטעים שנתנו לכם פה אתם מוזמנים להיכנס ליוטיוב ופשוט לחטט בהופעות השונות.
בשביל הנאמברים מההופעה בשנת 2016 לחצו כאן.
בשביל הנאמברים מההופעה בשנת 2015 לחצו כאן.
בשביל הנאמברים מההופעה בשנת 2014 לחצו כאן.
לא יכולים לחכות להופעה הבאה!