מיטב המחזות זמר שחוזרים לבמות לאחר תקופת הקורונה. מה לראות ואיפה? כנסו לרשימה המלאה!
קטגוריה: מבוגרים
החיים הם קברט (תיאטרון הקאמרי)
תיאטרון הקאמרי מביא לנו מופע מיוחד המושלם לכל חובבי ז'אנר מחזות הזמר ומכיל בתוכו את מיטב שירי המחזות האהובים בכל הזמנים.
רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה מאיתנו!
החיים הם קברט הינו מופע ייחודי בתיאטרון הקאמרי בכיכובם של איציק כהן, דנה פרידר, גל פופולר, רויטל זלצמן, נוי הלפרין, עופרי ביטרמן ועוד שלל חברי אנסמבל מוכשרים. המופע מעביר אותנו בין מחזות זמר ישראליים כמו "קזבלן" ו-"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ועד מחזות זמר עולמיים כמו "סיפור הפרברים", "המפיקים", "עלובי החיים" ועוד.
את המופע מוביל איציק כהן עם הכריזמטיות הנשטפת ממנו שמכניס אותנו לסלון של אדם בודד המעלה זכרונות על אימו השחקנית. עטיפת המופע עם הסיפור הקטן הזה הינו קונספט נחמד וכהן בהחלט סוחט כל רגע על הבמה כדי להצחיק את הקהל. שבירת הקיר הרביעי והדיאלוג עם הקהל רק הוסיפו והיוו הסחת דעת נחמדה בזמן ששאר השחקנים מתכוננים לשיר הבא.
אין ספק שמדובר במופע מרהיב, כל שיר חדש שהתחיל גרר תחושת געגוע ושמחה שהמחזות שאהבנו כל כך מקבלים במה חדשה. הקהל מקבל מעין תקציר לכל מחזות הזמר המפורסמים שעלו בארץ בשנים האחרונות אבל רק עם השירים הטובים ביותר והריקודים המפוארים ביותר. התפאורה והתלבושות מתאימים את עצמם לכל שינוי מחזמר וזה בהחלט גן עדן לכל חובב מחזות זמר מושבע.
בהפקת המופע דאגו להביא כמה מהשמות הגדולים בתיאטרון אך מבחינתי אלו שדווקא פרחו ובלטו היו אלו שעדיין לא קיבלו את התהילה הענקית שמגיעה להם. הראשון הינו עופרי ביטרמן, שבכל שיר שעלה על הבמה הורגש שהוא נכנס לדמות החדשה שלו בצורה מלאה ונתן לה את הנפח המגיע לה. הוא סיפק כמה מהקטעים הטובים ביותר בהצגה, בנאמבר "המפיקים" או "קברט", והפגין יכולות מרהיבות שהכניסו את הגדולים בתיאטרון לכיסו הקטן. לידו, מרהיבה לא פחות, הייתה נוי הלפרין שכבר שנים מוכיחה כל פעם מחדש שהיא שם שכל חובב תיאטרון צריך להכיר. כמו כן, ירדן ניקפהמה וציון חורי הפתיעו אותי מאוד לטובה ואני בטוחה שנשמע מהם עוד הרבה בעתיד.
האכזבה הגדולה שלי היו דנה פרידר ורויטל זלצמן, אך לאו דווקא באשמתן. שתיהן כל כך כישרוניות וכל כך טובות על הבמה, אז למה זכיתי לראות אותן רק בשניים או שלושה קטעים וגם הם היו מאוד חד כיווניים, פרידר על קטעי הריקוד ושירה וזלצמן על הבלדות המרגשות. אני לא יודעת למה הוחלט ככה, אבל למה לא לאתגר אותן קצת? הן יעמדו בזה, אני מאמינה בהן. תנו להן אפילו שיר אחד לבצע ביחד, זה יהיה הכי טוב, לא חושבים?
כמו כן, היו כמה שירים שפשוט לא הביאו את האנרגיה הצפויה, למשל "שורת המקהלה" או "כנר על הגג" שמביאים איתם ציפיות גבוהות מאוד, בעיקר בגלל ההפקות המצוינות שעלו בארץ, ובמופע הן פשוט לא הצליחו להחזיק. אולי זה בגלל העומס על צוות השחקנים שלא נח ואולי זה בגלל ההתרגשות של ההצגה הראשונה, אבל זה לא היה מספיק במופע הזה.
יחד עם זאת, אין ספק שזהו המופע הלהיט בקאמרי כרגע, עם כוריאוגרפיה ובימוי מצוין של עוז מורג וצוות שחקנים חזק שעומד בקדמת הבמה. אני באמת מאמינה שכל מי שיגיע יהנה מאוד, גם אם לא יכיר את כל מחזות הזמר המיוצגים שם, ומקווה שהמופע ייתן השראה לעוד מופעים בסגנון, אך הפעם עם מחזות זמר חדשים יותר ומגוונים יותר ובתקווה ייצוג ישראלי גדול יותר.
הציון שנתנו להצגה זו הוא:
"החיים הם קברט" מביא לקהל מופע רהוט ומלא הפתעות מהעבר, גורם לכולם לרצות לשיר ובו זמנית להתלהב מהריקודים והביצועים על הבמה. זהו מופע המתאים לכל המשפחה ומומלץ לכל מי שאוהב את שירי מחזות הזמר המפורסמים.
לקניית כרטיסים למופע "החיים הם קברט" לחצו כאן.
ביקורת – אבניו קיו
אבניו קיו זו ההצגה שלא ידעתם שאתם צריכים בחייכם. עם הומור שחור והרבה בדיחות גסות, כל אדם מעל גיל 18 יזדהה איתה וירגיש שהיא מדברת אליו, בצורה כזו או אחרת. לקניית כרטיסים.
רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה מאיתנו!
המחזמר מספר את סיפורם של הדיירים באבניו קיו, אחת השדרות הזולות יותר במנהטן. ישנם זוג מאורס, בחור שרק סיים תואר, בחורה שחלומה הוא להקים ביה"ס מיוחד למפלצות ועוד. ביחד הם עוברים את טלטלות החיים ומנסים לתמוך כמה שאפשר אחד בשני.
אבניו קיו היא לא כמו כל הצגה אחרת, וזה מתבטא בכך שחלק מהדמויות שלה הן בובות, מפלצות ואפילו קופסאות. היא לא מפחדת לומר את האמת בפרצוף אבל היא עושה זאת בהומור משובח כך שאנו סולחים לה על כל הגסויות, היא ממש שילוב של רחוב סומסום עם הופעת סטנדאפ של שחר חסון. אלמנט הבובות מוסיף מאוד להצגה ובעצם גורם להכל להיות הרבה יותר מצחיק, ממש כאילו פו הדב יתחיל לשיר לנו על פורנו.
יצא לי לראות את ההצגה 3 פעמים, פעמיים בניו יורק באוף ברודווי ופעם אחת בהפקה פרטית כאן בארץ וכל פעם מחדש התגלגלתי מצחוק. כמובן שתמיד יש ביקורת, וישנם קטעים רבים שחשבתי לעצמי- "יאללה בואו נחזור לבדיחות הגסות" אבל אסור לשכוח שזה התחיל בברודווי ובתקופה ההיא ככה כתבו מחזות זמר, עם בלדות ארוכות וקטעים קיטשיים ברמות.
אך לבסוף, ההצגה לא סתם זכתה בפרס הטוני וחטפה אותו מאחת ההצגות המצליחות ביותר בעשורים האחרונים, מוויקד הפופולארית. היא באמת מיוחדת ומביאה קסם אישי, עם דמויות שכיף לאהוב ואמת בפרצוף ושירים שלא תמיד כדאי שנשיר לנו סתם ככה ברחוב (מניסיון).
אתם בטח תוהים לעצמכם, אז איך הייתה ההפקה בארץ? ובכן, היא לא מאכזבת בכלל! את האמת? אני אפילו הופתעתי מהרמה הגבוהה ומהכישרון שנטף על הבמה. לשחק כמה דמויות בו זמנית תוך כדי משחק בבובה זה לא פשוט בכלל ושלושת השחקנים הראשיים פשוט כיכבו בענק. כל מה שאני מאחלת להם זה שיצליחו בגדול, כי מגיע להם.
תמיד כשאני רואה משהו בארה"ב וחוזרת לארץ לראות הפקה כאן אני באה עם הציפיות הכי נמוכות שיש, כי ההשקעה הכספית נמוכה יותר, הקהל מצומצם יותר ואין מה לעשות- בעברית זה נשמע הרבה יותר גרוע. אני הכי שמחה כשההפקה מתעלה על הציפיות שלי וגורמת לי להרגיש גאווה וכבוד לקהילת התיאטרון בארץ. זה התחיל במאמה מיה והמשיך כאן, בהפקה פרטית וקטנה שנותנת פייט להפקה בניו יורק שכבר הספיקה לרדת לפני כמה חודשים.
הציון שנתנו להצגה זו הוא:
התרגום לא נורא בכלל, המשחק משובח, התפאורה חמודה וסה"כ מדובר בערב מצחיק בטירוף. אז עשו לעצמכם טובה, תקנו כרטיס ולכו לראות את הבובות!
המחזמר המילטון מגיע לקולנוע!
הרגע לו חיכינו סוף סוף הגיע!! דיסני הכריזו שתשוחרר לקולנוע גרסה מצולמת של המחזמר המצליח המילטון זוכה פרסי הטוני והפוליצר. הסרט, שיכלול את צוות השחקנים המקורי של המחזמר, ישוחרר ב-15 לאוקטובר שנת 2021.
לין מנואל מירנדה אמר: "אני כל כך גאה בצורה שבה תומאס קייל הצליח לתפוס את הגרסה המצולמת של המילטון – ממש חוויה תיאטרונית חיה שמרגישה קרובה גם בבית הקולנוע המקומי. אנחנו מתרגשים לשתף פעולה עם דיסני וביחד להביא את המחזמר עם הקאסט המקורי לקהל הכי גדול שאפשר."
הקאסט המקורי כולל את מירנדה בתפקיד המילטון, לזלי אודום ג'וניור בתור ארון בור, דאוויד דיגס בתור לאפאייט/תומאס ג'פרסון, רנה אליס גולדסברי בתור אנג'ליקה סקיילר, כריסטופר ג'קסון בתור ג'ורג' וושינגטון, ג'ונתן גרופ בתור המלך ג'ורג', פיליפה סו בתור אלייזה המילטון, ג'סמין סיפאס ג'ונס בתור פגי סקיילר/מריה ריינולדס, אנתוני רמוס בתור ג'ון לורנס/פיליפ המילטון ואוקרייאט אונאודואן בתור הרקולס מוליגן/ג'יימס מאדיסון.
הקאסט כולל גם את חברי האנסמבל המקוריים חוץ מאחת שסיימה את החוזה מוקדם מהצפוי ולא נכללה בצילום.
אנחנו לא יודעים האם ואיך זה יגיע לישראל, כעת ניתן רק להתפלל שגם בארץ יחליטו להקרין את המחזמר.
ג'נטלי המחזמר (תיאטרון חיפה)
אין הרבה דברים כמו המחזמר ג'נטלי בישראל, וגם עם פתיחה חזקה מאוד והמשך פחות עוצמתי, עדיין היינו ממליצים ללכת ולראות את המחזמר החדש מטעם תיאטרון חיפה רק בשביל לטעום מהופעה קצת אחרת. לקניית כרטיסים
רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה ממני!
ג'נטלי מספר סיפור עכשווי וכואב, שבו לזוג פליטים ניגרים שהגיעו לישראל, נולד תינוק לבן המעורר את חשד השוטרים ומוביל למאסר האם ובנה. בצעד נואש לשחררם, מבקש בעלה מהבוס המפורסם שלה לבוא לעזרה וכאות תודה הוא מזמין אותו לארוחת ערב, שם העניינים רק מסתבכים…
המחזמר נשמע מבטיח מאוד, עם צוות מרשים מאחוריו, אבל ניתן היה לעשות יותר ואסביר בדיוק למה.
אם אתם רוצים מחזמר קצת שונה מהנוף הרגיל, אם זה באווירה האפריקאית המגניבה או בצוות השחקנים המגוון, ג'נטלי בהחלט יספק את הסחורה.
תום אפלבאום עשה עבודה נהדרת עם התנועה אשר משתלבת בחוסר מאמץ עם המוזיקה שעיבדו דודוש קלמס ואמיר לקנר. ביחד הם מביאים את הקהל לאווירה אפריקאית שעוזרת לקהל להתחבר למקורות של משפחת ג'נטלי העומדת במרכז העלילה. הקצב והביצוע גרמו גם לי לרצות לקום ולרקוד עם השחקנים ולהצטרף לכיף שנראה שהם חווים על הבמה.
גם צוות השחקנים לא מאכזב ועושה את עבודתו נאמנה. אסתר רדא מהפנטת בכל פעם שהיא שרה ושבתה אותי מהרגע בו דרכה על הבמה. האלגנטיות, הרוגע והפשטות אותם היא מעבירה הקסימו וגרמו לכל ההופעה שלה להיות אותנטית ושובה לב. איתה היה אנסמבל מוכשר מאוד אבל השניים שבלטו במיוחד היו מתן ודניאל און ימי, צמד אחים כשרוניים בטירוף שאי אפשר היה להוריד מהם את העיניים בכל פעם בה שרו ורקדו. אציין לטובה גם את צמד השוטרים, אדם הירש ואשוט גספריאן שסיפקו את הנאמבר הכי טוב במחזמר.
הייחוד הגדול שעומד לצד המחזמר ג'נטלי הוא הקאסט אשר רבים ממנו יוצאי אפריקה. לצערנו עדיין לא הגענו לייצוג נאות של המגזר הזה בתיאטראות המובילים בישראל. מסיבה זו מחמם את הלב לראות את האנסמבל הזה על כשרונותיו הנפלאים. חיכינו למחזמר שיביא אותם לקדמת הבמה ויעודד את שילובם על במות התיאטרון בדיוק כפי שעושה לין מנואל מירנדה בהמילטון.
אבל לצערי ישנו פוטנציאל שלא התממש כאן במלואו וחבל כי ניתן היה להרים את המחזמר עוד יותר. המופע מתחיל בשיאים מרגשים אולם דועך לקראת החצי השני. שירי נדב נאור בחרה להביא נושא חשוב וכואב לבמות התיאטרון ולשים את מצב הפליטים בארץ מול עיני כולנו, ללמד את כל מי שחי בבועה על המצב העגום של הפליטים ללא הזכויות בארץ, ועם נושא שכזה והזדמנות מיוחדת ליצור מחזמר עמוק ומרגש ציפיתי להתעמקות גדולה יותר בדמויות ובסיפור.
אפשר לתלות את האשמה באורך ההצגה, סה"כ שעה ועשרים, זמן שאינו מאפשר לנו לצלול עמוק לתוך חיי הדמויות במחזמר, ואפשר להאשים זאת בקלישאות הקלות אותם בחרו היוצרים להכניס פנימה. היוצרים לקחו סיכון גדול בהצגת נושא שכזה על הבמות ועוד בדרך מקורית של מחזמר. הייתי שמחה אם ניתן היה להאריך את המחזה ב-30-40 דקות בכדי להבין יותר את הדמויות ולהביא קצת יותר מהקסם שחוויתי בתחילת ההצגה.
הציון שנתתי למחזמר זה הוא:
עם כל הביקורת והבעיות במחזמר, הוא עדיין מביא איתו אווירה ייחודית שכדאי לתת לה צ'אנס, גם אם זה רק לבוא ולשמוע את השירים הנהדרים. המחזמר גם יחסית קצר ככה שלא יתפוס לכם ערב שלם ותוכלו לחזור בזמן הבייתה כדי לתפוס 8 שעות שינה לפני העבודה שמחר.
לקניית כרטיסים להצגה "ג'נטלי" לחצו כאן.
אבניו קיו בישראל!!
שמעתם נכון! ההצגה המטריפה קיבלה גרסה ישראלית (בעברית) והיא עולה ממש כאן בתל אביב כל חודש! לקניית כרטיסים
אבניו קיו היא הצגה שוברת מוסכמות שנכתבה על ידי רוברט לופז וג'ף מרקס והיא אהובת הקהל כבר שנים רבות. מדובר בפארודיה פרועה, שנונה ועוקצנית שעושה שימוש בבובות ללמד אתכם שיעורים לחייכם הבוגרים על נושאים כמו גייז, יוקר המחייה, אהבה, פורנו, גזענות ועוד. היא עלתה לראשונה בברודווי בשנת 2003, זכתה בשלל פרסי טוני ורצה למשך שנים עד יוני 2019 (אנחנו אפילו ראינו אותה פעמיים!).
מזל שיש לנו הפקה מקומית משלנו להביא את הקסם הזה גם אלינו. ההפקה התחילה במרכז רוזין שברמת אביב ג' והיום היא רצה בשיתוף עם סינמה סיטי ישראל. היא עלתה לראשונה בסינמה סיטי גלילות באוקטובר 2019 ובשל ההצלחה המסחררת והאולמות המפוצצים היא תמשיך לרוץ למשך עונת 2020.
לא כל יום יש הפקות עצמאיות מוצלחות כמו זו, במיוחד כאלו שמקבלות רק שבחים מהקהל, אז בהחלט אפשר לומר שאנחנו גאים ושמחים על ההצלחה הרבה ומאחלים שתמשיך.
אז אם מתחשק לכם משהו שונה, מיוחד, מצחיק ושנון, שיגע בכל הנקודות הרגישות בחיינו בהומור פרוע וכל זה עם בובות שיזכירו לנו את "רחוב סומסום" הותיק- זו ה-הצגה להגיע אליה ולבלות עם החברים או המשפחה.
כמה עובדות מעניינות על ההצגה:
- היא הביסה את וויקד בפרס המחזמר הטוב ביותר.
- היא רצה בברודווי למשך 6 שנים ואחר כך רצה באוף ברודווי למשך 10 שנים נוספות.
- כל הבובות בהפקה בברודווי ואוף ברודווי יוצרו ותוקנו ביד על ידי אחד השחקנים המקוריים בהפקה.
- שחקן אחר מההפקה המקורי, שהועמד לפרס הטוני כשחקן הטוב ביותר, עבר לביים את ההפקה כשעברה לאוף ברודווי.
- רוב הפעמים כשהבובות לובשות בגדים שונים מדובר בבובה אחרת לגמרי, כלומר יש 34 בובות ל-18 תפקידים!
- לפעמים יש שחקן אחד שמפעיל את הבובה ושחקן אחר שנמצא בצד השני של הבמה, או מאחורי הבמה, שמדובב אותה.
- הייתה הפקה שעלתה בארץ בכיכובם של טלי אורן, עידן אלתרמן, רועי בר נתן ועוד.
יאללה אתם עוד כאן?? לקניית כרטיסים
ביקורת – וויקד Wicked
הכתבת הראשית שלנו חוזרת עוד פעם עם ביקורת על מגוון הצגות ומחזות זמר שמציגות בברודווי שבניו יורק, והפעם היא הלכה לראות את וויקד. רדו לסוף הפוסט בשביל לראות כמה פלייבילס היא נתנה להצגה!
ההיכרות שלי עם וויקד עוד מחזירה אותי לשנת 2013 לביקור שלי בלונדון, ומאז הספקתי לראות את ההצגה עוד פעמיים – פעם אחת בברודווי ב-2017 ופעם אחת באורגון בסיור ב-2019. למה לקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב את הביקורת הזו? אולי בגלל שהיא הפכה להיות כל כך קבועה בנוף התיאטרון שזה פשוט ברח לי מהראש. אז בואו נתחיל…
וויקד מספר את הסיפור של ארץ עוז, המכשפה הירוקה, איש הפח, איש הקש ועוד שלל אגדות ופנטזיות שלא ידעתם שאתם צריכים בחייכם. סיפור יפייפה של חברות לא צפויה בין אלפבה לגלינדה, שתי בחורות שמגיעות מקצוות שונים של העולם ומוצאות חברות אמת אחת בשנייה.
מדובר באחת ההצגות המצליחות ביותר בשנות האלפיים, עם הפקה קבועה בלונדון ובניו יורק ועוד שלל סיורים ברחבי ארה"ב וקנדה. נראה כאילו בכדי להפוך לשחקנית מן המניין בברודווי עלייך לעבור בתפקיד של גלינדה או אלפבה, מעין חניכה לעולם התיאטרון. ההתלהבות סביב המחזמר כל כך גדולה שלפעמים אנשים שוכחים שהוא בכלל לא זכה בפרס הטוני למחזמר הטוב ביותר, לא שזה משנה בשלב זה. אז למה עם כל ההצלחה הזו אני עדיין לא מתלהבת ממנו כל כך?
השירים במחזמר מעולים, הם כבר הפכו לחובה לכל חובב תיאטרון מושבע, כי לא הגיוני שאתה אוהב תיאטרון בלי להכיר את Popular בעל פה או שיהיה לך חבר דואט לשיר איתו את For Good, ואל תתחילו לדבר איתי בכלל על Defying Gravity שגרם לאח שלי להתלהב מהתיאטרון בפעם הראשונה. אפילו השירים הפחות מוכרים מצוינים אחד אחד ועושים לך חשק לשמוע אותם בלופים שוב ושוב ושוב.
התפאורה והתלבושות פשוט מוציאים עיניים ומכניסים אותנו לעולם הפנטזיה של ארץ הפלאות וממש אפשר לראות את ההשקעה הרבה שהקדישו לכל פרט קטן על הבמה. לפעמים כן היה לי חסר משהו בתפאורה כי נדמה שרוב הזמן הבמה עצמה די ריקה, הם יושבים על ספסל חצר כשהם לומדים בבית הספר ובבתים שלהם אין רהיטים, בכלל. אבל נסלח להם בקטע הזה כי זה ממש משני ולא קריטי לעלילה.
כל נאמבר מדהים יותר מקודמו, השחקנים שהם מלהקים לתפקידים מדהימים אחד אחד ומפתיעים ביכולות הווקליות שלהם, הבימוי מעולה, העלילה יצירתית ומעניינת וסוף סוף שמה נשים חזקות במרכזה, הטוויסטים מפתיעים וכיפיים והאולם תמיד ענק ומרשים.
אז מה לא הסתדר? מה לא תפס כל כך? אני באמת לא יודעת לומר לכם. מדובר במחזמר מדהים שאם נפרק אותו לחלקים שמרכיבים אותו הוא יקבל 100 עגול, אבל כשמחברים הכל ביחד חסר משהו, לפחות לי. ראיתי אותו 3 פעמים ואף פעם לא יצאתי בוואו מטורף, אבל הרבה אנשים אחרים כן.
הציון שבחרתי לתת להצגה זו הוא:
אמנם אני לא חובבת מושבעת של המחזמר, אני עדיין אוהבת לשמוע את השירים מדי פעם ואם תתנו לי כרטיס בזול אלך לראות אותו בפעם הרביעית. כן אומר שמבחינתי זה מחזמר קלאסי להיכנס איתו לעולם התיאטרון, יש בו הכל והוא מפתיע ומחדש ונותן לכל צופה חוויה מדהימה. אז אל תתנו לי לדכא אתכם ולכו לראות אותו, אולי בשבילכם הוא כן יעשה את הוואו המטורף הזה שחיכיתם לו כל חייכם.
לעמוד ההצגה
Playbill For Dummies
לא שמעתם על המונח "פלייביל"? הפוסט הזה הוא חובה בשבילכם.
אז מה זה פלייביל בכלל?
פלייביל הינו מגזין חודשי בארה"ב, המחולק חינם, לבאי התיאטרון. הפלייביל הראשון הודפס בשנת 1884 עבור אחד התיאטראות ברחוב ה-21 במנהטן והיום הוא ניתן לכל באי התיאטרון בברודווי ואף לחלק מהתיאטראות באוף ברודווי.
לפלייביל שני חלקים עיקריים, הראשון מתיחס לכל הקשור להצגה הספציפית, כגון: הביוגרפיה של השחקנים, השירים של ההצגה, הביוגרפיה של כל מי שעבד מאחורי הקלעים על ההפקה הזו (במאי, כוריאוגרף וכו') ועוד. החלק השני, זה שמתעדכן כל חודש, כולל כתבות חודשיות על ברודווי, ראיונות עם שחקנים, רשימה של כל ההצגות המציגות החודש ועוד.
למה אני צריך את זה?
מזכרת נחמדה לחזור אחורה ולראות את מי ראיתם בהצגה לפני שנים.
וכמו בהרבה דברים, הפלייבילס הפכו עסק לאספנים. יש אנשים שאוספים פלייבילס וממסגרים אותם או מוצאים דרכים יצירתיות להציג אותם לראווה בחדרם. ישנם אפילו קלסרים מיוחדים לפלייבילס למי שרוצה לשמר אותם בארון וכמובן שוק בינלאומי למסחר בפלייבילס.
אספנים "רציניים" גם ידאגו להחתים את השחקנים על הפלייביל, מה שיעלה את ערכו בשוק. איך עושים זאת ניתן לקרוא בפוסט הבא.
איך אני משיג אחד?
1. לנסוע ולראות את ההצגה בעצמכם.
2. לבקש מחבר שנוסע שיקח עוד אחד בשבילכם. אפשר לבקש מהסדרנים אקסטרה פלייבילס ולרוב הם יתנו לכם, וגם אם לא – יש להם ערימות של הפלייבילס מאחורי השורה האחרונה אז תוכלו בשושו לחטוף עוד אחד.
3. לרכוש באחד מאתרי הקניות – Amazon, Ebay וכו'. ישנם אנשים שמוכרים פלייבילס ישנים שלהם במחירים סבירים.
4. לרכוש באחת מקבוצות הפייסבוק (יש לפחות 4 כאלו) מאדם רנדומלי ברשת. הרכישה מתבצעת בצורה פרטית ולא בטוחה אבל קחו בחשבון שרובם חובבי תיאטרון כמוכם (ואם אתם לא בטוחים יש קבוצה שלמה שמפרסמת שמות של האנשים שאי אפשר לסמוך עליהם – Known Scammers ).
5. ישנה אופציה נוספת של החלפת פלייבילס (פלייביל עבור פלייביל) שמתבצעת דרך הקבוצות פייסבוק כמו האופציה הקודמת.
להלן הקבוצות שבהן ניתן לקנות או להחליף פלייבילס:
Playbill & LOB Trading & Selling
Playbill and Flyer Trading and Selling
Broadway Trading- Playbills, Programs & Memorabilia
יש לכם אוסף משלכם? שתפו תמונה שלכם עם האוסף!
10 הצגות חדשות שאנחנו הכי מתרגשים לקראת העלייה שלהם בברודווי
היופי בברודווי ובעולם התיאטרון הוא שעם הכאב של ירידת הצגות אהובות יש את ההתרגשות של עליית הצגות חדשות. בכל שנה בממוצע עולות בניו יורק, בברודווי, כ-35 הפקות חדשות של הצגות, מחזות זמר ומופעים מיוחדים. לשם כך, ריכזנו את עשרת המחזות זמר שאנחנו הכי מתרגשים לקראת העלייה שלהם בשנה הקרובה:
10. West Side Story – סיפור הפרברים
נפתח בתאריך: 10.12.2019
טוני ומריה חוזרים לברודווי בהפקה מחודשת ומעניינת עם ריקודים חדשים לגמרי וצוות שחקנים צעיר ומוכשר. ההפקה הזו מובלת על ידי איבו ואן הוב שמבטיח להביא את הקלאסיקה לבמה כאילו זו הפעם הראשונה.
9. The Tina Turner Musical – טינה טרנר המחזמר
נפתח בתאריך: 12.10.2019
המחזמר המוצלח מלונדון עושה את המעבר האמיץ לבמות ברודווי וההתרגשות כבר בשיאה. עם הכוכבת הראשית אדריאן וורן, שכבר הופיעה בניו יורק בתפקידים אייקונים אחרים, ההצגה כבר יוצרת באזז וכל מה שנותר זה ללכת לראות על מה כל המהומה.
8. Diana – דיאנה
נפתח בתאריך: 02.03.2020
מחזמר על חייה של הנסיכה המפורסמת בעולם מגיע לניו יורק ונשמע מבטיח ומרתק. מבט עמוק אל חייה של הנסיכה מוולס, הדילמות והקשיים איתם נאלצה להתמודד והדרך שעשתה בכדי להפוך לאחד האייקונים הגדולים בעולם, אי אפשר לומר שזה לא נשמע מעניין.
7. MJ The Musical – אמ ג'יי המחזמר
נפתח בתאריך: 06.07.2020
נכון יש את המחזמר Thriller בלונדון שמצליח מאוד, אבל ניו יורק צריכים לעשות משהו אחר, וכך נולד המחזמר השני של מייקל ג'קסון. המחזמר יספר את סיפורו של האגדה, בדגש על ההכנות שלו ושל הצוות שלו לסבב ההופעות ב-1992, ויכלול את שיריו המצליחים ביותר כשהם מתאמנים לקראת המופע.
6. Plaza Suite – סוויטת הפלאזה
נפתח בתאריך: 13.03.2020
טוב, אמנם זו הצגה ולא מחזמר אבל מת'יו ברודריק ושרה ג'סיקה פארקר חוזרים לברודווי ועוד ביחד (הם זוג במציאות)! לא יכולנו שלא להכניס את זה לרשימה, במיוחד שזו הצגה כיפית וקומית שלא עלתה בברודווי מאז שנות השישים. סיפור ההצגה מתרחש בסוויטה במלון פלאזה ומספר את סיפורם של 3 אורחים שהגיעו לסוויטה בזמנים שונים.
5. Company – קומפני
נפתח בתאריך: 02.03.2020
ההפקה ההפוכה שהתחילה בלונדון עוברת כעת לניו יורק ומלהיבה את כולנו. אמנם זו לא הצגה חדשה, ההפקה הזו מכניסה טוויסט כשהיא הפכה את הדמות הראשית לאישה ולא גבר כמו תמיד. ההיפוך הזה גורם להפקה להיות חדשנית ומעניינת וקיבלה ביקורות כל כך טובות שהיא זכתה לעבור לברודווי.
4. Jagged Little Pill – גלולה קטנה ומשוננת
נפתח בתאריך: 03.11.2019
המחזמר עם שיריה של אלאניס מוריסט סוף סוף מגיע לברודווי. עם הרצה ראשונית במסצ'וסטס, המחזמר המבוסס על האלבום המפורסם של מוריסט עובר לניו יורק בהתלהבות מרובה ואנחנו לא יכולים לחכות.
3. SIX – שש
נפתח בתאריך: 13.02.2020
המחזמר הזה צבר אהדה ענקית מההרצה שלו בלונדון ואנחנו ממש לא מופתעים שהוא עובר לניו יורק. המחזמר מספר את סיפורן של ששת נשותיו של הנרי השמיני בצורה מודרנית ומשעשעת, כאשר כל אחת עולה ומספרת כיצד הנרי פגע בה בצורה הכי קשה ולמה היא צריכה להיות הזמרת הראשית בלהקת הפופ שלהן. מעניין, מרגש ומגניב ביחד!
2. The Music Man – איש המוזיקה
נפתח בתאריך: 09.09.2020
אוקיי, לא מדובר במחזמר חדש אלא חידוש של מחזמר ישן, אבל החידוש הנ"ל כולל בתוכו גם את יו ג'קמן וגם את סוטן פוסטר ובגלל זה אנחנו לא מסוגלים להפסיק לצעוק ולקפוץ מרוב התרגשות. שתי אגדות על במה אחת זה כל מה שביקשנו מהעונה הזו, במחזמר המספר את סיפורו של הנוכל הרולד היל שמתחזה למנהל להקות בנים המבין במוזיקה.
1. Mrs. Doubtfire – מיס דאוטרפייר
נפתח בתאריך: 09.03.2020
הסרט המפורסם בכיכובו של רובין וויליאמס מגיע לבמות התיאטרון עם גרסה מוזיקלית מחדשת וכיפית. המחזמר צובר באזז כבר תקופה די ארוכה ועכשיו סוף סוף הכריזו על כך רשמית שהוא הולך להגיע לברודווי. עם הרצה מוקדמת בסיאטל, בכיכובו של רוב מקלייר, המחזמר מספר את סיפורו של דניאל הילארד שאשתו נפרדת ממנו ובשביל לבלות זמן עם ילדיו הוא מתחזה למנקה שמגיעה לביתם.
מסכימים עם הדירוג שלנו? מה ההצגה שאתם הכי מתרגשים לקראתה?
ביקורת – ביטלג'ויס Beetlejuice
הכתבת הראשית שלנו חוזרת עוד פעם עם ביקורת על מגוון הצגות ומחזות זמר שמציגות בברודווי שבניו יורק, והפעם היא הלכה לראות את ביטלג'ויס. רדו לסוף הפוסט בשביל לראות כמה פלייבילס היא נתנה להצגה!
ההצגה ביטלג'ויס מפגישה אותנו עם אדם וברברה, זוג שנפטר לא מזמן והופך לרוחות רפאים רק בשביל לגלות שמשפחה אחרת נכנסה לביתם ומוחקת את כל חייהם. בניסיון להבריח את המשפחה מהבית הם נעזרים במגרש השדים ביטלג'ויס, רוח האובססיבית לפסים, שמזומן לחיים האמיתיים על ידי אמירת שמו 3 פעמים.
את ההצגה הזו ראיתי פעמיים, פעם אחת בוושינגטון ופעם נוספת בניו יורק, ופעמיים הצחוק היה בלתי נשלט והחוויה הייתה נהדרת. באתי בלי לראות את הסרט לפני ככה שלא הייתה לי דעה קדומה או אפילו מושג על מה ההצגה ואני חושבת שזה מה שגרם לחוויה להיות עוד יותר מיוחדת.
מכניסים את הקהל לאווירה עוד לפני תחילת ההצגה, כשהאולם עוד קצת מואר עם אורות ירוקים, המסך למטה עם שלט ניאון ענק וערפל ירוק מבצבץ מהבמה. הכל נורא קריפי ומוזר ואי אפשר שלא להתלהב עוד לפני שההצגה מתחילה.
הסיפור אמנם כבד ומדבר על ילדה שאיבדה את אימה ובעקבות כך הקשר שלה ושל אביה התנתק וזוג שנהרג עוד לפני שיכלו להגשים את חלומותיהם להביא ילדים, אבל עדיין כל הצוות סביב ההצגה מצליח להשכיח אותנו מהחלקים הקשים ולגרום לנו להסתכל על הכל במבט חיובי ומשעשע. יש שיראו את זה כמעליב אבל אני מאוד אהבתי את היחס שלהם לכל נושא המוות בהצגה.
החלק החזק ביותר הוא צוות השחקנים שמובילים אותה. עם אלכס ברייטמן שמושך את החוטים בתור ביטלג'ויס וסופיה אן קארוסו שמרשימה עם יכולות ווקליות מרשימות לנערה צעירה שכמוה אי אפשר שלא לתהות – האם המחזמר יהיה מוצלח גם בלעדיהם? הם כל כך מושלמים לתפקידים שלהם שאני לא יכולה לדמיין אף שחקן אחר נכנס לנעליים של ביטלג'ויס או לידיה.
מלבד צוות השחקנים המופלא, ההצגה קסומה הרבה בזכות התפאורה המרהיבה שלה. מוזרה ומיוחדת עם שינויים מרשימים בין מערכה למערכה, התפאורה היא זו שמשרה את האווירה שמלווה את הקהל במשך שעתיים וחצי. בדרך כלל אני לא מתייחסת לתפאורה יותר מדי בהצגות אבל כאן פשוט לא יכולתי להתעלם, אז שאפו!
הדבר היחידי שפחות אהבתי היה האילוץ בעלילה לגרום לדמויות להיקשר או להשלים. למשל, **ספוילרים קלים** כשברברה ואדם מרגישים כמו אמא ואבא חלופיים ללידיה או אפילו בסוף כשלידיה ואביה משלימים ופתאום היא מקבלת את דליה כאמא חורגת. הכל מתקדם מהר מדי ולא תמיד הגיוני, הרי לפני שנייה היא כמעט עזרה לביטלג'ויס להרוג ילדה קטנה ועכשיו היא פתאום משנה את דעתה בכזו דרסטיות? כמובן שזה ככה בעיקר כי רוצים להגיע למסר הסופי מהר אבל זה הרגיש פשוט מזויף וחבל.
הציון שבחרנו לתת להצגה זו הוא:
סה"כ מדובר בהצגה כיפית ומצחיקה עם רגעים ציניים שבאים בדיוק בזמן והפקה כוללת מעולה. אך עם כל האהבה הגדולה לא בטוח שכולם יתחברו אליה ואל האווירה הצינית, כי עדיין מדובר בהצגה שצוחקת על המוות מההתחלה ועד הסוף. אבל אם אתם בעד הציניות ולשבור מוסכמות ההצגה הזו פשוט מושלמת לכך.
לעמוד ההצגה