אבניו קיו זו ההצגה שלא ידעתם שאתם צריכים בחייכם. עם הומור שחור והרבה בדיחות גסות, כל אדם מעל גיל 18 יזדהה איתה וירגיש שהיא מדברת אליו, בצורה כזו או אחרת. לקניית כרטיסים.
רדו לסוף הפוסט לראות את ציון הפלייבילס שההצגה קיבלה מאיתנו!
המחזמר מספר את סיפורם של הדיירים באבניו קיו, אחת השדרות הזולות יותר במנהטן. ישנם זוג מאורס, בחור שרק סיים תואר, בחורה שחלומה הוא להקים ביה"ס מיוחד למפלצות ועוד. ביחד הם עוברים את טלטלות החיים ומנסים לתמוך כמה שאפשר אחד בשני.
אבניו קיו היא לא כמו כל הצגה אחרת, וזה מתבטא בכך שחלק מהדמויות שלה הן בובות, מפלצות ואפילו קופסאות. היא לא מפחדת לומר את האמת בפרצוף אבל היא עושה זאת בהומור משובח כך שאנו סולחים לה על כל הגסויות, היא ממש שילוב של רחוב סומסום עם הופעת סטנדאפ של שחר חסון. אלמנט הבובות מוסיף מאוד להצגה ובעצם גורם להכל להיות הרבה יותר מצחיק, ממש כאילו פו הדב יתחיל לשיר לנו על פורנו.
יצא לי לראות את ההצגה 3 פעמים, פעמיים בניו יורק באוף ברודווי ופעם אחת בהפקה פרטית כאן בארץ וכל פעם מחדש התגלגלתי מצחוק. כמובן שתמיד יש ביקורת, וישנם קטעים רבים שחשבתי לעצמי- "יאללה בואו נחזור לבדיחות הגסות" אבל אסור לשכוח שזה התחיל בברודווי ובתקופה ההיא ככה כתבו מחזות זמר, עם בלדות ארוכות וקטעים קיטשיים ברמות.
אך לבסוף, ההצגה לא סתם זכתה בפרס הטוני וחטפה אותו מאחת ההצגות המצליחות ביותר בעשורים האחרונים, מוויקד הפופולארית. היא באמת מיוחדת ומביאה קסם אישי, עם דמויות שכיף לאהוב ואמת בפרצוף ושירים שלא תמיד כדאי שנשיר לנו סתם ככה ברחוב (מניסיון).
אתם בטח תוהים לעצמכם, אז איך הייתה ההפקה בארץ? ובכן, היא לא מאכזבת בכלל! את האמת? אני אפילו הופתעתי מהרמה הגבוהה ומהכישרון שנטף על הבמה. לשחק כמה דמויות בו זמנית תוך כדי משחק בבובה זה לא פשוט בכלל ושלושת השחקנים הראשיים פשוט כיכבו בענק. כל מה שאני מאחלת להם זה שיצליחו בגדול, כי מגיע להם.
תמיד כשאני רואה משהו בארה"ב וחוזרת לארץ לראות הפקה כאן אני באה עם הציפיות הכי נמוכות שיש, כי ההשקעה הכספית נמוכה יותר, הקהל מצומצם יותר ואין מה לעשות- בעברית זה נשמע הרבה יותר גרוע. אני הכי שמחה כשההפקה מתעלה על הציפיות שלי וגורמת לי להרגיש גאווה וכבוד לקהילת התיאטרון בארץ. זה התחיל במאמה מיה והמשיך כאן, בהפקה פרטית וקטנה שנותנת פייט להפקה בניו יורק שכבר הספיקה לרדת לפני כמה חודשים.
הציון שנתנו להצגה זו הוא:
התרגום לא נורא בכלל, המשחק משובח, התפאורה חמודה וסה"כ מדובר בערב מצחיק בטירוף. אז עשו לעצמכם טובה, תקנו כרטיס ולכו לראות את הבובות!
